"האהבה הזאת שלנו היא נס גדול"

נפתח בגילוי נאות: אני אוהבת את אורלי וילנאי וגיא מרוז. את מרוז הכרתי לפני יותר מ-30 שנה בתיאטרון נווה צדק, כשהלחין את המוזיקה להצגה "מוכרים בלבד", את וילנאי הכרתי כשמצאתי את עצמי מובטלת בגיל 50 פלוס, והיא ניסתה לעזור ככל יכולתה. כי זאת מי שהיא. בימים אלה יוצאים השניים במופע משותף, "אורלי וגיא והלהקה", המשלב מוזיקה, קטעי וידאו וסיפורים מרגשים ומלאי הומור על מאחורי הקלעים של עולם התקשורת מנקודת מבטם של השניים. למשל האנקדוטה הזו: "כשרפי גינת מונה למנכ"ל ערוץ 10 הוא הזמין אותנו אליו לשיחה, והמשפט הראשון שאמר לשני האנשים שמגישים את תוכנית הבוקר המובילה בערוץ שלו הייתה 'ביום שיציעו לי להגיש תוכנית בוקר אני אדע שנגמרה לי הקריירה'".

המופע הקרוב יתקיים ב-27 בפברואר במועדון הביט בחיפה. אחריו יתקיים מופע ב-27 במרס  בצוותא תל אביב. המופע משתף את הקהל שמוזמן לשאול שאלות, ומצטרף למרוז ווילנאי בשירה. כן כן, שירה. שירים של אמנים כמו שלום חנוך, אריק איינשטיין, שמוליק קראוס ויוני רכטר, וגם שניים של מרוז עצמו. "אחת ההפתעות היא שאורלי שרה", הוא אומר, ומודה שכבר מאד התגעגע אל הבמה ואל המוזיקה שהניח בצד שנים ארוכות. מרוז היה בן 17 כשהקליט את הלהיט הראשון שלו "סיפור קטן". "זה הדבר שאני הכי אוהב לעשות", הוא אומר. "לראות את האנשים בעיניים. כל מה שעשינו עד היום היה מאחורי מצלמות, והמגע הוא נפלא".

איך אורלי שרה?

מרוז: "נהדר. היא מאד מוזיקלית".

וילנאי: "בחיי הצעירים הייתי בלהקות של הצופים. גם בלהקה של השבט שלי וגם אחר כך במשלחות של הצופים לארה"ב. אבל שלא יהיו אי הבנות, נבחרתי מתוך ילדים ציוניים נלהבים. זה לא שנבחרתי מתוך הזמרים הכי טובים בארץ. אמא שלי שהיא מאד מפרגנת אמרה לי 'יש לך הרבה כישרונות. לשיר את לא יודעת', והאמנתי בזה. לכן תמיד היה לי יותר קל לעמוד עירומה על הבמה מלשיר סולו, ולא שהיה לי דימוי גוף נהדר. אחותי שרה נהדר ואני עם קול עורב ויבלות על מיתרי הקול. אני כן יודעת שאני לא מזייפת ושאני מאד אוהבת לשיר. כשגיא ביקש שנעשה את זה, חשבתי שזאת הזדמנות לעשות תיקון. אנשים שבאים לראות אותנו לא מצפים לראות את מירי מסיקה. הם יודעים שהכוח שלי בעיתונות".

"אנחנו רבים רק כשאנחנו לא עובדים יחד"

"אורלי שרה נהדר". וילנאי ומרוז, מתוך המופע המשותף. צילום: דפנה טלמון

מופע עם אמירה חברתית?

מרוז: "מאד ברורה. אנחנו באים ואומרים שאפשר להפוך את המקום הזה למקום הרבה יותר טוב. אין דבר כזה מדינה, הכל מתחיל ונגמר באנשים. גורלנו בידינו. כל אחד במקום שבו הוא נמצא יעשה שינוי, אפשר להילחם, לעמוד מול המוסדות ומול המדינה".

כל הזמן אתם יחד, לא קשה?

מרוז: "אנחנו מסבירים שאנחנו רבים רק כשאנחנו לא עובדים יחד".

מה אתם עושים כדי להירגע?

מרוז: "איך אפשר להירגע בכלל? עד לפני חודשיים רצתי כל יום. עכשיו הברך עושה לי בעיות אז אני צועד. לארי דיוויד (יוצר "סיינפלד" ו"תרגיע", ש.ש) מרגיע אותי. את אורלי הוא ממש מעצבן. מרגיע אותי לשמוע אנשים חכמים שחושבים כמוני. היינו בניו יורק בהופעה של מייקל מור שבמשך שעתיים דיבר על טראמפ. זה היה פשוט תענוג. כשאני שומע אנשים שמדברים על זה שצריך להציל את המקום, אני נרגע. כי רוב הזמן זה בעיקר תחושת בדידות".

וילנאי: "אני מרגיעה אותך".

מרוז: "ברור. את איתי כל הזמן".

וילנאי: "העברנו כמעט את כל פועלינו הביתה. בשבילי זאת המנוחה וזה האושר. אני יכולה לראות את החיות שלי ולטפל בילדים שלי, אני עם גיא. מבחינתי זה מקלט אטומי. זה מה שתמיד רציתי. לשלב בין הקריירה לאהבות שלי בבית. חדר העריכה הוא בתוך חדר השינה שלנו".

וילנאי (47), בתו של שמעון וילנאי כתב קול ישראל ושרה, אשת חינוך מיוחד, התחילה את דרכה הטלוויזיונית כמנחה בערוץ הקניות. עבודתה העיתונאית החלה בערוץ הראשון ככתבת לענייני רווחה. יש לה ילד אחד מנישואיה הראשונים. מרוז (58), בנם של עמוס, בעבר מנהל הפקות תיאטרון ודליה מרוז ז"ל, שהייתה דוברת התזמורת הפילהרמונית הישראלית התחיל את דרכו הטלוויזיונית עם תוכנית הסאטירה "נייס גיא", שיצר והגיש עם יוני להב. מאוחר יותר כבר מצא את ייעודו כרודף צדק עם תוכניות כמו "בולדוג" ו"המשמר האזרחי". כשהיה בן 11 עבר טראומה נוראית: ב-1972 משפחתו הייתה במינכן בעקבות עבודה של אביו, והוא חווה מקרוב את טבח הספורטאים. "במשלחת הישראלית היו חברים של אבא שלי והבטיחו לי סיור בכפר האולימפי", הוא מספר. "אחת האפשרויות הייתה שאני אשן אצלם ובבוקר נעשה את הטיול. ידעתי שבערב הם לא יהיו, ולא כל כך רציתי לישון לבד. הוחלט שאבא שלי יביא אותי בבוקר. בבוקר הגיע טלפון עם הידיעה שהייתה התקפה על המשלחת. זה היה יום זוועתי".

"הרבה לפני שהפכנו לזוג הבנו שאנחנו יכולים לעזור לאנשים"

"בכל תחקיר רועדות הידיים". אורלי וילנאי וגיא מרוז, צילום באדיבותם

למרוז שלושה ילדים מנישואים קודמים (אחד מהם חי בארה"ב ונשוי לאמריקאית) ושני נכדים. אחרי גירושיו היה במשך מספר שנים בן זוגה של שלי יחימוביץ'. ההיכרות עם וילנאי קרתה באופן פיוטי על רקע עזרה לחלש. "על המדרגות שבו אירע רצח רבין הייתה הומלסית. היא הייתה אישה כמוני וכמוך שהידרדרה לרחוב", מספר מרוז. "הסיפור הזה הטריף אותי והבאתי לשם את כל המדינה - דודו טופז, יאיר לפיד, ואת אורלי וילנאי שהייתה אז כתבת בערוץ הראשון. הגיעה לאישה הזו דירת עמידר אבל היא לא ידעה איך לעשות את זה. אורלי ידעה איך עושים את זה".

וילנאי מוסיפה: "הרבה לפני שהפכנו לזוג הבנו שאנחנו יכולים לעזור לאנשים. אני הייתי כתבת רווחה והוא התחיל לפתוח את העיניים בתוך עולמו. הצענו לאבי בניהו, אז מפקד גל"צ לעשות מזה תוכנית רדיו וקיבלנו את 'יהיה בסדר', פתרנו לאנשים המון בעיות. תוך כדי היו המון מריבות וסכסוכי אגו. הוא נפרד מבת זוגתו, אני נפרדתי הרבה אחריו, ואז פתאום הבערה הפנימית שהייתה בינינו הפכה לאהבה עצומה. כשפגשתי אותו לא העליתי בדעתי שזה מה שיקרה. בהתחלה הוא היה מבחינתי הבחור החצוף שאין מחסום לפיו, ואני הילדה הטובה מערוץ 1. האהבה הזאת שלנו היא נס גדול". 

השניים נישאו ב-2008 בטקס אזרחי שערכה עבורם שולמית אלוני ז"ל. יש להם ארבעה חתולים, שני ארנבים ושני כלבים. "זאת אהבת חיי חיות", אומרת וילנאי, שבשש השנים האחרונות אף הפכה לטבעונית. "כל פעם שקשה לי או עצוב אני יוצאת לשבת עם הארנבים בחצר. הם משמחים אותי מאד". במשך תקופה ארוכה ניסו השניים להביא לעולם ילד משותף. לאחר שהטיפולים נכשלו, הם הפכו משפחת אומנה לילד אריתראי. לפני כמה שנים, כשעלתה אפשרות אימוץ ילד האומנה, הם נישאו שוב בטקס דתי בחצר ביתם, עם רב ממוצא אתיופי. בשנים האחרונות עברה וילנאי לא מעט טראומות בריאותיות, כולל שני אירועי לב ומחלת ריאות. אחרי שבע שנים של אי ודאות אובחנה כחולה בצ'ורג שטראוס, מחלה אוטואימונית נדירה המערבת את הריאות, שלוקים בה שניים מתוך מיליון איש. היא לא נותנת לזה לעצור אותה. "אני מקבלת תרופות כימותרפיות וביולוגיות. הדבר הכי קל זה לשכב במיטה ולרחם על עצמי ואת זה אני לא נותנת לעצמי בשום אופן. יש אנשים במצב יותר קשה". 

לא קשה לשיר עם בעיות נשימה?

וילנאי: "בשנים האחרונות קשה לי לנשום בגלל מחלת הריאות, ולכן האתגר הוא כפול. פגשתי באחת ההופעות מורה לפיתוח קול. היא מלמדת אותי לנשום ולשיר, זה מקל עלי. מבחינתי זה לטפס על האוורסט - להצליח גם לנשום, גם לשיר וגם לדבר. מזל שאני לא צריכה ללכת תוך כדי".

"הכי כיף זה להיות מאמי, אבל אף פעם לא הייתי מאמי"

"פתחנו את סיפור אייל גולן מחדש וזה הוביל לתביעת מיליונים של הבנות נגדו. בסופו של דבר האמת תצא לאור". וילנאי ומרוז, צילום: דפנה טלמון

וילנאי ומרוז עומדים מאחורי אין ספור תחקירים בלתי נשכחים שטלטלו את המדינה. "מוסר השילומים - המלחמה נמשכת", שבו האשימו את ועדת התביעות ואישים מטעמה בעיכוב  תשלומים המיועדים לניצולי השואה; פרשת הקטינות של אייל גולן, במסגרתה הביאו עדויות נוספות על הפרשה; התחקיר השנוי במחלוקת על השף רפי כהן, והריאיון בקפריסין עם הצעירה הבריטית בת ה-19 שטענה כי נאנסה על ידי קבוצת ישראלים.

מה מניע אתכם?

מרוז: "חוסר צדק מוציא אותי מהדעת. כשעשינו ארבעה סרטים על ניצולי השואה זה שינה את מצבם בארץ ובעולם. פתחנו את סיפור אייל גולן מחדש וזה הוביל לתביעת מיליונים של הבנות נגדו. בסופו של דבר האמת תצא לאור".

וילנאי: "בכל תחקיר רועדות הידיים. הכי כיף זה להיות מאמי, אבל אני אף פעם לא הייתי מאמי. גם כשעשינו את התחקיר על השואה היינו קונצנזוס לדקה, בפרק השני כבר קראו לנו דמגוגים".

זה לא מתיש, החמלה האין סופית והרצון לעזור?

וילנאי: "הברכה והקללה הכי גדולות שלי זאת החמלה. הבנתי שאני רואה אנשים אחרת. כמעט כל אדם שאני פוגשת אני רואה את הסבל שלו. כילדה תמיד התחברתי עם הילדים הכי דחויים, הייתי קונה אצל המוכרים הכי עניים. וזה נורא, ילד לא אמור לדאוג למוכר שהוא קונה ממנו נעליים. מצד שני יש את הידיעה שאפשר לנסות לשנות חיים של אנשים, וגם הפרופורציה לחיים שלי. אני יודעת כמה רע יכול להיות ולאיזה תהומות אנשים מגיעים. וכל יום אני אומרת תודה לכל הבעיות שלי".

"ברור שנושא הקשישים קרוב לליבי"

הפתיעו אתכם התגובות על תחקיר רפי כהן?

מרוז: "רפי כהן קיבל אחרי התחקיר 300 אלף שקל, והמון חברים שלו הבינו שאי אפשר לעמוד מנגד. להגיד לך שאני יודע מה נעשה עם כל שקל שקיבל? לא. אבל בכל זאת זה לא הולך ברגל. מה שהפתיע אותי בסיפור הזה היה קהילת השפים, שלא הכרתי את כוחה. לא ידעתי שהם הסלבריטיז החדשים".

וילנאי: "זה התחקיר שהכי הפתיע אותי. לא הבנתי מה רוצים. רפי כהן לא כעס אבל החברים שלו כעסו ובעקבותיהם הציבור. באנו במטרה טובה, ממקום של לעזור לו אבל יש פה גם ערך עיתונאי משמעותי. עד שתחקיר משודר הוא עובר ידיים והחלטות, ואף אחד לא אמר מילה בכיוון. אף אחד לא ציפה".

כמה נושא הקשישים קרוב לליבכם?

וילנאי: "הפרס הראשון שקיבלתי בקריירה שלי היה אות יקירת הגמלאים. הסדרה הראשונה שעשיתי ככתבת רווחה הייתה על קשישים, שם גם הבנתי פעם ראשונה שניצולי שואה הם אנשים עניים. הייתי בהלם. ברור שהנושא מאד קרוב לליבי".  

וילנאי ומרוז לא עוצרים בתחקירים טלוויזיוניים - ב-2010 הקימו את "הקו של אורלי וגיא", הכולל חבורת מתנדבים סטודנטים למשפטים, מעט אנשים בשכר, ווילנאי ומרוז שבעצמם עונים לאינספור פניות בכל נושא ועוולה. "פונים לקו אנשים שיש להם בעיות מול ביטוח לאומי, מול חברות מסחריות. אנחנו לא בוחלים בשום בעיה", מספר מרוז. וילנאי מוסיפה כי "כמות האנשים שאני מלווה ומטפלת בהם היא אין סופית. לפעמים בשיחת טלפון אחת אתה יכול לתקן חיים של אנשים. יש שחושבים שעבודה של עיתונאות זה לחשוף. מה שמעניין אותי זה להשתמש בידע שצברתי כדי לשנות ולעשות יותר טוב".

מה החלום?

מרוז: "להמשיך ככה. לא יודע. מה החלום הכי פשוט? בריאות. ואני באמת רוצה שיהיה שלום".

וילנאי: "שיישאר ככה. תמיד הייתי מסמנת לי מטרות, עכשיו כבר אין לי את זה. טוב לי ככה, לפעמים צריך ליהנות מהדרך. דברים התחילו להסתדר כמו שרציתי".

המופע הקרוב יתקיים ב-27 בפברואר במועדון ה"ביט" בחיפה בשעה 21:00.

גולשי מוטק'ה זכאים לכרטיסים במחיר של 50 שקלים במקום 84 שקלים.

רכישת הכרטיסים בהנחה באתר המופע, קוד הנחה: מוטק'ה.

לקראת וולנטיינז: זוגות הסלבס הכי מסקרנים

ורדה רזיאל ז'קונט ואמנון ז'קונט: "טיפים לזוגיות טובה? הכל מזל"

שיק זוגי: מי הם הזוגות הכי אופנתיים?

יונה אליאן וששי קשת: "אסור לקחת אחד את השני כמובן מאליו"

חתונה מאוחרת: חגגו נישואים אחרי 50 שנה יחד