"בגילי אני מרגיש שכבר לא צריכים אותי"

כמעט כולנו חווים את זה: כהורים צעירים ואחר כך כסבים וסבתות צעירים, אנחנו עסוקים עד מעל הראש. האתגר של גידול ילדים, ואחריו שנות העזרה עם הנכדים במקביל לעבודה לפרנסתנו, לא מאפשרים יותר מדי זמן פנוי. אנחנו נקרעים בין המחויבות למשפחה, לזו שדורשים מקום העבודה והקריירה. כולם זקוקים לנו בעת ובעונה אחת, כך נדמה, ואין לנו תחליף.

עם השנים הולכות המחויבויות ונפרמות. במקביל, הופכת השקפתנו על עניינים כאלה ואחרים לפחות רלוונטית. הילדים כבר פחות זקוקים לנו וגם הנכדים גדלו, שנות העבודה כבר מאחורינו וכל זה עלול לבסס תחושה עגומה, שאנחנו לא נחוצים עוד.  

כך, לפחות, מרגיש ד' בן ה-86. "אף אחד כבר לא צריך אותי", הוא אומר. "הילדים שלי מסודרים, אני כבר לא עובד ואין לי דאגות". יש למצבו, הוא מודה, שני פנים: "מצד אחד אני יכול להיות רגוע - כל השנים דאגתי ועזרתי לכולם. לילדים שלי, לאימא שלי שהיתה אלמנה הרבה שנים. עכשיו לא צריך לדאוג, שזה טוב.

"מצד שני, אני מרגיש לפעמים מיותר. אף אחד לא מבקש ממני עזרה, לא שואלים את דעתי על שום דבר. פעם אשתי ואני היינו מעורבים מאד בחיים של הילדים שלנו, עזרנו המון גם עם הנכדים. עכשיו הם כבר לא צריכים כלום. אפילו הנכדים גדלו ובקושי רואים אותם".

"התחלתי להרגיש שיש לי פחות מה לתרום"

יש שירגישו תחושת הקלה ושחרור,  ויש שיחוו תחושת ריקנות וחוסר אונים. צילום אילוסטרציה: Shutterstock

גם במישור התעסוקתי ד' מרגיש מיותר, לאחר שהעביר לפני מספר שנים את העסק שהיה בבעלותו לידי בתו. "בהתחלה עבדנו ביחד", הוא מספר. "עם הזמן, היא לקחה על עצמה את רוב העבודה ועשתה דברים כמו שהיא מבינה. התחלתי להרגיש שיש לי פחות מה לתרום, ולפני שנתיים יצאתי לגמרי מהעסק. היום אני בבית".  

"השילוב של פרישה מהעבודה ואובדן התפקידים החברתיים, החרדה מהעתיד והירידה בתפקוד הפיזי בגיל המבוגר, גורמים לירידה בערך העצמי", מסכימה ד"ר עירית רגב, ממכון "צמתים" לייעוץ פסיכולוגי רב דורי וממכללת ספיר. "אם בנוסף לזה יש תחושה שלא רוצים לשמוע את מה שיש לי להגיד, מובן שהפגיעות רבה יותר".

ד"ר רגב מסייגת שהדבר תלוי אישיות. "אנשים שזקוקים להבעת הערכה ולחיזוקים מתמידים יתקשו יותר, דבר שעלול להוביל להסתגרות ואפילו לדיכאון. הרבה פעמים מתלווה לכך גם תחושה של בדידות".

בדקו עם עצמכם: האם תהליך ההיפרדות מהילדים הושלם בצורה טובה?

המטרה שלנו כהורים היא לגדל ילדים עצמאיים. אם הצלחנו במשימה נחווה שמחה גם כשיעזבו את הקן. צילום: Shutterstock 

- אפשר גם להרגיש הקלה במצב שאיש לא תלוי בי יותר, תחושה של חופש?

"בהחלט כן, הרבה אנשים מרגישים אחרי הפרישה ואחרי שהילדים עזבו את הבית תחושת שחרור והקלה, אבל גם זה מאד אישי. אם למשל העבודה שלי היתה מעיקה ונועדה רק לפרנסה, תהיה הקלה עם הפרישה. אם העבודה מילאה תפקיד משמעותי בחיי, ייווצר ריק.

"גם במסגרת המשפחה, תלוי באיזו מידה תהליך ההיפרדות מהילדים הושלם. אם הוא הושלם בצורה טובה, האדם יכול ליהנות מכך שלא צריכים אותו יותר. אך אם האדם זקוק, בשביל הזהות העצמית שלו, שיהיו תלויים בו - יהיה לו מאד קשה".

באופן כללי, מסכימה ד"ר רגב, חיזוק והערכה חשובים לאנשים מבוגרים, ובעצם בכל גיל. "בגיל המבוגר יש לנו צורך פסיכולוגי לחלוק את חוכמת החיים שלנו, לזכות בהכרה ובכבוד", היא אומרת. "אנחנו רוצים שיכירו בניסיון שצברנו ויאפשרו לנו להעביר אותו הלאה. זה נותן תחושה של חשיבות, של המשכיות ושל שייכות".

- והדור הצעיר מעוניין בידע הזה?

"לא בטוח. יש הרבה פעמים פער בין הצרכים של הדורות. מחקרים מראים שמבוגרים רוצים קרבה רגשית לילדים, רוצים שהם יפנו אליהם לקבלת עצה ותמיכה, ומרביתם היו רוצים קשר תכוף יותר עם ילדיהם. הילדים מצידם מדווחים ברוב המקרים כי תכיפות הקשר הקיימת עם ההורים מספיקה להם".

"יש הורים שכדי להרגיש נחוצים מגיעים לנתינת יתר"

לתת זה חשוב, אבל שימו לב שאתם לא מוותרים על עצמכם לגמרי. צילום: Shutterstock

מאידך, האם נרגיש טוב יותר אם ילדינו לא יפתחו עצמאות ויישארו תלויים בנו עד גיל מבוגר? נראה שלא. "מערכת הקשרים בין הורים לילדים היא דינמית ומתפתחת לכל אורך החיים", אומרת רגב. "המטרה שלנו כהורים היא לגדל ילדים עצמאיים ואוטונומיים. ככל שהם פחות זקוקים לנו בבגרותם, זה סימן להצלחה. אנחנו בעצם רוצים להיות מיותרים. זהו תהליך ההיפרדות.

"אבל בנקודות בחיים כמו פרישה מהעבודה, עולות שוב השאלות סביב הקשר עם הילדים, עד כמה הם זקוקים לי. הפרישה מותירה חלל. כבר אין לוח זמנים קבוע, אין מטלות ומטרות, ואנחנו מחפשים תחליפים דרך קשרי המשפחה. להיות סבא וסבתא מעורבים יותר, למשל, יכול למלא את החלל".

- ומה קורה אם לילדים המעורבות המוגברת פחות מתאימה?

"זה בהחלט יכול לקרות. יתכן שהילדים פחות רוצים קשר אינטנסיבי. הם בשלב של הגדרת הגבולות של המשפחה החדשה שלהם, ורוצים עצמאות ואוטונומיה. קשר קבוע עם ההורים וקבלת עזרה מהם מחזירים אותם למערכת היחסים המשפחתית מהעבר, ולא כולם מעוניינים בזה.

"יש הורים שכדי להיות נחוצים ומשמעותיים מגיעים למצב של נתינת יתר, לעיתים חסרת גבולות. הם לא מסרבים לשום בקשה לעזרה רק כדי להרגיש נחוצים ומוערכים, גם על חשבון טובתם האישית".

טעות נוספת, לדבריה, היא שמתוך רצון להיות נחוצים, הורים מלווים את נתינת היתר בהנחיות, ולפעמים גם בהתניות – דוגמת "אני אעזור, אם תעשו כך וכך". "זה דבר מאד מסוכן למערכת היחסים", מזהירה ד"ר רגב. "דור הבנים שרוצה אוטונומיה יראה בכך פלישה ברגל גסה".

תחושת הנחיצות יכולה להגיע גם מחוץ למשפחה

 [#middleBanner] 

לדברי רגב, תפקיד הסבא והסבתא יכול להיות פתרון לחלק מהאנשים המחפשים את תחושת הנחיצות שאבדה, אך לא לכולם הוא מתאים. "יש אנשים שזה אפילו מעיק עליהם, והם אינם מוכנים לתפקד כבייביסיטר לעת מצוא", מסבירה ד"ר רגב. "לאחרים הקשר עם הנכדים הצעירים, ששמחים לזמן איכות עם הסבים ואוהבים לשמוע מהם סיפורים וללמוד מהניסיון, יכול להיות מצוין, ובחופש הגדול המתקרב יהיו לכך הרבה הזדמנויות".

כדי לענות על הצורך של שני הדורות, על האמביוולנטיות ביחסים ועל הרצון של הדור המבוגר לתת מהידע שלו ולהרגיש נחוץ, חשוב לפתוח את הנושא, להניח על השולחן בפתיחות ופשוט לדבר. "צריך לתאר את הציפיות ההדדיות ולומר גם את הדברים שלא תמיד נאמרים, כי השיח המשפחתי הוא לרוב מאד על פני השטח", מסבירה ד"ר רגב.

"אפשר לחשוב גם איך אני, כהורה מבוגר, יכול לעשות משהו קצת אחר למען הילדים. לא רק לארח לארוחת שישי משפחתית כל שבוע, למשל, אלא ליזום פיקניק משפחתי בטבע או פעילות מסוג אחר".

לדבריה, אפשר למצוא את תחושת הנחיצות גם מחוץ למשפחה. "מכיוון שמערכת היחסים בתוך המשפחה כל כך מורכבת וסבוכה, הרצון לתת יכול להיות מכוון גם החוצה, ויש לא מעט תפקידים שמוצעים היום לגמלאים, בתחום החינוך והנתינה לדור הצעיר. יש מערכות וולונטריות שמאד זקוקות לניסיון ולרצון של המבוגרים. עשייה התנדבותית, עזרה לאחרים בסביבה הקרובה או אפילו גידול חיית מחמד יכולים לענות על הצורך להרגיש נחוץ ורלוונטי, ולאפשר למבוגרים לתת מעצמם.

"בנוסף, יש היום אפשרות להרגיש רלוונטי ומעורב גם למי שמתקשה לצאת מהבית, דרך האינטרנט. לרשת יש תפקיד מאד חשוב ביצירת קשרים עם אנשים, כמקום לספר סיפורים. זה מדיום שגם מאד מתאים לאנשים שפחות מיומנים בתקשורת ישירה", מסכמת ד"ר רגב. 

המשפחה החדשה: מתגרשים יותר, יולדים יותר, בודדים יותר

הבת שלי התגרשה, אבל אני מתגעגעת לחתני

הוא חזר בתשובה? כך תמנעו נתק במשפחה

הילדים חוזרים לגור בבית - כך תתמודדו

לשמור על הנכדים? לא תודה

יצאנו לפנסיה, מה עכשיו