"למרות הכל טוב להזדקן בישראל"

קצבאות הזקנה בישראל מצומקות ו-20% מבני הגיל השלישי חיים מתחת לקו העוני? דורון רז, יו"ר איגוד נותני שירותי הסיעוד בישראל, מעדיף להסתכל על חצי הכוס המלאה. "למרות הכול טוב להזדקן בישראל", הוא מצהיר. "נכון שמדברים על עוני, אבל אני לא מאמין שיש היום אדם רעב בישראל. תוחלת החיים אצלנו היא מהגבוהות בעולם וגם החקיקה בנושא הגיל השלישי משתפרת".

כשהוא מדבר על חקיקה, רז מתייחס בעיקר לחוק הסיעוד, שחוגג בימים אלה 28 שנים לקיומו ושיפר לדבריו משמעותית את איכות החיים של האוכלוסייה המבוגרת בישראל. "חוק סיעוד קיים היום רק בחמש מדינות בעולם", הוא מעדכן. "אנחנו אחת מהן. נכון שאפשר להרחיב ולשפר אותו, אבל המסגרת הוכיחה את עצמה כהצלחה גדולה".

חוק ביטוח גמלת הסיעוד, בשמו המלא, שחוקק ב-1988, מאפשר למבוגרים החל מגיל הפרישה הזקוקים לסיוע, לקבל מימון חלקי להעסקת מטפל בבית, על פי צרכיהם ובהתאם להכנסתם. כיום מטופלים במסגרתו 170,000 קשישים.

את האופציה להישאר בבית מעדיפים, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 96% מבני ה-65 פלוס בישראל. "אנשים רוצים להישאר בסביבה הטבעית שלהם", מסביר רז את הנתונים. "הם מעדיפים לחיות בתוך הקהילה והמשפחה ובאוכלוסייה רב-גילאית. לפתוח חלון ולראות את מה שראו כל החיים, ללכת לחנות המוכרת ולבית הקפה הקבוע. הם לא רוצים 'לעבור שלב', הם רוצים המשכיות של החיים".

"רוב המטפלים הסיעודיים בארץ הם ישראלים"

 לא מאמין שיש היום אדם רעב בישראל. דורון רז. צילום: באדיבות רז

- מה לגבי היתרונות שיש בדיור מוגן כמו מסגרת חברתית, פעילויות שונות?

"אם מדובר על בית דיור מוגן, להבדיל מבית אבות, מדובר במסגרת אקסקלוסיבית ויקרה, שרק מעטים יכולים להרשות לעצמם. מסגרות כאלה אכן מתאימות לחלק מהאנשים, שמעדיפים להוריד מעצמם את האחריות ולתת למישהו אחר לארגן להם את החיים.

"לגבי הצד החברתי, ניתן היום לקבל אותו גם בקהילה. במסגרת חוק הסיעוד אפשר לבקר עד חמש פעמים בשבוע במרכזי יום לגיל השלישי, כולל הסעות מהבית, ולקבל שם ארוחות, פעילויות העשרה, אירועים חברתיים וליווי של מטפלות".

פיליפיני/ית הפך אמנם שם נרדף בארץ למטפל בקשישים, אבל מרבית המטפלים הסיעודיים בישראל הם ישראלים. לדברי רז, חשוב שהמגמה הזו תגדל. "רוב המטפלים שלנו באיגוד, שחברות בו 18 חברות סיעוד, הם ישראלים", הוא אומר, "ואנחנו עושים מאמצים להכניס לענף כמה שיותר מהם".

- אבל מטפל ישראלי לא יכול להיות צמוד למטופל מסביב לשעון.

"זה נכון, מי שמתגורר בבית הקשיש הם רק עובדים זרים, אבל לא כל הקשישים זקוקים לטיפול מסביב לשעון וגם לא כל אחד מוכן שאדם זר יחיה איתו, זה בכל זאת פוגם בפרטיות.

"אנחנו מאמינים שרצוי שקשישי ישראל יטופלו על ידי ישראלים. ברור שבמקרים מסוימים הפתרון של עובד זר הכרחי, כדי למנוע מעבר לבית אבות ולהקל על המשפחה, אבל למטפל ישראלי יש יתרונות, גם מבחינת התקשורת עם המטופל, שהיא מאוד חשובה. חלק לא קטן מהמבוגרים אינם דוברי שפות ויש להם קושי לתקשר עם המטפל הזר.

"המטפל הופך לחלק מהחיים של הקשיש חוץ מהמטלות כמו בישול, כביסה וקניות. הם משוחחים, משתפים אחד את השני. מטפל שמבין את השפה יכול גם לעלות על מצוקות של הקשיש, לאתר סימנים להתעללות או לניצול כלכלי. במקרים כאלה אנחנו נכנסים לבית עם עובדים סוציאליים מהרווחה ואפילו מערבים את המשטרה".

"עבודה בסיעוד יכולה להתאים גם לגמלאים"

 לגמלאים אין הרבה אלטרנטיבות תעסוקתיות, עבודה בסיעוד יכולה להתאים להם. צילום: Shutterstock

מלבד התועלת למבוגרים שיכולים להמשיך לחיות בבית, חוק הסיעוד מיטיב לדברי רז גם עם מבוגרים שעדיין בריאים ופעילים, ומחפשים מקור לתעסוקה ופרנסה. "לאוכלוסיית הגמלאים אין הרבה אלטרנטיבות תעסוקתיות", הוא אומר. "עבודה בסיעוד יכולה להתאים גם לאנשים ללא רקע מקצועי. אנחנו מספקים הכשרה בנושאים כמו תזונה, היגיינה, החייאה ועוד.

"לעבוד כמטפל סיעודי פירושו זכויות סוציאליות, הכשרה מקצועית, פעילות חברתית וכמובן משכורת. למי שלא צבר פנסיה וחי מקצבת זקנה, גם הכנסה נוספת של 2,000 שקלים יכולה לשפר את המצב".

- ובכל זאת, ברחוב המחזה השכיח הוא מטפלים זרים ולא ישראלים. אולי כי מדובר בעבודה פיזית קשה, שלא הרבה ישראלים ששים לקחת על עצמם?

"כשלא מדובר במטופל סיעודי ותלותי לחלוטין, אלא במי שזקוק לעזרה בסידור הבית, בבישול או בקניות, אין מניעה שבן או בת 70 פלוס שהם במצב תפקודי יעשו זאת. הביטוח הלאומי הגביל אמנם את ההעסקה בסיעוד לגיל 70, אבל יצאנו למלחמה בנושא וכרגע יש שינוי מגמה, לשפוט את המועמדים על פי מצבם התפקודי ולא על פי גילם הכרונולוגי".

 "מטפל בבית לא מוריד מהמשפחה את האחריות לקשיש"

 למעלה מחמישה מיליארד שקל בשנה מוציאה המדינה על חוק הסיעוד. צילום: Shutterstock

חוק הסיעוד אינו זול, והמדינה מוציאה עליו למעלה מחמישה מיליארד שקל בשנה, אבל לטענת רז הוא חוסך מיליארדים רבים אחרים. "אם קשיש שנמצא בבית שומר בעזרת הטיפול הסיעודי על היגיינה, מקפיד על תזונה נכונה כי מישהו מבשל לו ולוקח את התרופות שלו בזמן, ברור שהוא שומר על בריאותו ופחות מגיע לחדר מיון ולאשפוזים", מסביר רז. "זו רפואה מונעת. גם לא צריך לממן עבורו בית אבות. עלות חוק הסיעוד לחודש, שווה לימים ספורים בבית אבות".

לסיכום מבקש רז להזכיר את המובן מאליו - שמטפל בבית לא מוריד את האחריות לרווחת הקשיש מבני המשפחה. "סבי, יליד הארץ, נפטר בגיל 101", הוא מספר. "כשהיה בן 85 איבד את מאור עיניו, ותשעת ילדיו החלו לארח אותו בביתם, כל אחד למשך חצי שנה, ועטפו אותו בצמר גפן עד יום מותו.

"זו היתה אז הנורמה. היום המשפחה מחפשת מיד עובד זר ל-24 שעות. חשוב לדעת שטיפול סיעודי בא לעזור, אבל לא להחליף את המשפחה. אני מטפל למעלה מ-30 שנה בקשישים ורואה חשיבות גדולה במעורבות המשפחתית. לצערי היום, כשכולם עסוקים במרוץ החיים, זה לא מובן מאליו. צריך רק לזכור, שכמו שאנחנו מתייחסים להורינו, כך הילדים שלנו יתייחסו אלינו".  

 [#middleBanner] 

84% מבני הגיל השלישי מרוצים מחייהם

לחיות עד 150 שנה? זה אפשרי

נחמן שי: על המדינה לסייע לאזרחיה הוותיקים לחיות בכבוד

אזרחים ותיקים? מגיעות לכם הטבות בבנקים

סקר האושר: בני גיל הזהב - המאושרים ביותר

הסוד לאריכות ימים: לא להפסיק ללמוד 

ומה אתם חושבים? בואו לדבר על זה  בפרלמנט של מוטק'ה