"לפני בחירות כולם נזכרים בקשישים ומבטיחים הבטחות"

ח"כ איציק שמולי נשמע עייף. "אין לך מושג כמה אני מותש, מערכת בחירות זאת תקופה לא קלה",  אומר בראיון למוטק'ה מי שממוקם במקום השלישי במפלגת העבודה-גשר. קשה לנהל בימים אלה שיח אמיתי עם פוליטיקאים. ימים אחדים לפני בחירות השיח תמיד ישמע כמו קמפיין מפלגתי, אבל האמת היא שאצל שמולי, 39, גם מצע מפלגתי לא נשמע כמו תשדיר תעמולה. משהו בקול השקט והלא מתלהם מקרין בעיקר כנות, ואיך שלא נהפוך את זה, הוא נחשב לח"כ הכי חברתי בכנסת ואף זכה 5 פעמים ברציפות בתואר זה, מטעם המשמר החברתי.

ממש דקות לפני השיחה בינינו הוא מגיב ברדיו על הקמפיין של "כחול לבן", שמדבר על כך שמפלגות השמאל, בדגש על העבודה-גשר, לא יעברו את אחוז החסימה, ומי שמצביע להן למעשה זורק את קולו לפח. "בני גנץ ובכירים במטה שלו מדברים על חיסול מפלגת העבודה כדי לקחת ממנה את המנדטים שלה", אומר שמולי. "הם  בוחרים להפנות את כל האש נגד השותפים הטבעיים שלהם לשינוי פני הדברים במדינה. במקום לתקוף את נתניהו הם תוקפים אותנו. אנחנו מתכוונים כמובן להילחם".

אבל אם לא יהיו לכחול לבן מספיק מנדטים, הם לא יוכלו להתחיל אפילו בהקמת גוש.

"מה שקובע זה גודל הגוש, כמה ממליצים יהיו למועמד. אם כחול לבן תפעל לחסל את מפלגת העבודה זה אולי ינפח להם את האגו, כי יקבלו עוד מנדט או שניים, אבל זה מהלך מטופש, כי זה יביא להם הרבה פחות ממליצים אצל ראש הממשלה. מלבד זאת מי שמצביע לעבודה מקבל את הערכים של המפלגה, שהם ערכים סוציאל-דמוקרטיים. אנחנו קוראים למצע הכלכלי שלנו 'כיפת ברזל חברתית'. עמיר פרץ פרש על מדינת ישראל כיפת ברזל ביטחונית, ובאותה מידה אנחנו רוצים לפרוש על המדינה כיפת ברזל חברתית-כלכלית. ישראל היא אולי סיפור הצלחה כלכלי, אבל הרבה מאד ישראלים לא מרגישים חלק מהסיפור הזה. קשישים נמקים עם קצבאות זקנה עלובות, זוגות צעירים קורסים תחת עול המשכנתא ותשלום לילדים לפעוטון ובתי ספר, עצמאים שאין להם זכויות".  

נמשך מאז ומתמיד לצדק חברתי

"סבתי תרמה בשתי ידיה למדינה, וברגע האמת המדינה התנערה ממנה". ח'כ איציק שמולי, צילום: איציק הררי, דוברות הכנסת

מאז המחאה החברתית ב-2011, קיבל שמולי כאמור 5 פעמים ברציפות את התואר "חבר הכנסת החברתי ביותר בכנסת" מטעם המשמר החברתי, וגם זכה בתואר עיטור האור למען ניצולי השואה, אות אומ"ץ כמופת להישגים יוצאי דופן בתחום החברתי, ובאות הפרלמנטר המצטיין לשנת 2018 מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה. הצורך הזה לעזור לנזקקים קיים בו כבר מימי נעוריו. בגיל 23 נסע לטיול לדרום אמריקה, במהלכו סייע בהתנדבות בהקמת בית יתומים בבואנוס איירס. אחרי ששב לישראל החל ללמוד לתואר ראשון בחינוך מיוחד במכללת אורנים. במהלך התקופה נבחר ליו"ר אגודת הסטודנטים במכללה והוביל מאבקים חברתיים.  

באוקטובר 2010 נבחר לכהן כיו"ר התאחדות הסטודנטים, וגם אז ניהל אין סוף מאבקים חברתיים, ביניהם המאבק למען זכויות ניצולי השואה ודור המייסדים והסדרת מעמדם וזכויותיהם של העובדים הסוציאליים, והצליח גם להביא להטבה במצבם הכלכלי של הסטודנטים. הוא היה הראשון שיצא מהארון כלהט"ב במהלך כהונתו כחבר כנסת. השנה  הוא ובן זוגו ערן לוי הביאו לעולם בן באמצעות פונדקאית בארצות הברית. מי לא זוכר את הנאום המרגש שלו בדיון על חוק הפונדקאות. "אדוני ראש הממשלה, תסתכל לי בעיניים", אמר, "ותגיד לי שאני לא יכול להיות אבא".

מאיפה המשיכה הזאת לצדק חברתי?

"אני משער שאלה שיעורים שקיבלתי בבית. בשולחן השבת שלנו  תמיד היו חיילים בודדים, קשישים וחברים. אני לא בא ממשפחה אמידה. הייתה תקופה שאבא שלי עבד בשלוש עבודות. הרצון שלי לתקן הגיע גם מהמקום הלאומי, והתחושה שיש לנו חוב מוסרי כלפי הדור הזה. הדור שלי לא צריך לקחת כמובן מאליו שיש לנו מדינה. יש אנשים שתרמו לזה בעשר אצבעותיהם, והמעט שאנחנו יכולים לעשות זה להיאבק למענם. מהמקום האישי אני מכיר את מסע הייסורים שעברה סבתי ז"ל. זה משהו שזעזע אותי. כל גוף שיכול היה להתעלל בה, התעלל בה. ביטוח לאומי, חברות הביטוח, קופות החולים. או שהייתה כלפיה הזנחה משוועת, כלומר לא נתנו לה טיפול נאות, ובחלק מהמקרים ממש התעללו בה. נתנו לה תרופות וסמי הזיה כשהייתה במחלקה סיעודית. חברות הביטוח התנערו ממנה. היא תרמה בשתי ידיה לבניית האומה הזאת, אבל ברגע האמת המדינה התנערה ממנה. ביטוח לאומי חוץ מלהעביר אותה בדיקות משפילות לא עשה בשבילה שום דבר. כל המסע הזה שלי כבר לא יעזור לסבתי, אבל אני מקווה שזה יעזור לאלפי אנשים אחרים".

"הצעת החוק שלי להעלאת קצבת הזקנה נפלה בגלל 'הליכוד', 'כולנו' והחרדים"

"כל אלה שמנסים לצייר את עצמם מפלגות חברתיות, בזמן אמת פעלו ופועלים נגד קשישים". בנימין נתניהו, צילום: Shutterstock

נראה שהמחקרים הרבים על עליית תוחלת החיים, והעובדה שיש היום כמיליון קשישים בארץ, גורמת להרבה מאד מפלגות לשים לאחרונה את הנושא על השולחן.

"זאת הטרגדיה של הקשישים במדינת ישראל - במשך ארבע שנים כולם מתעלמים מקיומם, מוסיפים להם שישה שקלים לקצבה, לא מטפלים בעוול של מדינת ישראל כלפי ניצולי השואה. יש הרבה קשישים שעדיין לא מסוגלים לאפשר לעצמם טיפול רפואי נאות, שסובלים מבדידות. אף אחד לא עושה שום דבר. עד שלפני הבחירות כולם נזכרים שיש מיליון קשישים במדינת ישראל, וכולם מבטיחים הבטחות. הצעת החוק שלי להעלאת קצבת הזקנה לרמת שכר מינימום נפלה בגלל 'הליכוד', בגלל 'כולנו' ובגלל החרדים. כל אלה שמנסים לצייר את עצמם כמפלגות חברתיות, בזמן אמת פעלו ופועלים נגד הקשישים".

איך אתם תשפרו את מצבם של הקשישים?

"יש לנו חוב אדיר לדור הזה. המקום הזה היה מדבר, הם אלה שעלו לכאן כל אחד עם סיפור חיים משלו ובנו לנו מדינה. אחרי 70 שנה המדינה גומלת להם ביחס מחפיר. במקום שהמדינה תבוא ותגיד 'מתוך תקציב מדינה של 450 מיליארד שקל, אני מוצאת גם את התקציבים הנכונים כדי לתמוך בצרכים של האזרחים הוותיקים', היא בוחרת להשאיר אותם מאחור. המאבק העיקרי שלנו הוא העלאת הקצבאות לרמת שכר מינימום. אזרח ותיק שחי בגפו יקבל מינימום 6,000 שקל, וזוג יקבל 9,000 שקל.

"אנחנו מתחייבים גם להפחתה בהשתתפות עצמית במערכת הבריאות, חסם שמונע מהרבה אזרחים ותיקים לקבל טיפול רפואי נאות. אני עובד גם על חוק ביטוח סיעוד ממלכתי. היום רוב האנשים הסיעודיים, 160 אלף איש, נמצאים בקהילה שלהם, בבית עם עובד סיעודי. 30 אלף אנשים נוספים נמצאים במחלקות סיעודיות, בבתי אבות ובבתי חולים. היום אדם שנמצא במצב סיעודי הכי קשה, יקבל מביטוח לאומי מקסימום 28 שעות בשבוע,  וגם זה אחרי שהוציאו לו את הנשמה. בשבוע יש כמעט 170 שעות. זה אומר שגם אם קיבלת מביטוח לאומי את המקסימום, עדיין רוב הנטל לתשלום לעובד הסיעודי הוא עליך ועל המשפחה שלך.

"אנחנו רוצים שביטוח לאומי יעניק בשבוע לפחות 40 או 45 שעות. קופות החולים צריכות להיות אחראיות על הסיעוד בקהילה. הן נגישות, יש שם רופאים גריאטריים שמכירים את הקשישים ואת ההיסטוריה הרפואית שלהם. צריך להפסיק את הבדיקות המשפילות שביטוח לאומי מעביר את הקשישים לפני שהם מחליטים באיזה מצב הוא נמצא. יש סיעודיים שלא פונים לביטוח לאומי בגלל הסיטואציה המשפילה הזאת. יש תיקים רפואיים, אפשר לבדוק באיזה מצב נמצא האדם. היום רק אנשים שעברו את גיל 90 רשאים לבקש לא לעבור את הבדיקות האלה. לצערי הרבה קשישים לא מודעים לזכות הזאת".

"יש הרבה מסקנות להסיק במפלגה, אבל זה לא הזמן"

גם באופוזיציה יכול שמולי לזקוף לזכותו לא מעט הישגים, כמו הכנסת טיפולי שיניים לאזרחים ותיקים לתוך סל הבריאות הממלכתי, מענק חימום חורף של 600 שקל שנכנס לבנק כדי שיוכלו לחמם את הבית, וחוק ההגנה בבתי אבות על קשישים סיעודיים. "היום הפיקוח הוא מושחת", הוא אומר, "המפקחים מודיעים למנהלי בתי האבות לפני שהם מגיעים, וככה מקום שנראה כמו הגיהינום הופך למלון חמישה כוכבים ויכול לעבור את הביקורת". 

אתם מדברים לא מעט בהקשר האזרחים הוותיקים על הבדידות. יש לכם פתרון?

"צריך להיות פתרון משולב. הקהילות, השכונות והערים צריכות לקחת יותר אחריות על האזרחים הוותיקים, בטח אלה שחיים בגפם. הממשלה צריכה לתמוך במאמצי הקהילות לעשות את זה. מעבר לעניין המוסרי, יש למדינה אינטרס כלכלי. אדם שסובל מבדידות יסבול גם מתחלואה בריאותית נוספת, שתעלה למדינה הרבה כסף. אפשר להפעיל פרויקטים של מחויבות עם סטודנטים ובני נוער. להשתמש ביכולות ובניסיון של האזרחים הוותיקים כדי לשפר את המצב החברתי. הייתי רוצה לראות אזרחים ותיקים משתלבים בפעוטונים ובמערכת החינוך. משוועים שם לכוח אדם מיומן ואיכותי. כל זה בתנאי שזה לא יפגע להם בקצבה. הטייקונים במדינת ישראל משלמים על רווחי הון 25% מס, או 30% מס, אם אתה קשיש במדינת ישראל ויצאת לעבוד כי אין לך ברירה ואתה עובר גובה מסוים של הכנסה, אתה משלם 100% מס. האבסורד בהתגלמותו".

קשה להאמין שפעם מפלגת העבודה הייתה המפלגה השלטת, וגם כשהייתה באופוזיציה הייתה המפלגה השנייה בגדולה. פתאום היא חלק מהמפלגות הקטנות שנלחמות על אחוז החסימה. המשבר במפלגה התחיל הרבה לפני עליית "כחול לבן", שלדעת שמולי לקחה מהם לא מעט מנדטים. בראשות מפלגת העבודה עמדו מ-1968 אחרי איחוד המפלגות של מפא"י עם אחדות העבודה -15 יושבי ראש. רק בשנים האחרונות עמיר פרץ עזב, עמיר פרץ חזר,  אבי גבאי פיטר את ציפי ליבני והלבין את פניה ואז עזב, שלי יחימוביץ' עזבה, טל רוסו הצטרף ועזב, סתיו שפיר הפרטנרית של שמולי למחאה החברתית עזבה והצטרפה למחנה הדמוקרטי. אורלי לוי אבקסיס הצטרפה, עמיר פרץ נבחר ליו"ר וגילח את השפם שליווה אותו 47 שנה. איך לומר, הספינה מקרטעת כבר הרבה זמן.

"זה עניין למחקר סוציולוגי", אומר שמולי בהתייחס לדברים, "יש הרבה מסקנות להסיק,  אבל אם נשקיע עכשיו את האנרגיות בניתוח העבר ולא בניסיון להשפיע על העתיד אז אנה אנחנו הולכים. יכולתי לבחור כל מקום אחר, קיבלתי הרבה הצעות כולל הצעות להיות שר, אבל אני מחויב למקום הזה. אני אוהב אותו ורוצה בהצלחתו".

"מרצ וכחול לבן מנסים לשים לנו גלגלים בין הרגליים"

"כחול לבן הצהירו שהם שמו לעצמם מטרה לחסל את מפלגת העבודה". בני גנץ, צילום: Shutterstock

ממה אתה פוחד?

"שהמדינה תתפרק מבפנים בגלל פערים חברתיים, שסעים והסתות. מדינת ישראל הוקמה על בסיס סולידריות חברתית, וכל ישראל ערבים זה לזה. גם כשהמדינה הייתה צעירה היא הצליחה להבטיח ברמת הפרט חיים בכבוד. זה בלתי נתפס שתוך 70 שנה הגענו למקום של שיעורי העוני הכי גבוהים במערב. התיקון החברתי שאני רוצה לא מגיע מרחמים וחסד, אני רוצה צדק חברתי שהוא חלק משיטה כלכלית. לא רוצה טובות".

אולי הייתם צריכים קצת להצטרף למסע ההשמצות כדי להישמע?

"במסע ההשמצות לעולם לא אגיע לדרגה של מירי רגב או יאיר נתניהו. אני גם לא שואף לשם. אלה מגמות מסוכנות שיכולות לפרק את החברה הישראלית מבפנים. אלה פצעים שכשאתה נוגע בהם אתה יודע איפה זה מתחיל, ואתה לעולם לא יודע איפה זה נגמר. צר לי שגם מרצ וגם כחול לבן מנסים לשים לנו גלגלים בין הרגליים. מרצ עם אמירות הזויות שאנחנו מפלגה דתית ושאנחנו מפלגה שהפסיקה להאמין בשלום, וכחול לבן שבכלל הצהירו שהם שמו לעצמם מטרה לחסל את מפלגת העבודה".

במה אתה הכי גאה?

"שהצלחתי עם שותפים נוספים לקחת את נושא הדאגה לאזרחים ותיקים ולשים אותו במרכז השולחן של כנסת ישראל".

"הקשישים הסיעודיים הפכו לשקי אגרוף"

מה מבטיחות המפלגות לבני הגיל השלישי?

מבוגרים בודדים יותר

בבריטניה מונתה שרה לענייני בדידות, ואצלנו?

"התפקדתי למפלגה כי נמאס לי מהשחיתות"