"אנחנו חיים ביחד - וכל כך לחוד"

"אני קמה בבוקר, יורדת למטבח להכין לי קפה. הוא יושב שם עם העיתון שלו, ואפילו לא אומר לי בוקר טוב, או שואל איך ישנת הלילה. פשוט מתעלם מקיומי. מאז שהילדים עזבו את הבית אנחנו חיים ביחד - וכל כך לחוד".

הם נשואים כבר 45 שנה. 4 ילדים ו-5 נכדים. היא בת 68, אישה נאה ומטופחת. טון דיבורה איטי ומחושב. מספרת ש-45 שנה הם חיים את החיים, עם הקשיים וההצלחות, השמחות והעצב. "כל השנים כשהוא עבד ואני נשארתי בבית לא היה הרבה מקום לדיבורים", היא אומרת. "את יודעת איך זה, מדברים על מה שצריך, לא על מה שמרגישים”.

אני מבקשת לברר איתה מה היו הציפיות שלה, החלומות הגדולים, למועד שבו יחזרו להיות רק שניהם, כשהבית יתרוקן מילדים. "כנראה לא הקדשתי מספיק מחשבה לזה", היא עונה בהרהור. "תמיד חשבתי שכאשר בעלי ייצא לפנסיה, זה יהיה אותו הדבר רק בלי הילדים. חלמתי שנצא, נבלה, נצחק, אולי אפילו נטוס לחו"ל. דמיינתי שדברים יסתדרו מעצמם. לרגע לא חשבתי שאמצא את עצמי בבית שלי מרגישה כל כך שקופה".

תקשורת, זה כל הסיפור

 מתי בפעם האחרונה אמרתם לפרטנר שלכם מה נחוץ לכם בקשר? צילום: Shutterstock

פגישה אחר פגישה אני מנסה להבין ממנה מה לא התממש על פי ציפיותיה. "אני מרגישה שאין לי עם מי לדבר בבית", היא אומרת לי יום אחד. "איך אלך איתו לבלות כשאפילו בוקר טוב אנחנו לא מסוגלים להגיד זה לזו? כל מה שחשבתי שיהיה - לא קרה. מבחינתי זו אכזבה קשה, והרבה פעמים אני שואלת את עצמי איפה טעיתי".

תופעת הקן המתרוקן מוכרת בספרות המקצועית כגורם בעל פוטנציאל ממשי להפוך למשבר. המשמעות ההורית משתנה - ומכאן גם התפקיד המעשי שאותו ביצענו במשך כל כך הרבה זמן , ובפרק נכבד של הזוגיות. גם כשבתודעה אנחנו יודעים שיבוא יום והילדים יצאו מהבית - עדיין התהליך הזה דורש הכנה מוקדמת.

אני מנסה לתרגל עם האישה שמולי, שכל כך כמהה לזוגיות שלה ולחום, תרגיל רגשי. "תגידי לי מה את מרגישה כשאת נכנסת למטבח בבוקר, והוא שם - וגם השקט", אני מבקשת ממנה.

"אני מרגישה שאני כל כך לבד", היא משיבה לאט. "אני רוצה שהוא יסתובב אלי, אפילו שרק יחייך. אני מסתכלת על הפרופיל שלו ונזכרת בכל הימים היפים שעברנו ביחד. אני מרגישה עצובה עכשיו", היא אומרת בכנות.

לשאלה מה נחוץ לה ממנו כרגע, היא משיבה "שיסתכל עלי ויחייך". אני מציעה לה פשוט לבקש ממנו את זה. להסביר לו מה נחוץ לה ולשאול אותו מה נחוץ לו.

תקשורת, בכל גיל, היא כלי חשוב ביותר על מנת ליצור קשרים חברתיים ותחושת שייכות ומשמעות. במהלך השנים אנחנו מאבדים את המיומנות הזו, בעיקר בשל שגרה וחוסר מודעות, בפרט בקשרים שהם מובנים מאליהם. השיח הופך להיות קצר וממוקד, כך שכאשר אין כבר נושאים משותפים - שותקים. תחושת הבדידות גואה בנו, וקיימת הרגשה שאין לנו עם מי לדבר - בטח ובטח בתוך קשר זוגי. החדשות הטובות הן שניתן לתרגל את מיומנות התקשורת ולהחיות אותה, באופן כללי ובתוך הקשר הזוגי בפרט.

לרוב אנחנו מחכים שהצד השני יפנה אלינו, שיגיד לנו, שישאל. אבל האם אנחנו עושים זאת בעצמנו? הנה תרגיל קטן שתוכלו לאמץ ולתרגל בתוך הקשר הזוגי שלכם:

* הביטו על בן/בת הזוג שלכם והזמינו אותו לשבת איתכם יחד לכוס תה או קפה. רק שניכם, ביחד, עם המשקה החם.

* כשאתם ביחד - התעניינו בפרטנר שלכם. שאלו אותם מה עשו היום, את מי פגשו, איך עבר עליהם יומם. התעניינו באמת!

* בהתחלה זה אולי ירגיש לכם זר, אבל אחרי כמה דקות לא תבינו איך לא עשיתם את זה קודם. בהצלחה!

מוזמנים לשאול שאלות ולשתף בתגובות או במייל שלי [email protected].

יעל חביב היא יועצת אישית, מרצה ומעבירה סדנאות לבני הגיל השלישי תחת השם "מפגשים ברומו של גיל".

איך בונים את הזוגיות מחדש בפנסיה?

תורת היחסים

אף פעם לא מאוחר: טיפול זוגי בגיל מבוגר

חתונה מאוחרת: חגגו נישואים אחרי 50 שנה יחד

זוגיות בכאילו עדיפה על לבד?

זה הזמן לגלות: איזה מין בני זוג אתם?

לריב בלי להחריב

"טיפים לזוגיות טובה? הכל מזל" 

כל הדרכים למצוא אהבה באינטרנט בגיל 50 פלוס

יצאנו לפנסיה, ומה עכשיו?

ומה קורה אצלכם? בואו לדבר על זה בקהילת דילמות במשפחה