מה עם יצר לב האדם?-חטיבת גבעתי

לעתים אני תמהה איך אנשים תרבותיים(למדו בתיכון,נאמר)מחונכים חינוך טוב מהבית,עמים שלמים כאלה, עם ספרות ענפה,מוסיקה שאין דומה לה,איך הם יכולים בתקופות מסויימות לעולל דברים איומים ונוראים לזולתם,ילידי האדם. היש קשר בכלל בין תרבות של עם ליחסו לזולת?אמור להיות.,אבל כבר ניתקלנו בדוגמאות שאין בכלל קשר לעם מלומד בעל נימוסים להתנהגות אנושית. שאלה זו הטרידה אותי לא פעם ..ואיני רוצה להשוות חלילה,אבל אני רוצה לשתף אתכם במה שגרם לי זעזוע בקריאת העתון היום(ידעתם בודאי שאפשר לקבל עתונים למחשב שלכם.אני מקבלת "ישראל היום") ובכן יש שם כתבה ארוכה על ההתעללויות של חיילים וותיקים באלה שמגיעים זה עתה.זה היה מקובל,כך כתוב שם,גם בעבר ובכל הצבא.הכי הזדעזעתי מכך שהיו מחברים ביורה סיכות דרגות לבשרו של החייל או שהלבישו אותם באפוד כבד והכריחו אותם לנקות את השרותים עם האפוד כחמש פעמים ביום והמפקדים ידעו ושתקו.והיו דברים נוספים.קיראו את הכתבה שם ותראו בעצמכם. אני מבינה שלצבא מגיעים כל מיני אנשים עם תסכולים מהבית ורוצים להשפיל וללעוג לאחרים כי הם היו מושפלים לפני כן.אבל שיתוף הפעולה של המפקדים הקרובים בעצם השתיקה שלהם,היא המדאיגה אותי. איזה מין יצורים אנחנו,בני האדם.עם כל מה שלמדנו והתחנכנו,מסתבר שבמצבים מסויימים מי יודע למה האדם מסוגל לעשות.הקבוצה כקבוצה,למה היא מסוגלת..ואם אינך משתתף,אתה לא תהיה מקובל.אני פשוט מביעה את דאגתי..כי בדיוק מישהו אמר לי אתמול"מדינתנו נדונה להרס,כי הפכנו למושחתים כמו בתקופת התנ"ך לפני החורבן"ואז סיפרתי על אותה אשה נחמדה שכאשר לא מצאתי חנייה באחד ממרכזי הקניות היא שאלה אותי אם אני מחפשת חנייה.נידבה לי מידע שהיא עומדת לצאת והיא תחכה לי שאבוא לחנות וכך עשתה,למרות שהייתי צריכה להקיף מקום חד סיתרי עד שהיגעתי אליה.היא חיכתה.אז בן שיחי אמר לי"כן,יש גם כאלה" אז אני מקווה שיש רבים כאלה.בסוף המפקדים הקרובים של היחידה הזו בכלא וכן אותם החיילים.אבל נאמר שם שזוהי תופעה נפוצה בצבא.עלי לגלות שאין לי כבר חיילים בצבא. אני מאד מקווה שיצר לב האדם טוב.בוודאי תאמרו"אשרי המקווה" .