ארבע נשים
את האשה הרביעית הוא הכי אהב,
הוא פינק אותה עם בגדים יפים והביא לה את המאכלים הכי משובחים
לא הסתפק עבורה במשהו שהוא פחות מהטוב ביותר.
גם את אשתו השלישית מאד אהב,
תמיד הקפיד להציג אותה לממלכות שכנות אך בליבו קינן החשש שיום אחד
תעזוב אותו למען אחר.
גם את אשתו השניה אהב מאד.
הוא היה מספר לה את כל אשר לבו ומתייעץ אתה בפתרון כל בעיה שעמה התמודד
והיא תמיד הייתה אדיבה, מתחשבת, סבלנית, מייעצת בחוכמה, תומכת ועוזרת לו לעבור זמנים קשים.
את אשתו הראשונה המלך לא אהב
על-אף שהייתה בת זוג נאמנה מאד ופעלה רבות וגדולות לשימור כספו וממלכתו ועל אף שאהבה אותו מאד
הוא בקושי שם לב אליה.
יום אחד המלך חלה וידע שזמנו הגיע
הוא חשב על החיים הנפלאים שלו ותהה...
יש לי 4 נשים וכשאני אמות אהיה לבד??
שאל המלך את אשתו הרביעית:
"אהבתי אותך הכי הרבה וטיפלתי בך נהדר.
כעת אני גוסס האם תבואי איתי ותארחי לי חברה?
"אין סיכוי" השיבה לו והלכה בלי לומר מילה.
תשובתה פילחה את ליבו כסכין.
המלך שאל את אשתו השלישית:
"אהבתי אותך כל חיי והצגתי אותך בפני כולם
כעת אני גוסס האם תבואי איתי ותארחי לי חברה?
"לא" היא ענתה "החיים טובים מאד"
כשאתה תמות אני אתחתן מחדש
ליבו שקע והפך לקר.
הוא שאל את אשתו השנייה:
תמיד פניתי אליך לעזרה ואת תמיד היית שם בשבילי
כשאמות האם תבואי איתי ותארחי לי חברה?
"אני מצטערת, אני לא יכולה לעזור לך הפעם!" ענתה
"המקסימום שאני יכולה לעשות זה ללכת איתך עד לפתח הקבר"
תשובתה הכתה בו כברק והמלך היה הרוס.
פתאום
קול קורא "אני אבוא אתך, אני אלך איתך לאן שתלך!!"
המלך הסתכל... למולו עמדה אישה כחושה ורזה מאד, תוצאה של הזנחה ממושכת.
אשתו הראשונה.
בסבל רב אמר המלך "עכשיו אני מבין שהייתי צריך לטפל בך טוב יותר
כשהייתה לי הזדמנות".
*********************************************************
.......ובכן, לכולנו יש "ארבע נשים" בחיינו:
הרביעית- הוא גופנו. לא משנה כמה זמן ומאמץ נשקיע בלעשות אותו יפה, הוא יעזוב אותנו כשנמות.
השלישית- הוא רכושנו, מעמדנו וכספנו. כשנמות כולם יעברו לאחרים.
השנייה- היא המשפחה והחברים שלנו.
לא משנה כמה הם היו שם בשבילנו, הכי רחוק שהם ילכו איתנו זה
עד פתחו של הקבר. (וטוב שכך)
והראשונה- היא הנשמה שלנו
שתלך איתנו לכל מקום למרות שהזנחנו אותה לטובת מרדף
אחר הכסף, הכוח ושאר הנאות העולם.
בא במייל
david elkayam
טובה פריש
רחל גולדנברג_863_
רחל גולדנברג_863_