מתוך המיתוס "האלה ענת "ושיר שמתיחס לשירו של ששת

בעיר אוגרית שלגבול סוריה נימצאה ספריה עתיקה שמסבירה מילים ותופעות במיקרא.היא מסבירה את מקור השם ענת,את המילה "בעל" ומדוע הנביאים מאשימים את בני ישראל שהם עושים מה שלא נעים אם ילדים יקראו,תחת כל עץ רענן ועל הבמות.הכל בהתיחס לשירו של ששת ששואף לבואו של הגשם. במיתוס הכנעני(שקדם למיקרא שלנו),,שהדיו נימצאים בספרו של פרופ קאסוטו"האלה ענת"(עמוד אחד בכנענית,אכדית ומולו התרגום בעברית)האלה ענת היא בתו של אללא עלאין(אל עליון)ו עשתורת ובעל הוא המביא את הגשם, הגשם,הלא הוא זרעו של בעל,הוא מפרה את האדמה.כדי לגרות אותו להוריד גשם,עשו מה שעשו בטבע כדי להביא לירידת הגשם(כדי שבעל יחקה את מעשיהם ויפרה את האדמה) גם אני הושפעתי מהרצון הזה שהגשם כבר ירד.שירי זה מופיע בספר שיצא השבוע לאור"קוסם הצהריים"(תחת השם:אנה מריה פריש) סוף סוף גשם ברכות,רכות איווששו העצים, כשאגלי בדולח של גשם ראשון, נגעו בם הסירו אבק של שנים והכל שמח. רכות ברכות נשקו העלים הכסופים של זית זה לזה והעצים מתחו לרווחה שורשים. רכות ברכות נשקת לי בגשם הראשון כשבדולח עיניך נימזג בי צמאה לבירכתך. ובחוץ אצבעות קטנות על קלידים לבנים ושחורים שרים ורוקדים "סוף סוף גשם"!