סרטים טלוויזה דוקו וסדרות

סדרת הווייט טראש הישראלית הראשונה. זוהי קומדיה שחורה אבל גם סאטירה חברתית פרועה על ישראל 2015, חברה שבה הכל עומד למכירה. זאת סדרה על הרצון לעשות כסף ומהר, על רצון חסר מעצורים לזכות בסיפוקים מהירים, שגובר על ערכי המשפחה, חוקי המוסר או על האהבה.

הכל היה נפתר אם סבתא עליזה (מירי אלוני) היתה מוכרת את האדמה ומחלקת את הכסף בין צאצאיה. אבל היא לא. האדמה הזו היא הממלכה שלה. לגיבורי הסדרה נשארת אופציה אחת פשוטה, להרוג את הסבתא, לפחות לנסות. עד אז הם יאלצו לחיות בפחונים עלובים, בלי חיבור חוקי לחשמל או ביוב.

כבר בשנות החמישים, כשהגיעו מרומניה, תפסו הזליגים חזקה על כמה דונמים אי שם בגוש דן. היום כבר מקיפות את המתחם שלהם אוטוסטראדות ושכונות יוקרה של רבי קומות. אבל את הזליגים אין דרך להוציא. חוקי המדינה לא חלים עליהם. הם גרים שם ומנהלים את העסק שלהם לשטיפת מכוניות על אפם וחמתם של העירייה וכל היזמים.

אחרי 40 שנה של הצעות סרק, מגיעה הצעה מדהימה באמת, הצעת 20 מליון הדולרים של רגב שרעבי (אלי פיניש), יזם נמרץ וחסר מעצורים. הילדים והנכדים בטוחים שהגיע הקץ לסבל שלהם. הם טועים. סבתא עליזה לא מוכרת. היא גם לא תמכור. למה לה? העונג שלה זה לראות את צאצאיה מסתובבים סביבה כמו ג'וקים בבקבוק.

צפיתי בפרק הראשון הליהוק והמשחק מעולה, מירי אלוני, ורמי הויברגר משחקים באופן משכנע. ההקצנה הראשונה היא ( זהירות ספוילר) היא שרמי שאל את אחיו למה לא חיכה עוד חמש דרות שהזקנה תמות מהתקף לב לפני שהזמין לי טיפול נמרץ... ועוד קטעים..
תסריטאי ראשי: יוסי מדמוני
במאים: דוד אופק, ליאור שפר
בית הפקה: אנדמול שיין ישראל
צלם ראשי: אסף סודרי
עורך: אריק להב לייבוביץ'
שחקנים: מירי אלוני, רמי הויברגר, גל תורן, אלי פיניש, מאור שוויצר, ליהי קורנובסקי, סופי אוסטריצקי, רותי בורנשטיין.

צילום ורד אדיר