"ביום שיצאתי לפנסיה התחלתי לחיות ולטייל בעולם"

כשדן עזרא מכפר סבא, 74, יצא לפני חמש שנים לפנסיה מתפקידו כמנהל חברה בארצות הברית הוא הרים את הידיים למעלה ואמר: "זהו, עכשיו אני חופשי". בעוד שאצל רבים תהליך הפרישה נתפס כמאיים, אצל עזרא היה בדיוק הפוך. "ביום שהגעתי לפרישה והפסיקו כל האימיליים והטלפונים, התחלתי לחיות ולטייל בעולם", הוא מספר.

עזרא לא חיכה הרבה והחל להגשים חלומות. "עשיתי קורס צלילה שהיה חלום מאז ומתמיד והתחלתי ללמוד ספרדית, כי רציתי להסתובב בדרום אמריקה ולהיות מסוגל לתקשר עם האנשים המקומיים. מכאן הכל התחיל". הצלילה הפכה אצלו כמעט להתמכרות, ולמרות שהחל יחסית מאוחר, הספיק לצלול במקומות רבים בעולם. תוך כדי הצלילה התעורר בו יצר היזמות,  והוא החל לפתח מכשיר תאורה לצילומי וידאו לצוללנים חובבים. בפברואר בקרוב הוא עומד לבצע הדגמה של המכשיר במקסיקו ובאיים הקריביים. "את הפרזנטציה הזו אני הולך לעשות בספרדית", הוא אומר בגאווה.

מאז יצא לפנסיה הספיק עזרא לטייל בדרום אמריקה, קולומביה, גוואטמלה, קוסטה-ריקה, מקסיקו, סין, תאילנד, מלדיביים, פיליפינים ועוד, כאשר את כל הטיולים ארגן לבדו. "אני עסוק לא פחות מהימים שבהם עבדתי, אז חייתי במטוסים ובבתי מלון, עם הבדל אחד: אני נהנה מכל דקה", הוא אומר. בדרום אמריקה, למשל, טייל במשך ארבעה חודשים עם אשתו וזוג חברים. "טיול אחרי צבא, רק 50 שנה אחרי". ביחד הם קנו רכב וטיילו מצפון צ'ילה עד סוף העולם באושוואיה, ואז לאורך החוף המזרחי  של ארגנטינה לברזיל, ולסיום – הקרנבל בריו. "וזה לא עלה לי כסף", הוא אומר.

איך?

"זה מאוד פשוט. את אותו כסף שהוצאתי בדרום אמריקה הייתי מוציא בארץ. בישראל אנחנו מוציאים 13-14 אלף שקל בחודש. בדרום אמריקה הוצאנו פחות".

"בשבילי הגיל הוא מספר שחושב בטעות"

לא טס לואו קוסט ולא ישן במלונות פשפשים. דן עזרא עם מקומית באחד מטיוליו בעולם, צילום באדיבותו

יש מקום שהרשים אותך במיוחד?

"בהרבה מאוד מקומות נהניתי, אבל היתה לי חוויה מיוחדת בכפר בשם מקרנה בקולומביה, בנהר חמשת הצבעים  - תופעה ייחודית במינה של נהר שצומחים בו צמחים בצבע אדום עז וירוק, שיחד עם צבעי הסלעים, הקרקעית ותכלת השמיים יוצרים מארג מדהים של צבעים. מקרנה היה ידוע ככפר הכי אלים בדרום אמריקה. היו שם מלחמות סמים בין קבוצות שונות. ב-2010 מצאו שם קבר אחים עם 2000 גופות. החליטו לשים סוף לאלימות, וכל הצדדים הנלחמים הגיעו להסכם הפסקת אש, והכפר הפך לאטרקציה תיירותית. הייתי שם פעמיים ואני מתכוון להיות עוד כמה פעמים".

כטיילן רציני, לעזרא יש משנה סדורה לגבי הטיולים שלו, ורשימה של דברים שהא לא מוכן לעשות. מה למשל? הוא לא ישן במלונות פשפשים, לא יוצא לטיולי 4X4 להדגמת כישורי הנהיגה ("למרות שאני נהג 4X4 מעולה"), לא עושה טרקים "כדי להראות כמה אני עדיין צעיר, למרות שאני בכושר גופני מעולה", לא רץ ממקום למקום כדי להספיק כמה שיותר, "להפך – אני נשאר במקום אחד זמן מה כדי לחיות אותו מעט", לא טס בלואו-קוסט "כי ממילא מחירי הטיסות לא יקרים", וישן בבתי מלון וצימרים ברמה של 3 כוכבים. "הדיור הזה הוא ברמה סבירה, והמקומות הללו, שבדרך כלל מנוהלים בידי הבעלים, יוצרים אינטראקציה איתם שמובילה לעיתים לחברויות", הוא מסביר. "לא מזמן התארחו אצלנו בעלת המלון שלנו בצ'ילה ובעלה. הם היו בארץ 10 ימים, ואנחנו וחברינו גמלנו להם ביד רחבה על היחס החם והמדהים שקיבלנו. רכשנו חברים לחיים".

עזרא מספר כי הדרך שלו לטיול הרפתקני וחוויתי הוא לקחת מסלולי תיירות קיימים ולהוסיף עליהם ביקורים במקומות שרק המקומיים מכירים. "כך למשל הגעתי לרצועת חוף בקוסטה ריקה, שכל 45 יום עולות אליה 300 אלף צבות להטיל ביצים. זאת כמובן חוויה מאוד מסעירה לחזות בזה ולראות את הצבים הקטנטנים בוקעים ורצים למים", הוא מספר. "כל הכפר שם חי בסמביוזה עם הצבות. מותר להם לקחת 15% מהביצים שממילא היו נהרסות, אז הם סוחרים בהן. בתמורה הנשים בכפר יורדות בארבע בבוקר לחוף ושומרות שהצבונים יגיעו למים".

יש גיל לטיולים?

"הטיולים שלי לא מתאימים לכל אחד, ואולי לא לכל גיל. בשבילי הגיל הוא מספר שחושב בטעות. אני לא מתחשב בגיל, ואני לא עושה דברים אם זה מתאים לגילי אלא אם זה מתאים ליכולת שלי או לא. אני מתאמן כל יום, עובד בחדר כושר ועושה ספינינג. הפעם היחידה ששיקרתי ביחס לגיל שלי הייתה בחדר כושר, כי כשמכוונים תוכנית על ההליכון שואלים  אותך את הגיל. אם אני מכניס את הגיל האמיתי שלי אני נרדם מהאיטיות של התוכנית. אז במקים לומר שאני בן 74 אמרתי שאני בן 55 וזה עבד יפה. עכשיו אני מתכנן להרצות על הטיולים שלי".

והנה ההמלצות של עזרא, למי שרוצה לצאת לטיול לא מאורגן:

להתערבב בין המקומיים ולא לחשוש ללכת לאיבוד. צילום באדיבות דן עזרא

1. זכרו שתוכניות נועדו לשינוי. תוכניות הן בסיס לשינויים, כי הן באמת כל הזמן משתנות. אתם צריכים לצאת לטיול כשיש לכם את כל הזמן שבעולם. האידיאלי ביותר, וזה נעשה אולי עוד שנה בטיול לאוסטרליה, זה לצאת בכלל בלי כרטיס חזרה.

2. בצעו תכנון תקציבי. תכננו תקציב כספי והוסיפו עליו לפחות עוד 20% להוצאות לא מתוכננות.

3. אין דבר כזה מחיר לאדם בחדר זוגי. היכנסו לאתר בוקינג למשל ותראו שהמחיר לבן אדם אחד או שניים הוא אותו מחיר. זה מוזיל מאוד את העלויות.

4. הזמינו כרטיסי טיסה זולים באינטרנט. "כשטסתי למקסיקו שילמתי על כרטיס לתל אביב-מיאמי פחות מ-800 דולר", אומר עזרא. "אני לא נצמד לחברת טיסה מסוימת, ולמדתי שיש חברות מסוימות שמתאימות לאזורים מסוימים. לא כולם עובדים בכל מקום אותו הדבר. צריך לחפש עד שמוצאים". בנוף, עזרא מספר כי הוא מחפש בגוגל את שדות התעופה שהוא רוצה להגיע אליהם. "אם אתם רוצים לנסוע מתל אביב לניו-יורק למשל, כתבו טיסהTLV  -JFK   וגוגל יוציא לכם רשימה של אתרים רלבנטיים".

5. אפשר לעשות היום הכל דרך האינטרנט – גם להזמין כרטיסי רכבת ליעדים בחו"ל מהארץ. "אני קניתי בארץ כרטיסי רכבת בסין, והם נשלחו והגיעו למלון. בדרך כלל אני לא מכין מראש, אבל כשאני נוסע לסין ואומר לי הבחור שאני צריך להיפגש איתו שזו עונה קשה ושאני עלול לא למצוא כרטיסים, אז אני קונה מראש. אותו הדבר עשיתי בריו בקרנבל, והכרטיסים הגיעו למלון".

6. התאמנו בשימוש בתוכנות ניווט בטלפון. עזרא ממליץ על גוגל מפות ((google maps וגוגל מפות אוף-ליין (google maps offline). "אם בכל זאת תצטרכו עזרה ממקומיים השתמשו בתרגום של גוגל או של כל תוכנה אחרת ונסו לדבר איתם בשפתם", הוא מציע.  "מקומיים בכל העולם מאוד מעריכים את המאמץ של התיירים לדבר בשפתם".

7. התערבבו בין המקומיים. "אני לא הולך למסעדות של תיירים, רק למסעדות מקומיות, ולאכול במסעדה מקומית בסין, למשל, יכול להיות אירוע משעשע למדי. במקסיקו הלכתי בשוק ופגשתי אינדיאנית חמודה שמכרה חרקים מטוגנים למאכל. בגלל שהיא הייתה כל כך חמודה קניתי שקית ואכלתי. זה די טעים, כמו גרעינים. במקום אחר אכלתי דם של שור אמיתי, מאכל מאוד מאוד טעים, ואכלתי אלפנאדה עם פרחים של דלעת בתוכה". מה שנקרא, לאמיצים בלבד.

8. לכו לאיבוד. "לאחרונה הסתובבתי במקסיקו ובמקומות מסוימים הלכתי בכוונה לאיבוד, רציתי לראות לאיפה הרגליים יובילו אותי, והגעתי לשכונה קטנה של מעמד הביניים עם אנשים חביבים ביותר ומסעדות קטנות. נכנסתי למסעדה שלא הייתם זורקים עליה מבט שני - ארבעה שולחנות וכיסאות מפלסטיק, ואכלתי שם את האוכל הכי מדהים שאי פעם אכלתי. אלה הדברים שמעניינים אותי. אתה יושב עם מי שמכין את האוכל והוא מסביר לך, וזו חוויה אחרת".

9. זכרו: גניבות יש בכל מקום. "לי יש כספת שהולכת איתי: אני מחזיק את כרטיס האשראי, המזומן ורישיון הנהיגה בתוך הנעליים הגבוהות שאני נועל. קרה לי שכייסו אותי. הייתי בגואטמלה בפסטיבל של קדוש מקומי, היה מאוד צפוף, ופתאום ראיתי שהארנק שלי על הרצפה והכסף כבר לא היה. אחר כך הלכתי בשוק והייתה שם צפיפות נוראית ופתאום התחילו ללטף אותי. תפסתי את היד המלטפת ומאחורי היד הייתה ילדה בת תשע. שחררתי אותה ללכת, ודקה אחרי זה הייתה עוד אחת ואחריה עוד אחת, תפסתי את כל השלוש, הן כנראה עבדו ביחד, אמרתי להן 'נו, נו, נו' וזהו".

10. מה לגבי תחבורה ציבורית? "תחבורה ציבורית היא פתרון לא רע, אם כי יש לה מגבלות. בדרום אמריקה יש תחבורה ציבורית טובה מאוד, בייחוד הבינעירונית, ואפשר לקנות כרטיס לאוטובוסים עם מיטות שינה במחלקה הראשונה. כשהייתי במקסיקו נסעתי באוטובוס 11 שעות וישנתי שבע שעות מתוכן. בבית אני לא ישן שבע שעות".

בני הזוג שעזבו הכל ועברו לחיות בהודו

הטיול הגדול: לא רק אחרי צבא

הזוג שיצא למסע ללא זמן בארה"ב בקרוואן

להגשים חלום: האישה שיצאה למסע "מלכת המדבר"

להגשים חלום: תרמילאית בת 64

הצטרפו לקהילת הטיולים של מוטק׳ה