"המדינה צריכה להושיט היום יד לעסקים הקטנים"

כשערכתי את הריאיון עם יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, זה היה בימים של פרו-קורונה, לפחות בארץ. מדובר היה עדיין במשהו שקורה רחוק מאד מכאן, איפושהו בסין, אבל מאז כידוע המגפה התפשטה לשאר העולם והגיעה גם אלינו. בריאיון שוחחנו על עתיד העסקים הקטנים בישראל בהקשרים שהיו אקטואליים לאותו זמן, כמו ימי שבתון עקב בחירות, אבל מאז נוסף נופך אחר לעתידם של העסקים הקטנים בארץ, והוא גדול בהרבה: כמה מהם יצליחו לשרוד ביום שאחרי משבר הקורונה, שנראה כי בארץ אנחנו רק בתחילתו. לא מעט עסקים קטנים נאלצים לסגור בימים אלה, בהם גם כאלה השייכים לגמלאים, שיצאו לדרך עצמאית עם היציאה לפנסיה. מכורח הנסיבות שוחחתי שוב עם אלקובי, כדי לשמוע מה יש לו לומר בהקשר הזה.  

"העצמאים בעלי העסקים הקטנים והבינוניים מובילים את המשק וכולם, כולל אותי, נמצאים עכשיו במצב לא ברור", אומר אלקובי. "אני משתתף בוועדות שונות במשרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ואומרים שם הרבה דברים, אבל עדיין לא ברור מה ייצא מזה. אתר הביטוח הלאומי קרס כי הוא לא היה ערוך ל-250 אלף איש שיצאו לחל"ת. הם עשו טעות. המדינה הייתה צריכה לתת למעסיקים להוביל את המהלך. שהמעסיקים ישלמו לעובדים והמדינה תשלם למעסיקים".

כאמור, גם בהקשר של ימי שבתון בבחירות נפגעים העסקים הקטנים, מזווית אחרת – הם נאלצים לשלם שכר בגובה 200 אחוז למי שעובד ביום זה, ובמציאות הנוכחית בה לצערנו כל מספר חודשים יש מערכת בחירות חדשה, המשמעות ברורה. "ניסינו לכנס דיון לגבי מה עושים עם זה, כי מבוגרים שאין להם כסף עד שהם בקושי פותחים מזגן כשקר או חם, לא יכולים לשלם 200 אחוז למטפל שלהם מספר פעמים בשנה", אומר אלקובי. "יש בישראל 160 אלף מבוגרים שמקבלים מטפל סיעודי דרך הביטוח הלאומי".

רואה בתפקיד שליחות: להציל עסקים רגע לפני פשיטת רגל

הציל נגריה רגע לפני פשיטת רגל. יוסי אלקובי, צילום: אלבום פרטי

אלקובי, בן 72, עובד בעסק המשפחתי ומשמש יו"ר ההתאחדות בהתנדבות ואין לו רגע דל. "היחידה שפחות מרוצה מהמצב היא אשתי", הוא אומר, "כי לפעמים אנחנו קובעים לצאת בערב להצגה למשל, בימים כתיקונם כמובן, ואז אני צריך לרוץ להציל עסק שעומד לקרוס ומבטל לה. היא אומרת שאני נשוי להתאחדות".

אלקובי מעיד שתמיד היה כזה, פעלתן וחדור מטרה. הוא עלה לארץ בגיל 7 עם אחותו, סבו וסבתו מקזבלנקה שבמרוקו. "זו הייתה הוראת השעה של דוד בן גוריון. אז אבא, שהיה יו"ר הסוכנות, שלח אותנו עם סבא וסבתא בשביל שהם יזכו לעלות לארץ ישראל, ואחרי שנה ההורים הגיעו גם".

בארץ אביו היה איש עסקים, רכש בית מלאכה לנגרות ורפדות ואלקובי הבן הצטרף אליו בגיל 16. "בהתחלה באתי לעזור לאבא ואחרי הצבא הצטרפתי כעובד מן המניין". במקביל למד משחק בבית הספר "ניסן נתיב", אך העבודה השתלטה על חייו. "עודדתי את אבא לפתוח מפעל לייצור רהיטים והלכתי איתו לרכוש נגריה עובדת. אבל אבא נפטר בגיל צעיר ובסופו של דבר מצאתי את עצמי לבד בעסק. ויתרתי על המשחק אבל לא הפסקתי ללמוד, בעיקר קורסי תעודה. לימים פתחתי מפעל גדול עם עשרים עובדים".

פתיחת המפעל הייתה תחילתו של הקשר של אלקובי עם איגוד המלאכה והתעשייה. "ביקשו ממני להתנדב ואז נבחרתי ליו"ר ועדת הכספים, לחבר בוועדת תקנים ולימים נבחרתי לנשיא ההתאחדות. אני רואה בתפקידי שליחות: לעזור לעסקים שלא יודעים להתנהל ולהציל עסקים שעומדים רגע לפני פשיטת רגל".

את תפקידו הוא כאמור ממלא בהתנדבות מלאה, וביחד עם העבודה השוטפת אין לו כמעט זמן פנוי לבילויים, בימים רגילים, או בטלה מול הטלוויזיה ועם החברים. "העבודה שלי שווה הרבה יותר מזה", הוא אומר. "אני פוגש בעלי עסקים שנכשלים, חווים אנטי ופחד, לא רוצים להמשיך וגוררים אחריהם את המשפחה. אני פוגש אנשים חסרי אונים שאין להם כרטיס אשראי או צ'קים ואין להם חשק לחיות או לעבוד".

"עברנו מגפות וגם זו תעבור, אבל צריך לעזור לעצמאים עכשיו"

 "רוצים להתפרנס בכבוד". יוסי אלקובי, צילום: אלבום פרטי

יוסי ידוע בענף כמי שמצליח להפיח חיים גם במצבים כמעט בלתי אפשריים. "הוכחתי להרבה עסקים שאפשר להביא אותם קדימה אם רק רוצים. אנשים כאן קמים כל יום עם שכפץ ליום קרב בעסק. אנחנו לא שולמנים, אנחנו אנשי מלאכה שקמים בבוקר ורוצים להתפרנס בכבוד".

ומה לגבי משבר הקורונה?

"בישראל יש למעלה מ- 550 אלף עסקים קטנים, חלקם עסקים כמו מספרות וקוסמטיקאיות שמעסיקים עובד אחד או שניים. המדינה צריכה לתת יד כדי לשמור ולשמר על העסקים במדינה שלנו, להגדיל את הגרעון ל-30 מיליארד וזו השקעה לטווח ארוך. עברנו מגפות וגם זו תעבור, המצב יחזור לעצמו אבל צריך לעזור לעצמאים עכשיו ולא בהלוואות, כי לבעלי עסקים שאני מדבר איתם כבר יש הלוואות - על מכונות, על ציוד. אני תמיד אופטימי, אף פעם לא מסתכל על חצי הכוס הריקה אבל זה לא קל או פשוט, אני יודע. אני חושב שכמו שהוכחנו במלחמות ישראל, והיו לנו הרבה כאלה, גם עכשיו אנחנו צריכים להתעלות על עצמנו, לראות איפה אפשר לחסוך כדי לשרוד".

איך אתה עוזר לעסקים הקטנים? מה הסוד שלך?

"אין סודות, הכל עבודה קשה. למשל, כמעט בכל עסק צריך לבחון ולראות אם העובדים מיומנים. האם העובדים מצדיקים את ההעסקה שלהם? כי עלויות המעביד על עובדים הן גדולות ביותר. אני מדבר מניסיון, מהשטח. אני כבר אחרי גיל הפנסיה אבל ממשיך לעבוד וכיום מנהל בפועל את העסק שאותו בניתי עם מנהלים של מחלקות. כל אחד בתפקיד שלו. לנהל עובדים זו לא משימה קלה, ואני מלמד את בעלי העסקים טיפים כמו למשל לתת לכל עובד להתבטא. לשאול אותו איך הוא רואה את הדברים. כשאתה משתף עובד בגובה העיניים העובד מקבל יותר כוח, משקיע יותר חשיבה והעסק עובד טוב יותר. כמו שאני משתמש בידע שצברתי – כך גם העובד משתמש בידע שלו להצלחת העסק, וכשמתחשבים בדעתו ומקשיבים לו, יש לו יותר מוטיבציה להצליח בו. אני גם מלמד את בעלי העסקים להקפיד לתת כבוד לעובדים שלהם. איך אפשר להתנהל ביחד ולא כל אחד בתפקיד שלו. אני מתרגל איתם איך לעשות ישיבות צוות פעם בשבוע והכל בכבוד הדדי".

עובדים זה טוב וחשוב, אבל מה עם הכסף?

"אני תמיד הסתכלתי על המחר, בניתי לעצמי פנסיה. אני חושב שבעלי עסקים קטנים צריכים ללכת ללמוד איך לפתוח ולנהל עסק, אבל לדאוג גם לעצמם, בהווה ובעתיד. נושא שני חשוב ביותר הוא הבנקים, שלא ששים בלשון המעטה לתת אשראי או ערבויות למכרזים. אני מלמד את בעלי העסקים איך להתנהל מול הבנק".

גלה לנו, איך?

"צריך לבוא לבנק רגוע, לשדר נינוחות. מנהל בנק לומד איך לזהות אם אתה בלחץ. המנהלים עוברים קורסים בקריאת שפת גוף ואנחנו בעלי העסקים צריכים לשדר ביטחון בעצמנו ובעסק שלנו. מנהל בנק לא ייתן אשראי לבעל עסק שלא מאמין בנחיצות העסק שלו, ביכולת שלו להרוויח ולהצליח".

"בגילי יש לי יומן מלא פגישות, יש יותר טוב מזה?"

אלקובי אומר שהוא נוסע מדי יום לעסקים בכל רחבי הארץ ומייעץ לבעלי העסקים איך להבריא את העסק ולהימנע מפשיטת רגל. "אני בעצם עושה להם תוכנית הבראה – תוכנית כלכלית שמתמקדת בתזרים מזומנים. אני מלמד אותם איך לגבות כסף מלקוחות, למשל. נשמע כמו משהו שכל בעל עסק יודע לעשות? זה ממש לא כך. אני עצמי למדתי הרבה קורסים בתחום. אגב, למדתי גם גישור ולא גביתי כסף כאשר המגושרים יצאו בלחיצת יד אחרי שפתרו את הבעיות ביניהם או פירקו את השותפות בכבוד. הסיפוק בהצלחה הרבה יותר חשוב מהתשלום".

תוכל לתת דוגמה לעסק שהצלת?

"קיבלתי טלפון לפני מספר חודשים מאחת הנגריות בנתניה. בעל העסק סגר ושלח עשרים עובדים לפני החג הביתה. עזבתי הכל ורצתי לשם. שמעתי ממנו שהוא בחובות של 5 מיליון שקל ועורך הדין המליץ על הקפאת הליכים. מאותו רגע לקחתי את העסק לידיים. אחרי מספר שעות של תחקיר בעסק בניתי תוכנית פעולה. מה מסתבר? שיש לעסק בבנק 1.8 מיליון שקלים שמופקדים כערבויות בזמן שאין לו כסף לשלם ללקוחות. בדקתי את הנושא של העיריות, מע"מ, בעלי הנכס. הלכתי לראש העירייה וטיפלתי בהסדר פריסת תשלומים, ערכתי הסכם עם העובדים. העסק חזר לעצמו, העובדים חזרו לעבודה. לפני הריאיון הזה קיבלתי טלפון מנגריה בתל אביב שקיבלה התראה מהבנק ואני עובד על הצלת העסק הזה".

במפעל של אלקובי תלויים מכתבי תודה מעסקים שאותם הציל, והוא לא מסתיר את גאוותו בהם. "בגילי יש לי יומן מלא פגישות, יש יותר טוב מזה? אני מגיע לעבודה ב- 6 וחצי בבוקר, מסדר את הכל ומשעה 11 מתחיל לטפל בעסקים שזקוקים לעזרתי. בימים אלה אני עובד על קרן מיוחדת להלוואות לסיוע לעסקים, אני מקווה שנציל עוד עסקים בישראל".

אלקובי הוא אב לשלוש בנות. "הייתי שמח לדור המשך בתחום", הוא אומר במעט בצער, מהול בהשלמה שכנראה אף אחת מהן לא תמשיך את דרכו. "אחת הבנות שלי היא כלכלנית שעבדה איתי 18 שנה וכעת פרשה", הוא מספר.

חוששים מהשלכות משבר הקורונה על העסק שלכם? רוצים שאלקובי יציל גם אתכם? כתבו לו או התקשרו למזכירתו בהתאחדות המלאכה והתעשייה, ואמרו שהגעתם דרך הכתבה במוטק'ה. אלקובי מבטיח לענות.

טל': 03-7959100 או לרונית: 052-5258404, אי-מייל: [email protected]

6 סדרות לצפייה בבידוד

קריאה בימי קורונה: 5 ספרים מומלצים

בני 65+: כך תגנו על עצמכם מפני סיכון הדבקות בקורונה