"לא מפרגנים לדור הוותיק שירים חדשים"

"לא התרגשתי ככה אפילו באודישן שלי ללהקה צבאית. שנים אני חולמת לעשות מופע כזה",  אומרת לנו בראיון הזמרת אביבה אבידן, אחרי המופע "אביבה אבידן חוגגת 30 שנות קריירה" בזאפה בחיפה. זה היה המופע הראשון לקראת סיבוב הופעות ברחבי הארץ, וללא ספק המושקע ביותר בכל שנות הקריירה שלה. אומרים עליה שהיא זמרת שמשלבת באופן מושלם בין מזרח למערב. יש בה את המוזיקה הארץ ישראלית הקלאסית מתקופת הלהקה הצבאית, ואת המוזיקה הים-תיכונית המקפיצה מהתקופה ששרה בחתונות.  

המופע החדש כולל להיטים כמו "איש יקר שלי", "כותל המזרח", "פרי גנך" ו"יהיה בסדר", לצד ביצועים מחודשים לשירים של אמנים כמו ג'ו עמר, זוהר ארגוב, אהובה עוזרי ועוזי חיטמן. בין לבין שזורים סיפורים מחייה. את קטעי הקישור כתבה אבידן בעצמה עם קצת עזרה מחברים ומשפחה. השיר "להשתחרר", שכתב לה בעבר יוסי גיספן, פותח את המופע ומילותיו נוגעות מבחינתה בדיוק במקום שבו היא נמצאת עכשיו: "עכשיו אני חוזרת/ מתוך מערבולות אבק וחול/ בונה לי מרסיסים של יום אתמול/ עולם מהתחלה".

יש שחושבים שקצת נעלמת.

"ממש לא, אני מופיעה כל הזמן. מזמינים ממני הופעות מוועדי עובדים, משרד החוץ, קרן היסוד. אני מקושרת למנהלי תרבות ולעיריות. מתקשרים אלי באופן אישי".

"לא היה כסף לחוגים, הלכתי לחוג חצוצרה שהיה חינם"
 

בגיל 11 שרה במקהלה בפינה ב"קול ישראל". אביבה אבידן, צילום: צחי וזאנה

אבידן, 65, מלאה בחום ושמחת חיים. היא נולדה בירושלים כאביבה שמואלי ב-1953, אחות יחידה לארבעה אחים. "כבר בגיל שנתיים אהבתי לשיר. הייתי יוצאת למרפסת בשש בבוקר עם תוף מרים, שרה בקולי קלות ומעירה את השכנים", היא צוחקת. "רציתי לשיר ולהופיע, שאנשים יראו אותי. הייתי מהילדים האלה שדוחפים כל הזמן את האוזן לרדיו. פעם פתחתי את הקופסא הזאת מאחור כדי לראות את האנשים הקטנים ששרים בתוך הרדיו. אחת השכנות אמרה לאימא שלי 'היא תהיה שושנה דמארי'". 

ההורים תמכו בקריירה של שירה?

"אז לא כל כך האמינו שקריירה מוזיקלית זאת באמת קריירה. אבא שלי חשב שכדאי שיהיה מקצוע. אימא שלי תמיד חלמה להיות זמרת, ולתמוך בי היה כמו לממש את החלום שלה דרכי. כילדה ידם לא הייתה משגת לשלוח אותי לשיעורים ולחוגים, אז הייתי הולכת לחוגי חינם בבית הספר היסודי סוקולוב בירושלים. החוג המוזיקלי היחיד היה חצוצרה. את חושבת שלא הלכתי? הלכתי. כולם היו שם בנים. ניגנתי במצעדים, מאד אהבתי את זה. אחרי שנה השפתיים שלי התנפחו, אימא שלי נבהלה ונאלצתי להפסיק. הייתי במקהלה, בלהקת מחול. בגיל 11 שרתי במקהלת 'פינת הילד' בקול ישראל".

הקריירה של אבידן מתחילה ב-1971 באודישן ללהקה צבאית. היא שרה את "ידיד נפש" של עדנה לב. זמן הגיוס הגיע, ומכיוון שלא קיבלה מכתב תשובה גויסה לצנחנים. אחרי חודשיים הגיע לפתע מכתב שזימן אותה ללהקת פיקוד דרום. ההתחלה הייתה קשה, בלשון המעטה.

"אני, המכוערת החדשה בלהקת פיקוד דרום, לקחתי את הסולו לסולנית"

 בלהקת פיקוד דרום (אבידן במרכז, מוקפת בעיגול), צילום באדיבותה

"חוץ ממני קיבלו את המכתב עוד 20 בנות, ומה לעשות, צריכים רק שלוש", היא מספרת. "אחרי כל חזרה נזרקת אחת. בחזרה המוזיקלית הראשונה שהגעתי אליה שרה הסולנית הוותיקה של הלהקה, ברייני ויינשטוק, את 'אלעד ירד אל הירדן'. המנהל המוזיקלי עודד פנחסי שאל מי חושבת שגם היא יכולה לשיר את הסולו. הייתי אז מאד נאיבית. ילדה לא יפה, רק כשרון, ועשרה ק"ג עודפים מהטירונות. הרמתי את היד ואמרתי שאני גם רוצה לנסות. השתררה דממת מוות. אפשר היה לשמוע יתוש עובר. כולם היו בהלם. שרתי, ופנחסי נתן לי את הסולו.

"תחשבי על זה, המכוערת החדשה לקחה את הסולו לסולנית הלהקה. לא דיברו איתי חודשים. לאט לאט התחילו להכיר אותי. בישלתי להם, תיקנתי להם בגדים אם היה צריך, הייתי האימא של הלהקה. הבינו שאני אדם לבבי וחם ולמדו לאהוב אותי. למדתי המון בלהקה. עבדנו עם אלדד שרים וקובי אשרת ושלמה ארצי כתב לי שיר ('אבשלום', ש.ש)".

אחרי הצבא השתתפה בכמה הפקות קטנות כמו "מועדון הצועני השורק" ו"רומנסרו", עזבה את ירושלים ועברה לגור בתל אביב. ב-1978 החליטה לנסוע ללונדון, שם הכירה את בעלה לשעבר ואבי שלושת ילדיה, יקי אבידן.

מה עשית בלונדון?

"הייתי תופרת בחנות פרוות יוקרתית, היו מגיעות לשם נסיכות איראניות. עם כל הרצון לקריירה מוזיקלית אימא שלי התעקשה שיהיה לי גם משהו פרקטי, והלכתי ללמוד אופנה. כמו שהחבר'ה נוסעים לטיול הגדול להודו, אני נסעתי ללונדון. רציתי לגור שנה במקום אחר. ידעתי לשיר, לתפור ולבשל. מהר מאד הגעתי לחנות פרוות של יהודי עשיר וקיבלתי שם עבודה כתופרת".

הזוג אבידן חזר לארץ אחרי שנתיים יחד עם בתם מאיה שנולדה בלונדון. ב-1981 הצטרפה אבידן ללהקת החתונות של דני קמחי, "הסולנים", ושנה לאחר מכן הייתה בלהקת הליווי של אבי טולדנו בתחרות האירוויזיון עם השיר "הורה", שהגיע למקום השני.

"פחות מתחברת לשירי הפופ המזרחי של היום"

 "מאיה מוזיקאית, זמרת נפלאה". אבידן שרה עם בתה מאיה. צילום באדיבות אבידן

היא הוציאה עד היום שמונה אלבומים. את האלבום הראשון "יהיה בסדר" שחררה כשהייתה בת 38, כבר אימא לשלושה. היום נוסף לה התואר סבתא לשלושה, כולם מבתה מאיה. את אהבתה הגדולה השנייה, בישול, הכניסה לאלבומה האחרון "צו הלב": לאלבום היה מצורף ספר בשם "אביבה אבידן מבשלת". 64 מתכונים, רובם של אמה. "עד היום מתקשרים לברר איך בדיוק אני עושה את המוסקה, המפיק המוזיקלי של האלבום עלה 14 ק"ג בתקופת ההקלטות", היא צוחקת. "אימא שלי הייתה אלופת הקובות. עד היום אני מבשלת לילדים את מנות הדגל שלה עם תוספות מודרניות שלי".

איזו מוזיקה שמעתם בבית?

"כשהייתי ילדה היה רק רדיו. השמיעו את יפה ירקוני ושושנה דמארי, שירי ארץ ישראל עם השפעה מאד רוסית. ביום שישי הרדיו היה על 'קול ישראל' וזמירות לשבת. הייתה אווירה נהדרת. ריחות של אוכל יוצאים מהמטבח, וברקע מתנגנים פייטנים של בית כנסת. לא הייתה אז מוזיקה מזרחית ברדיו, את המוזיקה הזאת שמעו רק במחתרת בשכונות. שושנה דמארי אמנם שרה בח' וע', אבל כתב לה משה וילנסקי שבכלל נולד בפולין. המוזיקה הים-תיכונית מזרחית התחילה עם זוהר ארגוב, חיים משה. אביהו מדינה כתב לנו נכסי צאן ברזל. אני פחות מתחברת לשירי הפופ המזרחי של היום. יש היום בהחלט שירים שאני לא מוכנה לשיר, שהטקסטים לא מדברים אלי".

את חיה את החלום?

"כן. אני ברת מזל. הגעתי ממשפחה ירושלמית מהמעמד הבינוני ומטה. אימא שלי ניהלה את הבית, בישלה קובות ומכרה לאנשים. אבא שלי עבד בשתי עבודות. משפחה קשת יום. עשיתי הכל בכוחות עצמי, ואני חושבת שיש למעלה יד שמכוונת אותי, ששומרת עליי. כשהייתי ילדה חלמתי את מי שאני היום".

איזה דיסקים יש לך עכשיו באוטו?

"אני בעיקר מקשיבה לרדיו. בבית אני שומעת סטיבי וונדר, יואב יצחק, אלי לוזון, שלומי שבת, סטינג. בועז שרעבי. מאד אוהבת מוזיקה ים-תיכונית".

"אני סבתא מאוד מפנקת"

"כל שישי נפגשים אצלי כולם לארוחה". אבידן עם שלושת ילדיה, צילום באדיבותה 

מתי הייתה פריצת הדרך?

"זה היה ב-1990. ציפי מור, שעד היום חברה שלי מימי הלהקה יחד עם חנה לסלאו, הגיעה מארצות הברית עם סקיצה על קלטת של השיר 'יהיה בסדר', שאחיה אבי מוסקוביץ' ז"ל כתב. היא הייתה באחת ההופעות שלי עם להקת החתונות והתחננה שאקליט את השיר. זה הפך ללהיט. האקס שלי היה זה שדחף אותי להקליט את השיר ולהוציא אותו לרדיו".

בראיונות שנערכו איתך בעבר דיברת בכאב על העובדה שלא משמיעים את שיריך ברדיו. את עדיין מרגישה ככה?

"עזבי, לא כל כך רוצה לדבר על זה. לא מפרגנים לדור הוותיק שירים חדשים. אם משמיעים אותי משמיעים את השירים הישנים. וזה בסדר, אני לא מאשימה אף אחד. גם בהופעות הקהל רוצה בעיקר את השירים הישנים שהוא מכיר".  

איזו מן סבתא את?

"מאוד מפנקת. אני ממש אוהבת את זה. המשפחה של מאיה גרה בקיבוץ נחשולים, אני נוסעת פעם בשבוע עם סירים. כל יום שישי נפגשים אצלי כולם לארוחת שישי, ומאיה, בעלה והנכדים ישנים אצלי. הנכדים מגיעים ישר למטבח, מחפשים בסירים. יום אחד יותם בן החמש אמר לי 'סבתא תני לאימא את המתכון של הקציצות, שתעשה את זה כמוך'. נשפכתי. ההורים שלי היו דוגמא בשבילי. הם היו מגיעים אלי מירושלים לסופי שבוע עם סירים, ממלאים לי את המקרר לחודש. אימא שלי הייתה אשת חיל. כל כך קשה לראות אותה עכשיו מזדקנת וחלשה".

הטרגדיה שהפכה את המשפחה

 [#middleBanner] 

לפני ארבע שנים עברה המשפחה טרגדיה נוראית, כשאחיה של אבידן, מושיק שמואלי שהיה צעיר ממנה בשמונה שנים נהרג בתאונה. הוא היה היחיד במשפחה  שהיה זמר כמוה. היה נוסע להופעות בים המלח מיום ראשון ועד יום רביעי במשך 20 שנה. יום אחד, כשחזר בלילה סוער, סוסים התפרצו פתאום לכביש ומושיק נפצע קשה. היה חשוך ואפל, העזרה איחרה לבוא. הוא נשאר ללא חמצן, ואחרי ארבעה חודשים שבהם היה חסר הכרה, נפטר.

"זה היה זעזוע מאד קשה למשפחה שלנו", היא מספרת, "הוא השאיר שלושה ילדים ואישה. אנחנו גמורים מזה עד היום. לא נתתי לעצמי להישאב לצער. אנחנו אנשים מאד שמחים, תמיד עם מוזיקה ושירה. אבא שלי נפטר מצער שנתיים אחרי מות אחי. הוא היה בן אדם בריא שרץ מרתון עד גיל שבעים, ובסוף נפטר משלבקת חוגרת. לא ידעו מה יש לו. רצנו מרופא לרופא עד שהיה מאוחר מדי, אבל הוא לא רצה לחיות יותר. ממש התעקשתי להמשיך לשמח, לעלות על הבמה ולשיר. עברתי תקופה קשה אבל יצאנו מזה. החיים ממשיכים".

מישהו מהילדים הלך בעקבותייך?

"מאיה מוזיקאית, זמרת נפלאה, היא מורה לפיתוח קול. באחד המופעים העליתי אותה לבמה ושרנו יחד. זה היה מרגש. הילה בתי עשתה תואר בתקשורת, אור בן הזקונים לומד מנהל עסקים ומנהל מסעדה בתל אביב. אני מאד שמחה שהשקעתי בילדים שלי המון חום, אהבה ואוכל טעים. הייתי מאד נוכחת, יוצאת לטיולי כיתה, מכינה לביבות לכולם בחנוכה. כל החוגים שרק רצו, שיעורים פרטיים. אימא מאד תומכת ולא פושרית. אני מאוד מאוד גאה בהם".

"אני מאוד רוצה זוגיות"

"היום ריאליטי זה הדבר". אבידן, צילום: דודי חסון

הופעת בתוכנית הריאליטי "דייט ראשון", למה?

"היום ריאליטי זה הדבר. הייתי לפני זה בריאליטי 'היכל התהילה'. לדייט ראשון הלכתי בהמון סקפטיות, אבל אמרתי לעצמי שאין לי מה להפסיד. בסופו של דבר הכירו לי את ההפך ממי שרציתי. היו צחוקים ושם זה נגמר".

את בזוגיות היום?

"לא. יש לך להכיר לי מישהו? אני מאד רוצה זוגיות. מסתדרת מצוין לבד, פעילה כל הזמן אבל זוגיות זה נחמד".

עם מי היית רוצה לשיר דואט?

"דואטים זה כוח. עם סטיבי וונדר, זה החלום. סלסולים של מוזיקה שחורה ומוזיקה ים-תיכונית, ייצא משהו טוב".

מה העצה הכי טובה שקיבלת בחיים?

"מאבא שלי: כשאת רואה אנשים מתכנסים והמולה, תמיד תלכי לצד השני. אל תלכי לראות מה קורה. העצה השנייה הייתה: 'תמיד תדעי שאת האויב שלך תיקני בדבש'. רק בדברי מתיקות ונועם אפשר להגיע לאנשים. לא להילחם. ואני כזאת, לא אוהבת מדון. תמיד זאת שמרגיעה".

שלומית אהרון: החיים לא נגמרים בגיל השלישי

למבוגרים בלבד - שחקנים בני 70 מככבים בהצגה חדשה

דליה מזור - כוכבת מאז ולתמיד 

"אל תקראו למופע הזה נוסטלגי"

"המוזיקה שאני יוצר היא מסע רוחני"
 

רבקה זהר: אני לא מרגישה את הגיל