"העסקת גמלאים שרוצים לעבוד תורמת לעסקים בישראל"

זאב לשם, יזם הייטק בהכשרתו, אומר בגאווה שהוא "אזרח ותיק". לפני שנים אחדות הוא ישב עם חברו ושותפו נועם גלייכר, איש תעשיית היהלומים, גם הוא אזרח ותיק, ושניהם התבוננו סביבם. "ראינו ששנינו אנשים עובדים שמוקפים בהמון אנשים בעלי ניסיון מקצועי מעולה שמסתובבים בהרצאות, באתר מוטק'ה, עם הנכדים ובטיולים. שאלנו את עצמנו ואת הסובבים לנו והתברר לנו שבעצם כולם היינו נורא שמחים לעבוד, כדי להרגיש תחושת ערך".

השניים המשיכו לשוחח על הנושא עד שיום אחד נתקלו בכתבה בעיתון. "מה שבעצם  הקפיץ אותנו היה לקרוא שהמדען הראשי הקודם יצא בהצהרה על מחסור עצום במהנדסים, שהמדינה חושבת לייבא מהודו. זה התחבר לעובדה שכיום יש מחסור אדיר בעולם התעשייתי-טכנולוגי בבעלי ידע ומומחים במקצועות ההנדסה. למשל כמעט נדיר למצוא מהנדסים שמתמחים בהנדסת חשמל זרם חזק. או מתכנתים שמכירים תוכנות בנקים, ובייחוד תוכנה בשם קובול שרק המתכנתים הוותיקים מכירים".

לאחר שחקרו את הנושא מכל ההיבטים החליטו השניים להקים את "לגאסי סיניור סולושונס", חברת כוח אדם שמתמחה בשידוך גמלאים אקדמאים למשרות שונות. מדובר בחברה היחידה כיום בישראל שהיא גם עסק חברתי, אשר מצהירה (ומקיימת) שהיא מתמחה בהשמת כוח אדם לפנסיונרים. לפי הנתונים שמציגה החברה, היא מאיישת מדי שנה מאות משרות. בין העובדים שמחפשים עבודה דרך החברה נמצאים בוגרי מוטורולה, אלביט, רפאל, חברות מזון ועוד חברות מובילות במשק. "מטרתנו היא למלא את המחסור הקיים בכוח אדם במקצועות ההנדסה, ולתרום לחברה באמצעות השמת חברי קהילה גדולים של גמלאים מומחים בעלי ידע רחב, הנובע מניסיון מצטבר בתחומם".

למה בחרתם להתמקד רק בגמלאים?

"כי בני 50, למשל, רוצים משרה מלאה. הקהילה שלנו מבוססת על גמלאים אקדמאים בעלי ניסיון רב, שמטבע הדברים ממלאים פונקציות שהתעשייה צריכה. האנשים שלנו באים נטו לעבוד, לעשות פרויקט, לסיים בהצלחה ולהוציא חשבונית. הם מסורים, ובעיקר – פנויים. האישה שלהם לא תתקשר שיבואו להחליף אותה עם הילדים, הילדים לא יהיו חולים והם לא יצטרכו להישאר איתם בבית. זמן הכניסה שלהם לעבודה, לעומת מהנדס צעיר, הרבה יותר מהיר כי הם מכירים את סביבת העבודה מלפני ולפנים".

"העובד הגמלאי לא מבזבז זמן עבודה על פייסבוק ושיחות מסדרון"

"אנשים עובדים חולים פחות, וכך גמלאים עובדים מהווים גם פחות נטל על מערכת הבריאות". זאב לשם (מימין) ונעם גלייכר, צילום: שגב יהודה

לשם אומר שבשנתיים וחצי שהחברה קיימת הם עמוסים בעבודה, גם מפני שחברות מעדיפות להעסיק עובדים במיקור חוץ: "לגמלאים אקדמאיים זה מתאים, לבוא למשך הזמן שהחברה זקוקה לשירותיהם במקום להתחייב לעבודה במשרה מלאה לאורך זמן, ולחברות זה משתלם מבחינה כלכלית כך שמדובר ב- win win  לשני הצדדים".

מה גובה השכר הממוצע של העובדים הוותיקים?

"אנחנו מוכרים את השעות שלהם במחיר טוב לכל הצדדים, בין 150 שקלים ל- 300 שקלים לשעה, תלוי בהיקף העבודה. אגב, בעבודות ייעוץ זה לא נחשב מחיר מאוד זול, אבל אנחנו לא מתחרים בעלות כי אנחנו חושבים שהעלות-תועלת שווה את המחיר. המחיר של הניסיון הרבה יותר גבוה. הגמלאי הוא עובד שנכנס מהר לתפקיד, מבזבז פחות זמן כי אדם מבוגר אין לו סבלנות לבזבז את זמנו על וואטס-אפ ופייסבוק ושיחות מסדרון".

לשם אומר שהפוטנציאל של העסקת גמלאים בישראל הוא רב, ולא מתקרב אפילו לקצה המימוש שלו. הוא תולה את האשמה במדינה. "כיתתנו רגלינו במשרדי הממשלה השונים וקיבלנו כתף קרה", הוא אומר בכעס לא מוסתר. "היינו במשרד לשוויון חברתי שאמור להיות הכתובת המיידית לנושא, היינו במשרד הכלכלה ואמרו לנו שזה חשוב, אבל דחו אותנו הלוך ושוב, אמרו 'כן כן, זה מעניין', אבל בתכל'ס לא הרימו את הכפפה. מצד אחד חברות ותעשיות מתלוננות על מחסור בעובדים, מצד שני גמלאים מוכשרים ובעלי ניסיון יכולים לתת מענה - אבל המוסדות לא מרימים את הכפפה וזה חבל מאוד. כולנו יודעים היום שכמות האזרחים הוותיקים הולכת וגדלה. העסקת גמלאים שמוכנים ורוצים לעבוד תורמת לעסקים בישראל, וגם המדינה תיהנה מכך כי כאשר אנשים עובדים הם חולים פחות, וכך הם מהווים פחות נטל והוצאות על מערכת הבריאות ובמקביל, מגדילים את כמות התל"ג לנפש".

לאיזה סיוע אתם זקוקים מהמדינה?

"שהרבה יותר חברות יידעו על היתרונות האדירים של הגמלאים כעובדים, שיתגברו על הדעות הקדומות שיש להן על עובדים מבוגרים באמצעות מודעות ליתרונות האדירים שלהם. כי לפעמים בעלי החברות חושבים שאנשים מבוגרים אינם מעודכנים או יעילים, אבל המציאות מוכיחה בדיוק את ההפך. בנוסף, בחברות מסוימות מאמינים בעובדים במשרה מלאה שעה שאין בכך צורך אמיתי – ליבת הידע יכולה להגיע גם ממיקור חוץ. גם החברה מרוויחה מכך, כי היא מקבלת עובדים מעולים ללא ההתחייבויות של יחסי עובד-מעביד".

"גיוון תעסוקתי רב דורי תורם לתפוקת החברות"

"מבוגרים היום פורשים בשיא כוחם עם הרבה פוטנציאל להמשך". רועי קורן, צילום: יח'צ

למשרד לשוויון חברתי יש פרויקטים שהם מקדמים בנושא, כמו "והדרת" שמהווה בעצם סוג של מרכז השמה למבוגרים, ולג'וינט יש את מרכזי "אפ 60+", שהם מרכזי הכוון לניהול תקופת הפנסיה. יש גם יוזמות פרטיות כמו האתר "סבא בא" שהקימו חנן מסר ואיתמר חזן, שמרכז הצעות עבודה ופנסיונרים שמציעים את שירותיהם, וכמובן שיש גם את קבוצת הצעות עבודה לבני 50+ כאן במוטק'ה. אבל כפי שלשם אומר, אין התארגנות מסודרת ובעלת משמעות וכוח מטעם המדינה, שיכולה לשנות כאן את המציאות.

רועי קורן, מנכ"ל משותף בחברת הייעוץ SeniorMarket שמלווה חברות, ארגונים ויזמים בשיווק ומתן שירות למבוגרים, מסכים שהמדינה צריכה להיערך במציאת תעסוקה, שירותי פנאי וייצור משמעות לתקופה הארוכה שבה אנשים מגיעים לגיל פרישה וחיים ללא מסגרות. אבל לדבריו זה לא מספיק. "אני חושב שהמדינה צריכה לקחת תקציב נכבד ולקדם את המודעות ליתרונות של העובדים שהגיעו לגיל פרישה", הוא אומר, "כי אם אנחנו מסתכלים היום על התארכות החיים, אנחנו יודעים שלפי חוק הפרישה הלא מעודכן ולא רלוונטי, מבוגרים פורשים בשיא כוחם עם הרבה פוטנציאל להמשך, ויש להם לפחות שני עשורים בממוצע לחיות. את פרק הזמן הזה צריך למלא בתעסוקה ומשמעות".

קורן חושב שתפקיד המשרדים הרלבנטיים הוא ליצור לובי של יחסי ציבור לתחום. "ליצור מצב שבו מנהלי חברות ואנשי משאבי אנוש מבינים שגיוון תעסוקתי על בסיס רב דורי תורם לתפוקה של החברה ולתוצאותיה הכספיות", הוא אומר. "ברגע שיהיו מנהלי חברות שיגידו את זה בצורה ברורה, ולא יגידו שהם מגייסים בגלל אחריות תאגידית אלא בגלל איכות העובד, הניסיון והיכולת שלו לראות בכמה ממדים, זה יביא את השינוי. כדי ליצור כזה מהלך צריך לגייס סכום של חצי מיליון שקל, לעשות שת"פ עם עיתון כלכלי ולערוך כנס עם מנכ"לים של חברות, שיגידו את זה בבירור על הבמה".

עלייה משמעותית באחוז הגמלאים האקדמאים שעובדים מבחירה

קורן טוען שהמדינה צריכה להתגייס במהירות, מכיוון שהמגמה רק תלך ותגדל. "התחזית שלי היא שנראה יותר ויותר מבוגרים בגילי פרישה, גם כאלה שפרשו מוקדם וגם כאלה שהם בעשור השביעי והשמיני לחייהם, עם ידע, ניסיון, משאבים ומוטיבציה, שימצאו לעצמם דרך לממש את עצמם ולהמשיך להיות אקטיביים, תורמים ופעילים".

קורן מצביע על כך שרוב המבוגרים שמבקשים לחזור לעבודה לאו דווקא עושים זאת מצורך כלכלי: "לפי נתוני הלמ"ס וגם של המשרד לשוויון חברתי, אנחנו רואים שאם עד לפני 10 שנים רוב אלה שהמשיכו לעבוד עשו את זה בגלל צורך או כורח, פנסיות נמוכות או שלא היתה להם פנסיה והם נזקקו לעבודה כדי להתקיים, בשנים האחרונות אנחנו רואים עלייה משמעותית, כמעט הכפלה, באחוז האקדמאים שעובדים מבחירה ולא מכורח. אנשים שפשוט מרגישים שיכולים ומסוגלים לעבוד".

איך אנחנו בהשוואה לעולם?

"ישראל בהשוואה למדינות ה- OECD היא בין המובילות בשיעור המבוגרים שממשיכים לעבוד אחרי גיל פרישה. אגב, תנאי הפרישה והפנסיות של המדינות במערב אירופה מאוד גבוהים, ואפשר לחיות בכבוד בגיל הפרישה בהשוואה ליוקר המחיה, בטח אם אתה גמלאי במעמד הביניים. אבל מבחינת מוסר העבודה הישראלי אנחנו שונים לגמרי ממדינות אחרות בהן המנטליות של האנשים היא רק לחכות לפרישה. כאן מדובר באנשים שהקימו את הכלכלה והמשק הישראלי ופיתחו תעשיות שזוכות להצלחה בינלאומית, ולא עושה להם הגיון לקום ולפרוש כשהם בשיאם".

הנשים שהפכו לדיילות אוויר בגיל 50+

7 מיזמים שיעזרו לכם לחזור לשוק העבודה

8 טיפים למציאת עבודה בגיל 50 פלוס

ואיך מתלבשים לראיון עבודה?

מחפשים עבודה? היכנסו לקבוצת "הצעות עבודה" לבני 50+ של מוטק'ה ואולי תמצאו