זיכרונות מלחמה ומות

הנקישה הקפיצה את כל בני המשפחה. הוא עמד שם עם רשימה בידו וסימן וי ליד שמי. לקחתי את הפקלה שהכנתי מבעוד מועד והצטרפתי לחבורה שישבה על המכונית.כולם היו רציניים .הם ידעו שהמלחמה הזו היא לא כמו קודמתה. סקרתי את החבורה רובם עברו את גיל הארבעים . חלקם היה עוד עם הכיפות .האזעקה היא שהוציאה אותם מבית הכנסת רצים להכין את הציוד הצבאי . היה ברור שיקראו למלחמה. עצרנו בדרך להצטיידות נשק קל ומכונת יריה אחת. . השיירות שדהרו דרומה היו כלי רכב מכל הסוגים. טנקים שדהרו על שלשלאות , זחלמים ומשאיות וים של אנשים. הנהג שלנו תימרן בין המכוניות ולעיתים ירד לשוליים על מנת לעקוף רכבים כבדים שהתנהלו בכבדות.. נזכרנו שהיום יום כיפור ושבעוד שעתיים אמור להסתיים הצום. אלא שהצום נישבר בהוראת הרבנים. עכשיו אנחנו דוהרים בחושך בים של חולות . המכונית נעצרה בשום מקום והורו לנו לרדת ולקחת את הציוד. . היינו כ-15 ק"מ מהתעלה אמרו שאנו מאיישים את הקו השני. .אמרו לנו שאנשי קומנדו מצריים נוהגים לנחות בשטח בהליקופטרים ולפגוע בתחבורה הצהלית.. מרחוק שמענו הדי התפוצציות.עלינו על גבעה ולעינינו התגלה מחזה מרהיב חיקוי ל"גהינום של דאנטה." התעלה היתה מוארת כבאור יום. אלפי פגזים התפוצצו שם ומטוסים צללו והטילו את מטענם. לא תמיד הצליחו להתרומם חזרה וחשבנו על המסכנים שנצלים שם בתוך הגהינום הלוהט. מרחוק נראה לנו המחזה כמו סרט על מסך ענק. הוא הזכיר לנו את היומנים של מלחמת העולם השניה שהוקרנו על מסכי הקולנוע. פרסנו שמיכות למנוחה . עכשיו בוקר ואנו מרוכזים על גבעה לתידרוך. רעש המטוס הקפיץ אותנו. המיג הגיח מבין החולות יורה אש תופת בתותחיו שחורשת את החולות ומפיצה את הפלוגה לכל עבר. ושוב הוא מגיח שנית וממשיך לחרוש את החולות. השובל שמשאירים הכדורים לידינו מצביעים על הסכנה הגדולה שבה אנו נמצאים ושאין בסביבה קפל קרקע שנוכל להתחבא מאחוריו. ואז הגיח מבין החולות מטוס שלנו. בקרב קצר הוא הפיל את המטוס המצרי.. את שאגת השמחה שלנו שמעו בודאי בתל אביב. קשה היה להבין איך אף אחד לא נפגע מאש התופת שנורתה לעברנו. ניסינו להתחפר בין הגבעות אולם היה ברור שבלי שקי חול לא נוכל לדפן את שולי העמדות. עודנו מתלבטים איך להתגבר על הבעיה הופיע שוב מיג צולל לעברנו ומשחרר פצצה שנופלת לא הרחק מאיתנו. המיג עושה סיבוב ומתכונן להטיל פצצה שניה ושוב מגיח מבין החולות מטוס שלנו ובקרב קצר מפיל את המטוס במצרי. וכך התנהל סדר היום שלנו. בוקר וערב מגיחים מיגים להפציץ אותנו וברוב המקרים מגיע מטוס שלנו מבין החולות ומפיל את המטוס המצרי בקרב אויר קצר. . עכשיו יש לנו עמדה בעומק חצי מטר מדופנת בשקי חול ומכוסה ברשת הסואה. . היום הוא חופשי שלנו. בלילה אנו מחפשים את אנשי הקומנדו המצריים. ארבעה בעמדה מתאים בדיוק למשחק פוקר . אמנון הבדחן שבחבורה לא מפסיק לספר בדיחות. הצחוק ומשחק הקלפים מופסקים לשניות מועטות כאשר מופיעים המיגים ומטילים פצצות. ברגע שנשמעת ההתפוצצות ממשיכות לעוף הבדיחות ומתחדש משחק הקלפים. זו רוטינה שנמשכת כבר שבוע. בוקר וערב מגיחים המטוסים המצריים וברוב המקרים הם מופלים בקרבות אויר המתנהלים מעלינו. ואז קרה האסון . הטייס המצרי שהופל כיוון את המטוס אל מתחם שישבו בו עשרות לוחמים. שיירות הרכבים שדהרו על הכביש הובילו על מכסי המנועים כ-50 פצועים קטועי ידיים ורגליים וגופות מרוטשות.. היה זה מראה מזעזע. כעבור יומיים עמדתי על הגיבעה שלי משקיף על הנוף הפסטורלי של המדבר המתעורר בבוקרו של יום. השעה היתה 6 בבוקר. הכל שקט ושום רחש לא נשמע. . הטיל הגיע מעל לראשי . הרגשתי את משב הרוח שהשאיר מעלי.לא ברור כמה ס"מ היו חסרים על מנת שיערוף את ראשי. ואז ראיתי את הפגיעה. הוא שכב שם על הזחלם נער צעיר שבודאי חלם באותו רגע על חברתו שהשאיר מאחור. הטיל חיסל את הנער ואת חלומותיו. . ראיתי אותו כה קרוב מרחק כחמשה מטר ממני. המשכתי לעמוד כאשר הגיע הרופא והחובש. הוא הביט בנער וידע שאין מה לעשות כיסה אותו בשמיכה והלך. וכך שכב הנער המת בודד על הזחלם הפגוע עד שהגיע האמבולס לאסוף אותו. קשה היה לי לתרגם את עצמי. נער נהרג לידך ו..?