"הפרלמנט זו הזדמנות לצאת מהבית, לפגוש את תושבי השכונה ולהתחבר אליהם"

בשיתוף מפעל הפיס

אחת הפינות האהובות והזכורות ביותר מהתוכנית "ארץ נהדרת" של קשת (עונתה השמינית) היא "הפרלמנט", פינה שאף זכתה לסדרה-בת משלה, והציגה את שאולי, אמציה, הקטור, אבי וקרקו – 5 גברים, אזרחים ותיקים, המתכנסים יחד באופן קבוע על דעת עצמם בבית הקפה השכונתי, מחליפים דעות ומדסקסים על ענייני השעה. במציאות קיימים לא מעט "פרלמנטים" שכאלה, אבל יש מי שלקחו את העניין צעד אחד קדימה: עיריית ירושלים יצאה במיזם מבורך, במסגרתו הוכשרו אנשי מקצוע להקים מערך של פרלמנטים ברחבי העיר, על טהרת התושבים הוותיקים. התוצאה: 25 קבוצות פרלמנט שונות, כשבכל קבוצה כ-15 אזרחים ותיקים, נפגשות מדי שבוע בבתי הקפה השכונתיים ברחבי ירושלים לקפה ומאפה, כשאת עשרת המפגשים הראשונים מלווים מפעילים ואנשי מקצוע, דוגמת עו"סים במחלקות לשירותים חברתיים, מנהלי גיל שלישי במינהלים, עובדים שכונתיים ומתנדבים, ומדריכים את חברי הפרלמנט איך נכון לבנות את הקבוצה, איך לתחזק את המפגשים ואיך לקבוע את התוכן המתאים לכל קבוצה.

התוכנית, פרי שיתוף פעולה של המחלקה לתושבים ותיקים בשיתוף המחלקה לעבודה קהילתית של אגף הרווחה בעיריית ירושלים, והמחלקה לגיל השלישי באגף חברה, נולדה לפני כ-7 חודשים מתוך רצון לחבק את תושבי העיר המבוגרים ולתת מענה לבעיית הבדידות. הרעיון מתחבר כמו כפפה ליד לאג'נדה של תוכנית "מתחברים" של מפעל הפיס, שמפעילה המועצה הישראלית להתנדבות, במרכזה עומד נושא הפגת הבדידות בקרב האוכלוסייה המבוגרת בארץ. מיזם הפרלמנטים בירושלים זוכה לתמיכה ומימון של תוכנית "מתחברים", הן בעלויות המפגשים והן בהכשרות אנשי המקצוע. "יש גם שיתוף פעולה רעיוני עם מפעל הפיס מעבר למימון – הצורך המשותף להפגת בדידות כדי לחבר אנשים לקהילות שבהן הם חיים, וליצור עבורם רשת חברתית", אומרת יעל הדס, רכזת תחום ניצולי שואה במחלקה לתושבים ותיקים בעיריית ירושלים. "אנחנו יודעים שבדידות היא אחת המצוקות הגדולות ביותר בעולם, ועד כמה הבידודים והסגרים האחרונים פגעו בתושבים הוותיקים, גם חברתית וגם קוגניטיבית. אנחנו רואים כמה הפעילויות הללו מטיבות איתם, ובאמצעות הפרלמנטים אנו מעודדים אותם לבנות מעטפת קהילתית אחד עבור השני".

"המפגשים בבית קפה תורמים למשתתפים להרגיש חלק מהחברה"

המטרה: לחבר תושבים מבוגרים למבוגרים אחרים מהשכונה. חלק מהחברות בפרלמנט בשכונת רמות, צילום: אביגיל אייזנשטדט

מעבר למטרת העל של הפגת בדידות, כוונת המיזם היא להציב את האזרחים הוותיקים של ירושלים על המפה: "זו אחת הסיבות שאנחנו מוציאים אותם לבתי קפה ולא למועדוני קשישים", מסבירה הדס, "בישיבה בבית קפה יש משהו אחר, אנשים מרגישים שזו יציאה לבילוי, הם מתלבשים יפה ומתארגנים. בית קפה הוא מקום נייטרלי שיש בו אנשים מכל שכבות הגיל, צעירים ומבוגרים כאחד, כך שהתושבים הוותיקים מרגישים שם חלק מהחברה".

25 קבוצות הפרלמנט הפועלות כיום בירושלים במסגרת המיזם מגוונות מאוד - ניתן למצוא בעיר פרלמנטים ייעודיים לדוברי שפות (ערבית, רוסית, אנגלית וצרפתית), פרלמנט לחרדים, פרלמנט לחרדיות, פרלמנט ניצולי שואה, פרלמנטים מעורבים ועוד. ואם תהיתם, הפרלמנטים ממשיכים להיפגש גם בשיאו של גל האומיקרון הנוכחי. "אנחנו עושים התאמות מתבקשות, משתדלים לשבת בחוץ ושומרים על זהירות. החיים נמשכים למרות הקורונה", מבהירה הדס. "בפרלמנט הנשים, למשל, 5 מתוך החברות חלו בקורונה אז דילגו על מפגש אחד, אבל הן ממשיכות לתקשר זו עם זו בקבוצת הוואטסאפ וגם שימחו את המבודדות בשיחות טלפון. אחת המשתתפות בקבוצה אמרה לנו שלטלפון יש תפקיד חשוב בתהליך ההחלמה מהמחלה, ושהיא מודה על הקבוצה הזו. הפרלמנטים נועדו לחבר אנשים מבוגרים למבוגרים אחרים שגרים בשכונה שלהם, כדי שיתחילו להיעזר אחד בשני, גם לתרום וגם להיתרם. הקו המנחה הוא להקים קבוצה בהפעלה עצמית, זאת אומרת שאחרי שהליווי של איש המקצוע מסתיים, משאירים כמה שיותר כוח ואחריות לקיום המפגשים בידי המשתתפים עצמם".

את התכנים של המפגשים קובעים משתתפי הפרלמנט, והם כוללים בין היתר הרצאות על מיצוי זכויות או תכנים דיגיטליים, כשאיש המקצוע המלווה את הקבוצה מסייע בחיבורים להרצאות ללא עלות דרך העירייה. עם זאת, רוב התכנים מגיעים מחברי הקבוצה עצמם, שמשתפים בשיח, בחוויות אישיות או בסיפורי ילדותם, וההיכרות הופכת אינטימית ומרגשת. "משתתפת באחד הפרלמנטים כתבה לנו שהיא מסדרת את השבוע שלה לפי מפגשי הפרלמנט שלה. החברות בפרלמנט של נשים חרדיות, שממש לא רגילות לצאת מהבית עבור עצמן, אמרו לנו שהן למדו לפנק את עצמן, למדו שהן לא צריכות רק לשמור על הנכדים אלא יכולות לעשות גם דברים עבור עצמן. יש בזה משהו מרגש ועוצמתי".

"יש הרבה פעילויות לגיל השלישי בעיר, אבל הפרלמנט זה משהו אחר"

הפרלמנט בשכונת קרית יובל, צילום: שרון כהן

עמנואל מזרחי, 80, תושב שכונת קריית יובל המשתתף בפרלמנט בשכונה במסגרת המיזם, מספר: "הפרלמנט עבורי, וגם עבור יתר המשתתפים, הוא הזדמנות להכיר אחד את השני. זו הזדמנות בשבילי לצאת מהבית, לפגוש אנשים, לשבת בבית קפה, לשמוח. זו הזדמנות לדבר אחד עם השני, לפרגן אחד לשני, לבקש עצה וגם ללמוד זה מזה. אני מברך על היוזמה הזו מכל הלב".

שושי רז, 69, תושבת שכונת גבעת מרדכי בירושלים, חברה בפרלמנט מעורב בשכונתה, בו משתתפים יחדיו גברים ונשים, חילונים, דתיים וחרדים, זוגות ויחידים. "זה פרלמנט מעורב כי זו האוכלוסייה בשכונה שלנו, והשיח נעים מאוד", היא מספרת. "הפרויקט הזה מאוד מצא חן בעיניי, ברגע שזה פורסם – בוואטסאפ השכונתי ובמקומות נוספים - חיברתי לפרויקט שכנים שלי, חברות ואנשים נוספים שחשבתי שימצאו הנאה בפסק הזמן הזה. אנחנו נפגשים במקום פסטורלי – בבית קפה בגן הבוטני מדי יום שני, ופתאום מתחילים להכיר אנשים, נפתחנו אחד לשני ונחשפנו. מדי פעם גם מגיעים אנשים מתוך השכונה להרצאות, למשל השר והח"כ לשעבר זבולון אורלב, הוא מרגיש בבית כשהוא בא. גם השחקן גולן אזולאי, תושב השכונה, התארח אצלנו. הפרלמנט הזה מאוד קהילתי ומחבר, זה מאוד אינטימי. זה כיף לא רגיל לחברה ולנשמה".

יצרת חברויות קרובות דרך הפרלמנט?

"כן, עם אחד השכנים שלנו. הוא הגיע לפרלמנט ואמר שזו יוזמה מבורכת, להזמין אנשים מקריים ולשוחח על נושאים שונים. זה הזכיר לו את חיי הקהילה בקיבוץ שבו גר בעבר, הוא סיפר שמאז שהגיע לירושלים לא היה לו כזה דבר. הוא נפתח וסיפר לנו סיפורים מדהימים מהחיים שלו. זה קירב אותנו. כשמשתתפים מספרים על עצמם ונחשפים, זה גורם לנו להכיר את השכנים בצורה אחרת. נוצר קשר מאוד חם והדוק בין כל חברי הפרלמנט. כשאחד מאיתנו חלה בקורונה, למשל, מבחינתנו הוא כבר אחד מהחבר'ה, זה לא עוד אחד, אז דאגנו והתקשרנו. באמת אני רוצה לומר כל הכבוד על היוזמה הזו, יש הרבה פעילויות לגיל השלישי בעיר, אבל הפרלמנט זה משהו אחר".

בנות ה-60+ שרוקדות ביחד ומתחברות לעצמן

להתחיל מחדש: הקבוצה שמחזירה את האלמנים והאלמנות לחיים

המנהיגים החדשים: ותיקים למען ותיקים