דירה ורטואלית להשכיר

דירה ורטואלית להשכרה- הגיע במייל
דירה להשכיר בשיכון ממוצע,
בין ירקן למכולת מתנודד מגדל, על כרעי תרנגולת ומי גר במגדל? ? בקומה ראשונה שנאה מגונה כל היום תוססה היא, ורותחת והנה אך עוד רגע, תגלוש מקלחת. ? בקומה השניה בערות חמומה כל היום מלהגת עלבון וטינה, כי מי יעזרנה, באין כל בינה? בקומה השלישית גזענות אטומה כל היום מנאצת היא זר ואחר, עד יפוצו ממנה פליט וגם גר. בקומה הרביעית אלימות מתגוררת מגששת אחר עוד קורבן, העיוורת, וגבר או רך כאחד משברת. ובקומה החמישית גרה השכינה אך לפני דור ארזה חפציה ונסעה איש אינו לאן ומדוע. ? כתבו דיירי המגדל שלט, תקעו מסמר מעל לדלת, וקבעו שלט בקיר: דירה להשכיר! ? והנה בשבילים, בדרכים, בכבישים אל הבית באים דיירים חדשים. ? ראשונה באה ידידות, עולה היא מעלה בכבדות קוראת את השלט, פותחת הדלת, עומדת בפנים ? ומסתכלת. באים מכל הדירות השכנים, עומדים מסביבה, מסבירים לה פנים: - הנאים החדרים בעיניך? - נאים. - הנאה המטבח בעיניך? - נאה. - אם כן שבי איתנו הידידות! - לא, לא אשב. - למה? אומרת הידידות: השכנים אינם טובים בעיני. איך אשב, ידידות עדינה, בבית אחד עם שנאה וטינה? כל היום תיעובה מלהטת, ואת מר לבבה בכל לב היא שורטת. קיללה השנאה והידידות הלכה לה. ? הלכה הידידות, באה תבונה, חיש מהר עולה לקומה אחרונה, קוראה את השלט פותחת הדלת עומדת בפנים ? ומסתכלת. באים מכל הדירות השכנים, עומדים מסביבה, מסבירים לה פנים: - הנאים החדרים בעיניך? - נאים. - הנאה המסדרון בעיניך? - נאה. - אם כן שבי איתנו התבונה! - לא, לא אשב. - למה? - השכנים אינם טובים בעיני. איך אשב כאן, אם להגות וחוכמה, בכפיפה אחת עם בערות אטומה, כל בניה טמטום ובורות ואין מוח, לבלות כאן עימה פשוט אין לי כוח. ירקה הבערות, והתבונה הלכה לה ? הלכה התבונה ובא הפלורליזם, על אף אזהרות מעלה מעלה הרהיב הוא, עמד והביט ללא שיפוט וגינוי, בקירות עזובים, בשטיח בלוי. באים מכל הדירות השכנים, עומדים סביבו, ומסבירים לו פנים: - הנאה הדירה בעיניך? - נאה. - הנאה המטבח בעיניך? - נאה המטבח ואינו מלוכלך - אם כן ,שב איתנו! - לא לא אשב. - למה? השכנים אינם טובים בעיני. עם שנאה וטמטום עוד אוכל להסכין, אך גזענות מה אומר? לה אינני חסין, את ידה היא שולחת אל חלש ואל רך, לא אשב לצידה אם אינני מוכרח. רשפה גזענות, והפלורליזם הלך לו. ? הלך פלורליזם, ובאה אהבה, ריחפה עד למעלה בתום ושלוה, את השלט קראה, נעימה ונאה, ופתחה את הדלת, רחומה, חנונה. באו מכל הדירות השכנים, התקרבו, התרפקו אל יופייה החמים: - הנאים החדרים בעיניך? - נאים - הנאה המטבח בעיניך? - נאה. - אם כן שבי אתנו! - לא, לא אשב. איך אשב עימכם, ענוגה ורוגעת, ותחתי אלימות בבלי דעת פוגעת, בשכן, בילדה, בשחור, בצדיק, עם אקדח וסכין, בסטירה ובפליק. נתרתחה האלימות, והאהבה הלכה לה. ? הלכה אהבה ובא חבר כנסת, עיקם את אפו, אל ספה ואל כסת, עלה הוא למעלה ללא שהייה, פתח את הדלת, ובפניו כמיהה. - הנאים החדרים בעיניך? - גועל נפש. - הנאה המטבח בעיניך? - אשפה כאן ורפש. - ובכן לא תשב אתנו? - אשב ואשב בחפץ לב, כי השכנים הם הטובים בכלי. השנאה ? בכל פינה, הבערות ? מעריצה מרות, הגזענות ? היא קרדום האדון, והאלימות ? תבעיר כל מדון. רואה אני כי אשגשג ואפרח ואפיץ אתכם אלי ים ומזרח. ? שכר הח"כ את הדירה ורתם החבריה לצרכי השררה. ? כך, בחרא לוקיישן, בין אונס לדקירה, אט קורס המגדל אל סופו (אין ברירה) ובמגדל גרים, בשקר ובלוף, אתם ואני ומקרבים את הסוף.