"יש במסיבות טבע משהו מאוד רוחני ושבטי"

הן מתחילות בחצות ולפעמים הרבה לפני ונמשכות עד אור הבוקר. יש מקומות בעולם שהן נמשכות שבוע, בדרך כלל מתחת לכיפת השמיים - מוזיקת טראנס, כמה מאות או אלפי אנשים בכל הגילים רוקדים ביחד עד כלות. נא להכיר את מסיבות הטבע, או בשמן האחר: מסיבות טראנס.  יש כמה דעות קדומות שקשורות לסצנת מסיבות הטבע, הכי נפוצה היא שיש שם המון סמים פסיכודליים, והשנייה היא שאלה מסיבות של צעירים. דעות קדומות כמו דעות קדומות, יש בהן תמיד מעט מהאמת והרבה אינפורמציה מוטעית.

תשאלו את שרנו בן ה-59, שבימים אלה העלה את הפוסט הזה לפייסבוק: "אני מוצא את עצמי צועד בחניון מאובק אי שם במדבר. כבר מהמרחק שומעים את הבסים, ובגוף שלי עוברת התרגשות. אני חולף בין הרוקדים בדרך לרמקול הימני. הם לא בני 20, רובם כבר עברו את ה-40, השאירו בבית ילדים ועסקים, לבשו את בגדי הקרב שלהם ובאו. הם רק רוצים לרקוד עד שהרקדן יעלם ורק הריקוד יישאר. השחר עולה, ואפשר לראות את הקמטים בפנים, המותניים כבר לא כאלה צרים, אבל היופי שפורץ הוא צעיר ונצחי. אני רוקד ליד אישה שמזמן חלפה את ה-40. הגוף שלה משוחרר בתוך הג'ינס הקצר, היא רוקעת באלגנטיות והמותן שלה מגיב לכל תו. הטפטפות עוטפות אותה ברסס דק של טיפות והיא הופכת למשהו שהוא מחוץ לזמן ולמקום. אנחנו רוקדים שעות ואין יותר רצף זמן, יש רק רגע אחד שבו אתה צופה בגוף שלך רוקד ואתה מחייך אל החברים שמסביב".  

ב-1996, אחרי משבר גירושין, נסע שרנו להודו. אז עוד היה עובד הייטק בשם אמנון לבנה. הוא נסע לחודש לאשרם של אושו בפונה, המרכז הגדול בעולם לצמיחה רוחנית המכונה "גן עדן על פני האדמה", וחזר רק אחרי שמונה שנים. את החופשות שלו עשה בגואה בדרום הודו, ושם נחשף לראשונה למסיבות טבע. היום הוא מנחה סדנאות מיינדפולנס.

"לרקוד בטבע זו חוויה עוצמתית"

" חוויתי מדיטציות, סדנאות רוחניות וטנטרה, אבל החוויה הכי חזקה היא מסיבת טראנס". שרנו במסיבת טבע, צילום באדיבותו

מה יש במסיבות האלה שכל כך תפס אותך?

"יש בזה משהו מאד שבטי. בתרבות השבטית הוציאו הכל בריקוד, זאת הייתה התרפיה. למי שהייתה בעיה, כל השבט היה רוקד איתו עד שנשמתו הייתה חוזרת למקומה. פעם תופפו ועכשיו זה הטראנס. הטבע בשילוב של המוזיקה גורם לאנשים לאבד את תחושת הזמן יחד עם תנועות הגוף. חוויתי מדיטציות, סדנאות רוחניות וטנטרה, אבל החוויה הכי חזקה היא מסיבת טראנס. זו תחושה עמוקה של אושר. אתה לא מרגיש ניכור, כולם ביחד רוקדים ללא הפוגה כל הלילה. אין את זה בז'אנרים אחרים. במועדון רוקדים שעה, שותים משהו, רוקדים עוד קצת וחוזרים הביתה. יש במסיבות טבע משהו מאד רוחני, זה להיות נוכח כל הזמן בריקוד. להיות ברגע. אפשר לבוא לבד, לא צריך פרטנר לריקוד, אבל זה לא מועדון פנויים-פנויות. מובן שמכירים שם אנשים וקורים דברים, אבל זאת לא המטרה".

איזו מסיבה הייתה הכי טובה עבורך?

"גואה זאת ה'כנסייה' של מסיבות הטראנס. פסטיבל אוזורה בהונגריה נפלא. כל שנה מגיעים לשם עשרות אלפי אנשים מכל העולם, אזור יפהפה של ירוק אינסופי, הכל מאד מאורגן. אי אפשר להתנגד לאווירה המהממת. בארץ יש את המסיבות של 'איציק השמן' בכפר נוקדים ליד ערד, עם דארוויש שהוא אחד הדי.ג'יים הכי גדולים בתחום".  

"איציק השמן" הוא איציק אברמוב, דמות צבעונית וכריזמטית שהיה מארגן מסיבות טראנס ונפטר מסרטן ב-2002. דארוויש הוא אחיו.

'במועדון ריקודים רוקדים שעתיים וחוזרים הביתה, במסיבת טבע זה להיות נוכח כל הזמן בריקוד'. צילום באדיבות שרנו

מה ההבדל בין מסיבות הטבע של לפני 20 שנה לאלו של היום?

"המסיבות עצמן לא השתנו, המוזיקה קצת השתנתה. אבל השינוי הוא מינורי. אישית אני לא מרגיש שינוי פיזי, אני גם משחק כדורסל ועושה הרבה דברים שהם במרכאות לא לגילי".

המיקום של המסיבה חשוב?

"העיקר שזה בטבע. אנחנו חיים בחברה שלא מחוברת לטבע. חיים בחרדות, בדיכאון קל.  לרקוד בטבע זאת חוויה עוצמתית. בגואה היו עושים מסיבות על אנייה שהייתה נוסעת בנהר. אלה ממש חוויות טרנסנדנטליות".

מיד התחברת לזה?

"כשהייתי בן 30 חברה לקחה אותי למסיבת טראנס וממש לא אהבתי. זה לקח זמן. חוויתי הרבה דברים בהודו עד שהתחברתי. קשה להסביר חוויות רוחניות בלי לעבור אותן. אני זוכר שהייתי במסיבה על הר ליד קייפטאון. רצנו מהמסיבה לפיורד, ופשוט הורדתי בגדים ונכנסתי למים. הרגשתי שאני מלך, ושכל העולם הוא הממלכה שלי".

הולכת למסיבות עם בן הזוג בן ה-63

'אנחנו תמיד מנקים אחרינו כשהמסיבה נגמרת'. רות שקדי, צילום באדיבותה

האהבה של רות שקדי בת ה-52 למסיבות טבע התחילה באהבה הגדולה שלה למוזיקה, ריקודים ומסיבות. שקדי, יועצת תקשורת ומאמנת אישית לתהליכי שינוי, משתדלת להגיע לכמה שיותר מסיבות טבע יחד עם בן זוגה בן ה-63. משהו כמו אחת לשלושה שבועות. "היו לי שני סבבים עם מסיבות הטבע", היא אומרת. "בגיל 30 הייתי נשואה והלכנו למסיבות טראנס. אני זוכרת שראינו בניצנים את  להקת אינפקטד מאשרום, הרכב טראנס ישראלי פסיכדלי של מוזיקה אלקטרונית. האהבה למסיבות נשארה, אבל פחות הלכנו למסיבות טבע. היו לנו גם משברים זוגיים ופחות התחשק לי לרקוד. הסבב השני הגיע לפני חמש שנים בערך. התחלתי לעשות יוגה, ומזרון לידי הייתה מישהי שסיפרה לי שהיא ובעלה הולכים למועדון 'הבלוק' למסיבת טכנו, והזמינה אותי לבוא איתם. הייתי אז ללא זוגיות, לא הכרתי אותם ממש, וקצת חששתי. זה היה כמו בליינד דייט עם זוג, אבל היה מדהים. הפכנו להיות שלישייה והם פתחו לי את כל העולם הזה מחדש. ואז הכרתי את בן זוגי. זה היה ממש במקרה, ישבתי בפאב קטן ונידח עם חברים והוא התיישב לצדי. זה היה מדויק מהיום הראשון. הוא היה הולך להמון מסיבות טראנס, ופתח לי חלון לעולם מוזיקלי שלם. זה אושר גדול למצוא מישהו שאוהב את מה שאני אוהבת".

מה יש במסיבות האלה?

"אני חוזרת ופוגשת את אותם אנשים שהפכו חברים שלי. הלבבות נפתחים, הזדככות כזאת. אני מסתובבת ברחבה עם חיוך מאוזן לאוזן כל הזמן. המסיבות נערכות במדבר או בים שפותחים את הלב, ולפעמים תחת קורת גג. אבל האווירה תמיד אותה אווירה, של אדרנלין, של מוזיקה. זה משהו שמאד חסר בעידן הדיגיטלי, המפגש הבלתי אמצעי עם אנשים, החיבוק, החיוך. יש במסיבות האלה משהו מאד מקרב, כמו לרקוד סביב מדורה. מה יותר ממלא מזה?. המסיבות שאני הולכת אליהן מאד מוגנות, אף אחד לא יגע בי ואף אחד לא ידחוף. יש שמירה על מרחב אישי, יש מודעות לסביבה. אנחנו תמיד מנקים אחרינו, יש המון ערכים סביב הדבר הזה". 

החרדית שהגיעה למסיבות טבע בעקבות הבן

"אני חרדית מאד פתוחה, יש במסיבות האלה אנרגיה מטורפת". רחל אטיאס ובעלה, צילום באדיבותה

ואם חשבתם שראיתם הכל, קבלו את רחל אטיאס מבית שמש. אטיאס, 49, היא לחלוטין פנים אחרות בנוף מסיבות הטבע. נתחיל בעובדה שהיא חרדית חב"דניקית, ונמשיך בזה שהיא הגיעה למסיבות הטראנס עם בעלה החרדי ושבעת ילדיהם. בצרפת הייתה שחקנית, בגיל 22 הגיעה לישראל אחרי הליך גיור. למדה חינוך מיוחד, עסקה בתחום 15 שנה, ולאחרונה למדה טיפול רגשי בשיטת NLP. למסיבות הגיעה בעקבות ילדיה. "הייתי מאד סקרנית לאן הם הולכים ועם מי הם מבלים", היא מספרת. "שמעתי שיש הרבה סמים במסיבות האלה, ולמרות שסמכתי עליהם רציתי לבדוק מה קורה שם. הבן הגדול היה זה שהציע לי לבוא איתם. אנחנו חב"דניקים עם ראש פתוח. זאת הייתה מסיבת עצמאות עם הרבה די.ג'יים מאד מפורסמים בתחום. בעלי בא איתי למרות שהוא קצת יותר חשש ממני מערבוב של נשים וגברים, אבל זה היה ממש בסדר".

איך הסתדרתם עם הערבוב הזה באמת?

"אני חרדית מאד פתוחה. בעלי לא רוקד, הוא ככה בצד מזיז את הגוף, אבל מאד אוהב את האווירה. זה מאד שבטי, מאד ממגנט, יש אנרגיה מטורפת. באים למסיבות האלה אנשים מכל הארץ, מכל הגילים, מכל המקצועות ומכל המגזרים. לעולם החרדי הקונבנציונלי זה אולי לא מתאים, אבל אני אף פעם לא הייתי קונבנציונלית".  

ואז קרה במסיבות האלה דבר נוסף: המטפלת הרגשית שבה התעוררה כשאטיאס ראתה במסיבות נערים ונערות קצת אבודים והחלה לשוחח איתם. היא גילתה צעירים וצעירות מבתים חרדים, בלי מסגרת, שלא מוצאים את מקומם בעולם. כבר במסיבה השלישית שלה הקימה אטיאס אוהל עם מחצלות ופופים, שאליו נוהרים הצעירים הללו בין הריקודים כדי להתייעץ איתה. אטיאס קיבלה את התואר "האמא של המסיבות". חמישה צעירים אבודים כבר לקחה לביתה, שם יש לה גם שני ילדי אומנה. "אני רוצה לעשות שינוי, שדין הורה שזורק את הילד שלו מהבית הוא כדין הורה מכה", היא אומרת, "אבל בינתיים אני עם 14 ילדים בבית".

יש לכם טיפים למי שרוצה להתנסות לראשונה במסיבת טבע?

שרנו: "כדאי לעבור חניכה ממבקר ותיק במסיבות כאלה. יכול להיות שיהיה לכם בהתחלה יותר מדי רעש,  לוקח זמן להבין את האווירה למרות שהיא מאד נעימה. המסיבות בחו"ל קצת יותר קלות לעיכול וקל יותר להתחבר אליהן".

רות שקדי: "לישון טוב לפני המסיבה. לדעת שזה סוג של מבצע. להבין שאלה מסיבות לילה שיכולות להתחיל בצהריים, אבל נמשכות עד אור הבוקר. להגיע עם נכונות לפתוח את הלב ולהתנסות במשהו חדש. לשאול את עצמכם האם אתם מוכנים לפרגן לעצמכם חוויה חדשה, חוויה אחרת. האם אתם מוכנים לצאת מאזור הנוחות? מסיבות בטבע זה לפעמים אבק, לפעמים מאד קר וקשוח. קחו את הסמרטוטים שלכם מהארון ובואו איתם, בואו עם הבגדים הכי פשוטים ומשוחררים. תביאו מים".

"באמצעות הריקוד אפשר לחולל שינוי ענק בחיים"

"פתאום, בגיל 72, התחלתי לרקוד"

"בריקוד אני מרגישה בת 18 מחדש"

אף פעם לא מאוחר להתחיל לרקוד