"אל תתנדבו בחינם רק בגלל שאתם פנסיונרים"

עוד לפני שאנחנו יוצאים לפנסיה אנחנו כבר שומעים מהסביבה שלנו כמה כדאי לנו להתנדב. מעבר לתרומה לקהילה, כולם מדברים על כמה זה יעשה לנו טוב להמשיך להעסיק את עצמנו, להרגיש חיוניים ולפגוש אנשים. גם מחקרים תומכים בכך שההתנדבות טובה לבני הגיל השלישי, ויש נוירולוגים שטוענים שהיא אפילו יכולה לעכב דמנציה.

אבל פרופ' ליאת איילון מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן, מומחית לתחום הזקנה, מחזיקה באג'נדה פחות פופולרית. "אני לא מבינה את הרעיון של להשתמש בכישורים ובידע של אנשים בחינם ולקרוא לזה התנדבות, לא לשלם להם יותר כסף רק כי הגיעו לגיל מסוים", אומרת פרופ' איילון. "ברור שזה טוב להתנדב ויש מחקרים שמצביעים על כך, אבל כל הרעיון של התנדבות בגיל השלישי הוא שאנחנו מוציאים את הזקנים מהחברה, ובעצם אומרים להם: כל מה שלמדתם וידעתם - עכשיו תנו לנו בחינם. אין להם הרי את האופציה להמשיך לעבוד בגלל חובת הפרישה, אז מצפים שמגיל מסוים הם יחלקו את כל הכישורים שלהם בחינם".

פרופ' איילון לא מסכימה גם עם הטיעון הפופולרי, שחוק גיל הפרישה נועד לפנות מקום לצעירים בשוק העבודה. "אני לא חושבת שיש לטיעון הזה באמת תמיכה מחקרית", היא אומרת. "העניין הזה לא נבדק בצורה שיטתית ואנחנו לא יודעים מה ביטול חוק גיל הפרישה באמת יעשה בישראל, מה הוא יעשה באמת לצעירים בשוק העבודה".

"מבחן הפרישה לא צריך להיות על סמך גיל"

"אנחנו הראשונים שעושים לעצמנו אפליה גילנית". פרופ' ליאת איילון, צילום: יעל האן

חוק גיל הפרישה העלה באופן הדרגתי את גיל הפרישה עם השנים: לגברים, גיל הפרישה הועלה מ-65 ל-67, ולנשים הוא הועלה מ-60 ל-62. דיונים על העלאת גיל הפרישה ולחילופין, על ביטול גיל הפרישה עולים חדשות לבקרים, אלא שבינתיים הם לא הניבו שינויים בתחום. ולמרות זאת, אחרי המהפכה הפמיניסטית, נראה שהמהפכה החברתית הבאה עלינו לטובה היא זו היוצאת נגד האפליה הגילנית, ואם תשאלו את פרופ' איילון, היא קרובה מאי פעם. פרופ' איילון מובילה קבוצה בינלאומית המתכננת קמפיין למאבק בגילנות מטעם ארגון הבריאות העולמי, מתוך רצון לעורר שינוי תפיסתי שיוביל גם לשינוי מדיני, עם חוקים חדשים בתחום.

"אני מציעה שגיל לא יהיה קריטריון שרירותי הקובע מתי אנשים יצטרכו לפרוש מעבודתם", היא מסבירה. "שמבחן הפרישה יהיה על סמך יכולות, מצב בריאותי, תפקוד קוגניטיבי וגם סוג העבודה. שנהיה קצת יותר מורכבים ונבין שגיל זה לא קריטריון. אם מישהו מסוגל ורוצה להמשיך לעבוד בגיל מבוגר שיעבוד, ואם לא אז שיפרוש, וזה יכול להיות גם בגיל צעיר יותר מגיל הפרישה שקבוע היום בחוק. בנאי למשל הרי לא יעבוד עד גיל 70 וגם לא עד גיל 65, אז כל הרעיון של פנסיה בגיל כזה לא רלוונטי לו. לעומת זאת מי שעובד במשרד בעבודה שדורשת חשיבה קוגניטיבית יכול להמשיך לעבוד בלי קשר לגיל".

אבל אי אפשר להתעלם מכך שבכל זאת בגיל מסוים יש פגיעה ביכולות הפיזיות והקוגניטיביות.

"אני לא אומרת שאין ירידה, אבל לא אצל כולם היא אותו דבר. וברגע שקובעים קריטריון של גיל כחובת פרישה, כדבר שמגדיר את הפגיעה הזו ובאופן גורף ואחיד אצל כולם, זה מוחק את השונות וזה מה שיוצר את האפליה. אז הגיל כן רלוונטי, אבל זה אף פעם לא יהיה רק גיל".

"השינוי יתחיל כשאנשים יבינו שהם רלוונטיים בכל גיל"

 "אנחנו מפנימים שאנחנו כבר לא רלוונטיים מגיל מסוים, כי אלה המסרים שהורגלנו לקבל". צילום: Shutterstock

אומרים שהמדינה לא ערוכה לכך שבני הגיל השלישי יישארו במעגל העבודה.

"המדינה לא ערוכה לכלום, היא לא ערוכה גם לשלם לנו פנסיות. שיעור הזקנים בחברה נמצא בעלייה מתמדת ותוחלת החיים רק עולה, וזה כבר ברור לכולם שלא יהיו לנו פנסיות לנצח. אז המדינה לא ערוכה, אבל השינוי חייב לקרות, והוא חייב לבוא יחד עם שינוי תפיסתי. הדבר הראשון שצריך לקרות הוא שהאנשים עצמם יעשו שינוי חשיבה וידעו שהם לא חייבים לפרוש אם הם לא רוצים".

וכאן מתחילה הבעיה לדבריה, בדימויים שלנו עצמנו באשר לזקנה. "אנחנו מפעילים חשיבה גילנית וסטריאוטיפים לגבי הזקנה מגיל צעיר, ולכן מפנימים וחושבים שאנחנו כבר לא רלוונטיים החל מגיל מסוים, כי אלה המסרים שהורגלנו לקבל", היא אומרת. "השינוי יתחיל כשאנשים יבינו שהם רלוונטיים בכל גיל ושמגיע להם שכר בכל גיל, ואולי אפילו יותר כי יש להם יותר ניסיון ויותר ידע מאשר לעובדים צעירים. גילנות זה סטריאוטיפים, רגש, התנהגות ומחשבה בנוגע לגיל. יש מספיק מחקרים שמראים שהגילנות באמת משפיעה על בריאותם של אנשים זקנים: מבוגרים שתופסים את עצמם זקנים, נפטרים מוקדם יותר מאלה שלא תופסים את עצמם ככאלה. לגילנות יש השלכות שליליות עלינו כבני אדם".

במסגרת המאבק בגילנות (אייג'יזם) יצא ארגון הבריאות העולמי בקמפיין, שהתחיל ב-2016 ועתיד להסתיים ב-2031. "שינוי חברתי זה תהליך, זה לא קורה מהיום למחר", אומרת פרופ' איילון. בשלב הראשון הקמפיין שם דגש על איסוף מידע וביצוע מחקרים וסקירות שיטתיות כדי לגבש המלצות בתחום. "אנחנו אוספים מידע כדי לזהות את שכיחות הגילנות, להבין איך מודדים אותה ומהי הדרך הכי טובה להתמודד עם התופעה. בשלב הבא יבדקו אילו מסרים אפקטיביים כדי להעלים את תופעת הגילנות".

באירופה: גילנות שכיחה יותר מסקסיזם וגזענות

 הדבר הראשון שצריך להשתנות הוא חובת הפרישה מהעבודה. איור: Shutterstock

עד כה הסקר הנרחב ביותר בתחום הגילנות נערך ב-2008. מדובר בסקר בינלאומי שבדק 29 מדינות באירופה, כולל ישראל, ומצא שגילנות שכיחה יותר באירופה מסקסיזם וגזענות. בארצנו הקטנטונת והמפולגת דווקא הגזענות יותר שכיחה, אבל גם אפליה על רקע גיל לא חסר כאן. "מעבר לחוק הפרישה היא באה לידי ביטוי בתחום הרפואי, עם השתלות שמעבר לגיל מסוים לא ניתנות, תרומות דם שמוגבלות בגיל, שיקום שלא ניתן לקבל מעבר לגיל מסוים וכמובן, ביטוח שעולה יותר ככל שהגיל עולה", אומרת פרופ' איילון. "במדינות מסוימות באירופה המצב חמור יותר, ואם עברת את גיל 70 לא יתנו לך אפילו לשכור רכב".

נראה שהאפליה הזו לא מתיישבת עם התפלגות האוכלוסייה, שהופכת מבוגרת יותר: כיום באירופה בני ה-65 ומעלה מהווים 20% מהאוכלוסייה, ובשנת 2060 הצפי הוא כי נשים מעל גיל 85 יהוו את הקבוצה הגדולה ביותר באוכלוסייה. בישראל התחזית היא כי עד 2035 אוכלוסיית בני הגיל השלישי תעמוד על 14.6%, שהם כ-1.7 מיליון איש. על פי האגודה הישראלית לגרונטולוגיה (חקר הזקנה), תוחלת החיים עולה מדי עשור בכ-2.5 שנים נוספות.

"יש לנו נטייה לבטל את הזכויות שלנו בגלל הגיל"

 לא לשלם לפנסיונרים תמורת הידע שלהם ולקרוא לזה התנדבות? צילום: Shutterstock

"אני מאמינה שהדברים ישתנו כי לא תהיה ברירה", אומרת פרופ' איילון. "יש יותר ויותר זקנים ויהיה להם כוח – אם הם לא יפנימו את המסרים שאנחנו רגילים לשמוע, של לכו להתנדב ותהיו נספחים בחברה כי הגעתם לגיל מסוים. מה שצריך להשתנות זה קודם כל עצם חובת הפרישה. זה כן משתנה בעולם - באנגליה ביטלו את חוק הפרישה. לא מזמן רץ קמפיין של 70 יום, של ארגון אירופאי שמאגד תחתיו את כל ארגוני הזקנים באירופה, שנועד לעודד איסור אפליה גילנית על פי חוק. הקמפיין, שהתחיל ביום הזקן הבינלאומי, דיבר על זה שהזכויות שלנו צריכות להישאר ולא לרדת גם כשהגיל עולה. יש לנו נטייה לבטל את הזכויות שלנו בגלל הגיל, כאילו מבוגרים לא זכאים לאותן זכויות כמו הצעירים".

ארגון הבריאות העולמי מצפה למאבק ארוך בתחום, של כ-15 שנה, אבל לדברי פרופ' איילון, זה ישתלם: "השינויים יהיו גם בהיבט המדיני, בחוקים, וגם שינויי עמדות אצל האנשים. תסתכלי על המהפכה הפמיניסטית –התנועה הפמיניסטית התחילה בשנות ה-60, ורק היום כמעט מבינים שאסור לגעת באישה איך שרוצים, ורק לאחרונה הגיע קמפיין 'מי טו' והבנו שמה שחשבנו שהוא בסדר כל השנים הוא בעצם לא. כך יקרה עם הזקנים, שיבינו שאסור להפלות אותם ולאסור עליהם דברים רק בגלל הגיל באופן גורף. זה כמו שעדיין יש הבדלים בין גברים לנשים אבל אי אפשר להגיד באופן גורף שנשים לא יכולות לעשות מה שגבר יכול".

בספטמבר האחרון ראה אור ספר שכתבה פרופ' איילון, "סקס, תרופות ורוקנ'רול, מי אמר שהעולם שייך לצעירים", שמנסה ללמד אנשים איך להזדקן. "ההזדקנות מתרחשת אצלנו מגיל אפס, איך שאנחנו נולדים אנחנו מתחילים להזדקן אבל לא מדברים איתנו על זה", היא אומרת. "אם אכנס לחנות ספרים אני אמצא ספרים על דיאטה ועל אילוף כלבים, שלא כולנו צריכים, אבל כן כולנו נזדקן ואין הכנה לזה. ניסיתי לכתוב ספר שיחבב על אנשים את נושא הזקנה. אנחנו כחברה מקבצים אנשים בני 60 ובני 80 יחד, עם שימוש בקטגוריה אחת של 'זקן'. אין תקופה אחרת בחיים שלנו שהיא ארוכה והטרוגנית כמו התקופה הזו, אבל דווקא היא נתפסת כקטגוריה אחת. הזדקנות היא לא מחלה שצריך להילחם בה. כולנו צריכים לשאוף לחיות בעולם לכל הגילים, וכדי שזה יקרה, אנחנו צריכים להכיר בגיוון ולחגוג אותו".

 [#middleBanner] 

הנדימן בן 80 שעושה הכל בהתנדבות

רוצים לחיות כמו בעבר? חשבו שנית

יצאנו לפנסיה, מה עכשיו?

יוצאים לעבוד אחרי הפרישה 

הסוד לאריכות ימים: לא להפסיק ללמוד

מחפשים בכל זאת להתנדב? הצטרפו לקהילת ההתנדבות של מוטק'ה

בואו לדבר על זה בפרלמנט של מוטק'ה