הוא שבק חיים וחזר לתחיה

גרשון-יקר,גם מאחוריי,אולי גם מילפניי חוויית-הטיפשות-של-נפילת הטלפון החכם לתוך דלי-מים

גם אני ניגבתי שוב ושוב במגבות יבשות ואז עטוף במגבת יבשה הינחתי על הרדיאטור החם

לפירקיי-זמן קצובים ובכל פעם פתחתי את המגבת לשחרר את האדים..אחרי מספר-שעות

חזרנו שנינו ל'''סוריינו'''..הטלפון-החכם שוב הערים עליי וחזר לתפקד.. וליזלול את חיי..

שמעתי על האורז ועל הצלחות..אני יותר טיפוס של תפוחיי-אדמה..או שזה לא קשוררררררררר

יעקב הנכבד

מה שכתבת נשמע כמו פרסומת לאורז

הסמרטפון והחטובה הם רק אמצעי עזר...

ובכלל -  אבוי כמה שאנחנו תלויים במכשירים.

הערה: כשאתה כותב "גופתה"  , אתה בעצם הורג אותה על לא עוול בכפה.

שבוע טוב

לאלישבע

חס וחלילה לי להרוג יפנית חתיכה. אם כבר ישנה יפנית  חתיכה לרפואה אז למה להרוג אותה?  אנו משתמשים בגופה לאו דוקא לבר מינן. אנו אומרים  : זיעה נטפה מגופם לאחר הריצה. או גופותיהם נטפו זיעה. גופות בר מינן אינן נוטפות זיעה רק דם חחח

יעקב היקר

אתה טועה: גוף הוא חי   וגופה - לצערנו לא.  אלא אם כן הכוונה לגוף שלה, כמו - ביתה.

לדוגמה: בשיר ששכחתי את שמו, נאמר:" חיבק הוא את גופה "{והסופה כיסתה הכל, או בערך}

לשיטתך היה צריך להיות "חיבק הוא את גופתה הרכה".... הלא זה הופך אותו לנקרופיל , השם ישמור

והלא לא לזה התכוונת.

יום טוב

אולי זה גם מה שצריך לעשות אם מוטקה

..

בתחילה חשבתי שזה עוד פוסט על 

שיפצור האתר..

היסברתי לך..אצלי יש רק תםוחיי-אדמה