"מי שלא חווה בגידה לא יבין איך זה מרגיש"

למיכאל (שם בדוי, הפרטים שמורים במערכת), בן 50 פלוס מבאר שבע, לא הייתה סיבה לחשוד באשתו בבגידה עד שחבר משותף אמר לו שהיא נפגשת עם האקס שלה. "החלטתי להתעמת איתה אבל היא הכחישה", הוא נזכר. "היינו נשואים 15 שנה ושום דבר לא הכין אותי לכך שאני אגלה שהיא בוגדת בי על ימין ועל שמאל. אחרי שאותו חבר הסב את תשומת ליבי התחלתי לעקוב אחריה, וגיליתי שמדובר באותו חבר לשעבר שהיא הזמינה ללא הסכמתי ובכלל ללא ידיעתי לחתונה שלנו".

מה גילית?

"שהם מנהלים מערכת יחסים. גיליתי שהיא יוצאת לעבודה מוקדם יותר כדי להיפגש איתו".

מה היא אמרה בעימות שלך איתה?

"היא הכחישה הכל. אמרתי לה 'אני יודע שבשעות הבוקר את יוצאת מוקדם, משהו פה לא נראה לי'. לא היה לה הסבר למה היא יוצאת לדרך שאורכת חצי שעה, שעתיים ושלוש לפני הזמן. אבל היא בכל זאת הכחישה וניסתה לחקור מי נתן לי את הרעיון שהיא בוגדת. 'מי שאמר לך מנסה להפריד בינינו', היא אמרה, ניסתה להפוך את הקערה על פיה והתעקשה שאני טועה. ואז הזמנתי תדפיס שיחות מחברת הטלפון וגיליתי המון שיחות טלפון חסויות וככה הבנתי שהיא משקרת, וממשיכה בקשר עם אותו בחור".

תוך כדי, מיכאל נזכר בעוד מקרים שקרו במהלך נישואיהם. "בלידה של הבן הבכור היא רשמה במסמכים 'היו לי שני הריונות'. שאלתי אותה אם היא לא חושבת שאני בתור בעלה אמור לדעת את הדברים האלה, והיא התחילה למרוח אותי שזה היה ברווקות והיא לא סיפרה לי".

למרות הכל מיכאל החליט לנסות לשקם את הנישואים, אבל לדבריו לא הצליח לשקם את האמון ברעייתו. "התחלתי לחשוד בה בכל דבר, וכך זה נמשך במשך חמש שנים. עקבתי אחריה וכשהיא עברה לעבוד במקום עבודה חדש, היא הייתה חוזרת בטרמפים עם גברים וגיליתי שהיא נותנת להם את מספר הטלפון הנייד שלה. פעם אחת תפסתי אותה מסמסת לגבר כשאני לידה במיטה ישן".

בסופו של דבר מיכאל ואשתו התגרשו. "גירושים קשים, מלוכלכים, היא הסיתה את הילדים נגדי עד כדי כך שהם כמעט לא בקשר איתי", הוא מספר. "אני משלם מזונות כדת וכדין אבל בעצמי נתמך על ידי אבא שלי הקשיש. אני לא מצטער שנפרדנו. במשך שנים הבלגתי וביום שהרמתי את הראש והיא עזבה את הבית, היא לקחה כל מה שיכלה כי חשבה שכשאהיה חסר כל אנסה להחזיר אותה, אבל זה לא קרה. אני לא מסוגל לסלוח לה".

"בקבוצת תמיכה אפשר לשפוך את הלב"

"נושא הבגידות נחווה על ידי רבים כטראומה". קרן שחר אליעזר, צילום: רונית לובצקי

בצר לו וכחלק מההתמודדות שלו עם הפרידה הקשה, מיכאל הצטרף לקבוצת התמיכה היחידה בארץ לנבגדים ולנבגדו שמנוהלת בפייסבוק על ידי קרן שחר אליעזר, 46, יועצת זוגית במקצועה. "מי שלא חווה בגידה לעולם לא יבין איך זה מרגיש", אומרת מי שיודעת, מניסיון, על מה היא מדברת. "הקמתי את הקבוצה מתוך צורך פרטי שלי", היא מספרת בגילוי לב. "כשאני חוויתי בגידה מבעלי לשעבר, עשיתי הכל כדי לשקם את הבית. אני באה מבית של הורים גרושים ולכן ניסיתי לעשות הכל כדי למנוע את פירוק המשפחה. כמטפלת זוגית אני נתקלת בנושא הבגידות שנחווה על ידי רבים כטראומה. החלטתי לחקור את הנושא שתי וערב מעבר לידע המקצועי. לערוך מחקר בעצמי. פתחתי פרופילים מזויפים של אישה שרוצה לבגוד כדי לדבר עם בוגדים ובוגדות. היו לי המון שאלות, רציתי לבדוק האם יש להם מצפון, האם הם תכננו את הבגידה, מה הם חושבים על מהות הנישואין, האם הם נתפסו בעבר, כמה זמן הם בוגדים, כמה מאהבים החליפו, איך הם מצליחים לנהל חיים כפולים, האם הם חיים בשלום עם השקר, מה הוביל אותם לשם ועוד".

בסוף המחקר הצליחה שחר אליעזר לפלח סוגים שונים של בוגדים ובגידות, ושיטות אבחון וטיפול. "תוך כדי המחקר הבנתי את הצורך בקבוצות תמיכה, וכך נולדה הקבוצה הראשונה".

על איזה צורך ענתה לך הקבוצה?

"כיום אחרי שנים של מחקר אני יודעת שכל מי שנבגד מחפש מידע ברשת. יש המון מאמרים, סיפורים וספרים בנושא, אבל אין קבוצות תמיכה. הצורך לשתף אחרים, להתייעץ, לשמוע ולהבין נבגדים נוספים משותף לחלק גדול מהנבגדים. בקבוצת תמיכה אפשר לדבר בפתיחות עם נבגדים. לשפוך את הלב, לראות אם נבגדים אחרים הצליחו להשתקם, להבין מה הם עשו לשם כך ואם לא - מה הסיבות, להבין את הנושא מזוויות שונות. לדבר עם אנשים שחוו חוויה דומה מאפשר סביבה לא שיפוטית ובטוחה".

"הבגידה לא מעידה כלל על הנבגד ואין במה להתבייש"

"הבגידה עצמה היא בחירה של הבוגד". צילום: Shutterstock

לדבריה, נבגדים ונבגדות מתביישים לספר שנבגדו. "הם נכנסים לקבוצה אחרי שבדקו שאין אף אחד שהם מכירים, או שהם נכנסים בשם בדוי", היא מספרת. "אני נלחמת בתופעת הבושה כי לדעתי לנבגד אין כל סיבה להתבייש. הבגידה לא מעידה כלל על הנבגד, על אופיו או על חולשותיו. הבגידה עצמה היא בחירה של הבוגד והיא ברוב המקרים תופעת לוואי של קלקולים אחרים במערכת הזוגית".

מי מגיעים לקבוצה, יש פרופיל לחברים בקבוצה?

"הקבוצה מאוד הטרוגנית: חילוניים ודתיים, רווקים ונשואים, צעירים ומבוגרים מאזורים שונים בארץ, כולם חוו בגידה. כולם עברו אירוע טראומתי שמצריך שיקום, אישי וזוגי. כולם צמאים לשתף, לקבל מידע, להבין. כולם איבדו את התמימות שהייתה להם וכולם מחפשים דרך לצאת מהמשבר".  

יש כאלה שמועדים לפורענות יותר מאחרים?

"בעיקר מי שמכורים להתרגשויות ולהתמכרויות למיניהן, או כאלו שיש להם נטייה לאובססיביות. מקרים רבים של בגידות מתרחשים במוסדות גדולים כמו משטרה, בתי חולים, צבא, אנשים שעובדים מסביב לשעון כמו עובדי הייטק. אבל כאמור זה יכול לקרות לכל אחד, יכולה להיות גם טעות חד פעמית".

"תופעת הבגידות נפוצה יותר ככל שהגיל עולה"

עייפות במערכת הזוגית והזנחה שלה עלולות להוביל לבגידה. צילום: Shutterstock

במקביל לקבוצת פייסבוק סודית מנהלת שחר אליעזר קבוצת תמיכה סגורה לנבגדים, בהנחייתה. כיום היא מתמחה בתחום הבגידות ומטפלת בשיקום אישי וזוגי לאחר בגידה. לדבריה, ככל שהגיל עולה כך תופעת הבגידות נפוצה יותר: "בקבוצת הפייסבוק ובקבוצות התמיכה שאני מנהלת הרוב המוחלט של הנבגדים הם מעל גיל 40", היא אומרת. "סביב הגיל הזה מתחילים משברים אישיים וזוגיים, עייפות במערכת הזוגית, הזנחה של המערכת הזוגית, ובחלק מהמקרים הקלקול הארוך מוביל לבגידה".

לדעתך אפשר לשקם נישואים אחרי בגידה?

"בוודאי, אך אסייג שזה תלוי בשני דברים עיקריים: הרצון של שני הצדדים לשקם, וסיבת הרצון לשיקום. ככל ששני הצדדים משתפים פעולה ומעוניינים לעבור תהליך משקם, ככל שהסיבות להישאר יחד נובעות ממקום של אהבה אחד לשני ומרצון כן לעבוד קשה ולהחיות את הזוגיות - כך הסיכויים להצלחת השיקום גדלים. הסיכויים פחות טובים אם באים ממקום של פחד: פחד כלכלי, פחד על הילדים, פחד להישאר לבד".

 ומה קרה בחיי הנישואין הפרטיים שלך?

"אני גרושה כבר שנה וחצי. לפני שנים עברנו תהליך של שיקום זוגי לאחר הבגידה, לשמחתי הצלחנו לשקם ולהחזיר את האמון, הייתה לנו תקופה נהדרת. בסוף הדרך התגרשנו, כל אחד מאיתנו הגיע לנקודה של מיצוי הקשר. כל אחד פנה לכיוון אחר ושנינו במקום טוב וביחסים טובים בינינו".

אוהבת את בעלי, אבל גם גברים אחרים

למה אנחנו בוגדים גם בגיל מבוגר?

למה נשים מתגרשות?

מה קורה לזוגיות אחרי גיל 50

מתגרשים בגיל השלישי? כך תעשו זאת נכון

בואו לדבר על זה בקהילת דילמות במשפחה של מוטק'ה