"הדיור המוגן הפך לנדל"ן רווחי על גב הקשישים"

מעבר לדיור מוגן הוא מהלך מאתגר - הניתוק מהבית ומהשכונה, מההרגלים ומהזיכרונות לטובת סביבה פיזית ואנושית חדשה הוא לא עניין של מה בכך, בעיקר בגיל מבוגר. ועדיין, יש מבוגרים שמדובר עבורם בדרך הטובה ביותר להשיג עצמאות, ביטחון, חברה ותעסוקה, בעיקר אם הם יכולים להרשות לעצמם את העסק מבחינה כלכלית.

בתי הדיור המוגן אמנם מספקים דירה נוחה ומאובזרת, בריכת שחייה וחדר כושר, חוגים, הרצאות וטיולים, אבל העלות יקרה ולא נגישה לרוב האוכלוסייה. לדברי יו"ר עמותת דיירי הדיור המוגן בישראל, אברהם בר דוד, את המחיר משלמים הקשישים, תרתי משמע. "הדיור המוגן הפך בישראל לנדל"ן המניב והרווחי ביותר עבור הבעלים", הוא אומר, "וזה קורה על גבם של הקשישים".

לדברי בר דוד, המתגורר עם אשתו בבית דיור מוגן במרכז הארץ השייך לרשת גדולה, חוק הדיור המוגן שחוקק לפני שש שנים במטרה להגן על הדיירים, אינו מקיים את מטרתו ומלא בפרצות. בעלי הבתים מנצלים לדבריו את הפרצות הללו למיקסום רווחים, ללא התחשבות בבריאות הדיירים או בדעתם.

"אנחנו קהל שבוי, נותרנו לבד במערכה"

 "למבוגרים יש פחות יכולת להתנגד, אנו נאלצים להסכים לתנאים דרקוניים". אבהרם בר דוד, צילום באדיבותו

"אנחנו נאלצים להסכים לתנאים דרקוניים", הוא אומר, "כי אנחנו קהל שבוי. לאנשים מבוגרים ככלל יש פחות יכולת להתנגד. גם כשהם קולטים שנכנסו לסבך, הם לא יכולים לצאת. הבעיות האלה ידועות כבר מזמן, אבל איש מנבחרי הציבור לא הרים את הכפפה עד היום כדי להגן עלינו. נותרנו לבד במערכה נגד הטייקונים".

בישראל פועלים כיום 92 בתי דיור מוגן, מרביתם שייכים לרשתות גדולות. לפני 20 שנה, כשהתגבש הקונספט המאפשר דיור עצמאי ואיכותי למבוגרים, בשונה מבתי האבות שהיו קיימים עד אז, איש לא חשב לדברי בר דוד שצריך גם להגן על זכויות הדיירים.

לפני 15 שנה החליטו כמה מדיירי הבתים הללו להקים עמותה, שתגן על זכויותיהם. בהנהלת העמותה חברים כיום תשעה דיירים, ועוד שלושה המשמשים כוועדת ביקורת. העמותה מעסיקה יועץ משפטי ולוביסט בכנסת בשכר. החברים בעמותה מונים 10,000 דיירים, מתוך 13,000 איש המתגוררים כיום בבתי דיור מוגן בישראל. לדברי בר דוד, הדיירים שאינם חברים הם כאלה שהנהלות הבתים שלהם מפעילות עליהם לחץ שלא להצטרף.

"העמותה הוקמה כשהדיירים הבינו, שההסכמים בינם לבין בעלי הבית בעייתיים", מסביר בר דוד, שנבחר לכהן כיו"ר העמותה ביוני 2016. "אחרי כמה שנות פעילות, התברר שלא ניתן להביא לשינוי בלי חקיקה. לפני כשש שנים, בעקבות פעילות העמותה, הועבר בכנסת חוק הדיור המוגן. הבעיה היא שיש בו עדיין בעיות".

פיקדונות של 2-4 מיליון שקלים, מהם יורדים 2.5%-4% כל שנה

 "אם שמתי מיליון שקל, ומורידים לי 2.5% כל שנה, מדובר בהפסד שנתי של 25 אלף שקל". צילום: Shutterstock

בר דוד, ממקימי היישוב סלעית שעל קו התפר, התגורר בו עם משפחתו במשך 40 שנה. לפני חמש שנים וחצי נאלץ לעזוב את ביתו, לאחר שאשתו התקשתה להתמודד עם המדרגות. "חוץ מזה הילדים יצאו מהבית, והוא נעשה גדול עלינו", הוא מסביר, "אז החלטנו לעבור לדיור מוגן".  

ואתה שלם עם הצעד?

"לגמרי. אנחנו מאוד מרוצים, פרט לבעיות שצריך לפתור. הייתי מייעץ בשתי ידיים לכל אחד לעבור למקום כזה, למרות שיש עוד הרבה מה לשנות".

הפרויקט המרכזי של העמותה הוא כיום לספק בטוחות לדיירים, כנגד כספי הפיקדון שהם משלמים בכניסה לבית הדיור המוגן. "מבקשים ממך פיקדון", אומר בר דוד, "שהוא למעשה הלוואה לבעלים, בסכומים שנעים בין 2 ל-4 מיליון שקל. בתמורה, מתחייבים לספק לך שירותי מגורים, רפואה, תרבות וספורט, ובנוסף על הסכום הראשוני, הדייר משלם על אחזקה שוטפת, בין 8,000 ל-14,000 שקל בחודש". 

לכאורה עסקה הוגנת, אם כי לא זולה, אלא שלדברי בר דוד - מהכסף שניתן כפיקדון יורדים מדי שנה 2.5%-4%, למשך תקופה של 12-15 שנה. "אם שמתי מיליון שקל, לדוגמה, ומורידים לי 2.5% כל שנה, מדובר בהפסד שנתי של 25 אלף שקל. בנוסף, גם את מס ההכנסה על הכסף מגלגלים על הדיירים.

"מעבר לזה שנתת הלוואה ללא ריבית שנשחקת באופן קבוע, אתה משלם כל חודש. אחרי עשר שנים, ירדו לך 250,000 שקל מהסכום המקורי, אבל אתה כבר לא יכול לקום ללכת, כי בינתיים גם במקומות אחרים עלו המחירים. כשאני נכנסתי לבית הדיור המוגן, לקחתי בחשבון שאת הכסף כבר לא אראה ויש עוד רבים כמוני. אנשים ששימשו בתפקידים בכירים, עורכי דין, תעשיינים, מנהלים - כולם נכנסו בתנאים האלה, כי לא הייתה ברירה".

מאיפה לוקחים את הסכומים לכספי הפיקדון?

"מוכרים את הבית. אני את הבית שלי, שבניתי במו ידיי, לא הייתי מסוגל למכור, כמה שיציעו עליו, אז לקחתי הלוואות ואת כל החסכונות שלי כדי לממן את זה. אני מכיר אנשים שלקחו משכנתא וגם מכרו את הבית".

"בעל הבית יכול להעלות את משכורות המנהלים, והדיירים צריכים לספוג את זה"

שוב העלו את שכר הדירה בדיור מוגן בלי הסבר? צילום: Shutterstock

לפני שנה, כשהבינו בעמותה שחוק הדיור המוגן - הקובע שעליהם לקבל בטוחות כנגד כספי הפיקדון - לא נאכף, הם יצאו לפעולה. "ביוני האחרון הצלחנו להעביר בכנסת בקריאה ראשונה הצעה שקובעת, שחובה לתת בטוחה לדיירים", אומר בר דוד. "הבטוחה שסיכמנו עליה קובעת שהדירה בבית הדיור המוגן תירשם על שם הדייר. במילים אחרות, אם הבעלים פושט את הרגל, הוא לא יכול להעביר את הבעלות על הבית לפני שהוא מחזיר את הכסף לדייר.

"דבר נוסף שסיכמנו הוא שהכסף יופקד בקרן שתנוהל על ידי האפוטרופוס הכללי, כדי שהדיירים יוכלו להמשיך ולקבל את השירותים בכל מקרה. אם הם צריכים לעבור למחלקה סיעודית, הם לא יצטרכו להוסיף למחיר. אנחנו מקווים שההצעה תעבור בחודשים הקרובים בקריאה שנייה ושלישית בכנסת, ואפשר יהיה להתחיל לדרוש ממשרד הרווחה לתקן תקנות לחוק, כי חוק בלי תקנות הוא חוק בלי שיניים".

אבל זה לא הנושא היחיד על סדר יומה של עמותת הדיירים: "בחוזים שלנו כתוב שמותר להעלות את התשלום החודשי מדי שנה מעבר למדד בכמה אחוזים, מבלי להסביר למה. זה דבר שלא קיים בשום מקום אחר. המשמעות היא שבעל הבית יכול להחליט יום אחד להעלות את משכורות המנהלים, ואני, כדייר, צריך לספוג את זה, למרות שאני לא מקבל שום שירות נוסף. אנחנו דורשים שתהיה שקיפות, וזה כמובן מעורר התנגדות".

עוולות שהעמותה הצליחה למחוק עד כה הן ביטולי חוזים עם דיירים שהפכו מרותקים לכיסא גלגלים או להליכון, ונאלצו בעבר לעזוב בשל כך את בית הדיור המוגן, וכן האיסור להכניס לדירה מטפל סיעודי.

מרחיבים את בתי הדיור המוגן – מעל ראשי הדיירים הקיימים

בעלי הבתים רוצים להרחיב את הדירות כדי למקסם רווחים, אבל מי שסובל מהרעש הם הדיירים הקיימים. צילום: Shutterstock

בעיה נוספת המעיקה על דיירי בתי דיור מוגן היא תוכניות ההרחבה של הבתים, המתבצעות לא פעם מעל ראשיהם. "הביקוש לחדרי דיור מוגן הולך וגדל", מסביר בר דוד. "כיום בונים עוד 5,000 יחידות דיור מוגן נוסף על הקיימות.

"מבחינה נדל"נית, כאמור, בית דיור מוגן הפך לעסק הכי רווחי בארץ וכל אחד מנסה למקסם את יכולת הקליטה שלו. הוא רוצה לבנות שתי קומות נוספות, אבל הבית כבר מאוכלס והדיירים הם אנשים מבוגרים, חלקם סובלים מבעיות נשימה וקשה להם לעמוד באבק, בלכלוך וברעש. העיריות תומכות בהרחבת הבתים באופן גורף כדי להגדיל את הארנונה, והשאלה היא איך אפשר לפצות את הדיירים, שצריכים לסבול את הבלגן הנורא הזה במשך שנתיים לפחות".

ואיך העמותה חושבת שניתן לפצות אותם?

"יש לא מעט דרכים. אפשר להעביר את הדיירים זמנית לבית אחר של אותה רשת, אפשר לפצות בהורדה במחירי התחזוקה החודשית. לא חסרות דרכים, צריכה רק להיות נכונות של בעלי הבית לבוא לקראת הדיירים".

כיו"ר עמותת הדיירים, אתה מרגיש הסתייגות כלפיך מצד הנהלת בית הדיור המוגן?

"אני לא הולך נגד אף אחד. אני רק רוצה שבעלי הבתים יבינו מה צריך לשנות במסגרת החוזים, כדי שלאנשים יהיה ביטחון והם יוכלו להיכנס לדיור המוגן ביתר קלות. אני לא פועל בהתלהמות ולא בהתרסה, אלא בהסברה ובשיחות וזה הולך טוב. יש הנהלות של בתי דיור מוגן שאכן לא אוהבות את הפעילות שלנו ולא נותנות לנו לדבר עם הדיירים ולהעביר להם חומר".

בר דוד, שבקרוב חוגג 80, זוכה לעתים להרמות גבה מצד דיירים אחרים על הלוחמנות שהוא מפגין. "אני מאמין שכל אחד מאיתנו, מעבר למה שהוא עושה לקיומו, צריך לעשות גם למען הקהילה", הוא מסביר. "כל השנים עסקתי במקביל לעבודה גם בפעילות התנדבותית.

"לא חסרים לי עיסוקים גם היום, אבל מה שאני עושה כאן זו עבודה ציבורית מאוד חשובה בעיני. היא כרוכה בהרבה ריצות, בתסכול לא מועט ובתהליכים ארוכים, אבל המצב הוא בלתי אפשרי, צריך לתקן אותו ואני רואה בזה אתגר. אנשים צריכים להבין שהיום זה אני ומחר זה כל אחד אחר מהם. אז אני לא הולך לתקן את כל המדינה, רק פינה אחת קטנה".

 [#middleBanner] 

המסלול הנכון לתשלום בדיור מוגן

מה כדאי לארוז במעבר לדיור מוגן?

החלטה זוגית: לעבור יחד לבית דיור מוגן

לדמיין את עתיד הדיור המוגן

כל מה שרציתם לדעת על דיור מוגן

איך להיערך כלכלית להזדקנות ההורים

איך להקל רגשית את המעבר לדיור מוגן?

לחצו כאן לסקירות הדיור המוגן של מוטק'ה

הצטרפו לקהילת הדיור המוגן של מוטק'ה