רייכר מתרגז: אין תמורה

סולם ערכים חברתי נקבע גם על פי דירוג ההוקרה שרוחשים האזרחים כלפי מקצועות שונים. בעבר הרחוק, בארצנו הקטנה, בראש רשימת המוערכים והנערצים היו נהגי האוטובוסים בתחבורה הציבורית. חלומו של כל ילד היה להיות נהג. רק אחרי שנים זינקו במעלה הדרך הרופאים, שזכו בצדק להוקרה ולהערכה, ואילו בימינו אלה כאשר אתה סוקר את רשימת המרוויחים הגדולים בשפע העיסוקים והמקצועות במישור הציבורי, אתה מגלה כי עובדי נמל וחברת החשמל ומקורות נמצאים בראש הפירמידה.

מנופאי בנמל מרוויח כמו ראש הממשלה והנשיא גם יחד. רופאים שלימודיהם והכשרתם המקצועית עד לדרגת מומחה נמשכים לעתים עשרות שנים והם מועסקים במשמרות ובשעות עבודה ממושכות, זוכים למשכורת של מזלגן בנמל שהוא גם חבר ועד. אחות בבית חולים הנאבקת במשמרות על תשומת לב ועזרה לעשרות חולים הנתונים למשמרתה מרוויחה כמחצית משכרה של פקידה בחברת החשמל.

מה קורה כאן? כיצד התהפכו היוצרות? מדוע מי שמשקיעים מעט בלימוד מקצוע ומי שאינם מפעילים דמיון ושאר רוח יצירתי נהנים מלוא הצלחת?

בימים עברו הייתי מגיש פינה בתוכנית "כלבוטק" כאשר זו שודרה עדיין ברשות השידור הממלכתית. שכרי היה אז פרוטות, עד אשר הייתי מוכן לוותר עליו. מדוע, שאלתי אז את חבר הנהלת הרשות, טכנאי או מתקין תפאורה באולפן מרוויח הרבה יותר ממני, שהרי אני עמל על הפינה הזו כמעט שבוע ומשקיע בה הרבה יצירתיות ודמיון ומקבל עבורה שכר של כמעט אפס שקלים? התשובה הייתה אמנם צינית, אך מלמדת על הלוך הרוח של חברתנו המוזרה: "הם סובלים בעבודה... קשה להם", כך אמר לי הבכיר, "ואילו אתה נהנה".

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

הבנתי את רוח הדברים. מי שעוסק בעבודה שיש בה שליחות וחדווה צריך להסתפק במועט, כמו רופאים למשל. שהרי הם שואבים נחת מלוא חופניים כאשר הם מצליחים לחלץ חולה ממחלתו. מי שמשקיע מעט, לא אחריות ולא מאמץ מחשבתי ניכר, ראוי להשתכר יותר.

זו תפיסה מעוותת שצריכה לחלוף מעולמנו. יש לחלק את התמורה עבור מאמץ, כישרון, ידע נרחב והתמסרות למלאכה מורכבת. הדירוג בסדר קבלת התמורה צריך להשתנות מהקצה עד הקצה. אחות שהשכלתה אקדמית משקיעה שנים בלימוד ועובדת עד כלות הכוחות מרוויחה בחודש את שכרו של מתקין מפסקים בחברת חשמל במהלך יום עבודה אחד.

אין הכוונה לזלזל בעבודות שמפעילים בהם כוח פיזי. אחזור ואגלה כי הייתי פועל בניין בעבר וגם אבי היה כזה כל שנות חייו. אבל המאזן של מתן תמורה עבור מאמץ צריך להשתנות מן הקצה אל הקצה ברמה המוסרית והכספית.

פניות לגדעון רייכר בדוא"ל: [email protected]

עוד עם רייכר:

איך הוא עומד בזה?

שיא ההפקרות

שאלה של כלכלה

הניחו לצבא

רוצים לדבר על נושאים אקטואליים, להחליף דעות, לשמוע ולהשמיע? היכנסו לפרלמנט של מוטק'ה