על השחיתה-כתב פרופ יוסי גמזו

יוסי גמזו
עַל הַשְּחִיתָה
"..הִבִּיט על האשפּה ואמר לעצמו, אוי לו לזה שבּיקש לסלק מִקצת
מן האשפּה שבַּמדינה ומה לַמדינה שעדיין לא נִתנקתה מִפּסולתהּ."
(ש"י עגנון: "פּרקים של ספר המדינה")
שָמַיִם, בַּקְּשוּ רַחֲמִים עַל אַ"י!
אִם יֵש בָּךְ, אֵם, אֵל וְלָאֵל בָּךְ, אֵם, נָתִיב
וְהַנָּתִיב מוּצָף בְּמַדְמֵנוֹת סוּחָה וָרֶפֶש
וּמַעַל עַל כָּל שַעַל וּסְרָרָה בְּכָל שְׂרָרָה
וְיוֹם בְּיוֹם נִגְלֵית בָּךְ פָּרָשַת שְחִיתוּת נוֹסֶפֶת
אִם בְּמִשְׂרַד-הַפְּנִים אוֹ בְּרָשוּת מְקַרְקְעֵינוּ
וְאִם בַּחֲשִׂיפַת עֶרְווֹת עֵירֹם וְעִירִיָּה
שֶאִם דִּשְאָן יָרֹק יוֹתֵר מִזֶּה שֶל הַשָּכֵן
אֵין זֹאת כִּי אִם מִתַּחַת לוֹ גַם רַב יוֹתֵר הַזֶּבֶל
בְּאֶרֶץ זוֹ שֶהַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶש בָּהּ לְחֹל
נֶחְרָד לִרְאוֹת כֵּיצַד לְמוּל עֵינָיו הִיא נֶהֱפֶכֶת
בֵּין פֶּשַע מְכֻבָּס וּבוֹס מֻכְנָס לְתָא שַבָּ"ס
לְאֶרֶץ-כִּבְיָכוֹל שֶבָּהּ כָּל ז'וּלִיק-כִּבְיָכוֹל
וְכָל לוֹקֵחַ-שֹחַד-כִּבְיָכוֹל מַצִּיג גְּרוֹטֶסְקָה
שֶל יֹשֶר-כִּבְיָכוֹל כְּשֶשֹּד קֻפּוֹת כַּסְפֵּי-צִבּוּר
מוֹכִיחַ שֶהַדַּג תָּמִיד מַסְרִיחַ מִן הָרֹאש.
עֲשִׂי שֶתִּתַּמֵּר בָּךְ בָּאֳשַת מִמְסָד נִפְסָד
בִּשְעַת הֶסְתֵּר-פָּנִים זוֹ, הִיא שְעַת שְאַט-הַנֶּפֶש
עַד לְאַפּוֹ שֶל הַשּוֹפֵךְ אַפּוֹ וַחֲמָתוֹ
עַל כָּל נִתְעָב וְכָל נִסְאָב
כִּי נִשְחֲתָה הָאָרֶץ.
עֲשִׂי כִּי יֵאָלְמוּ בָּךְ כָּל חַכְמֵי הַ-"est la'c בִּיב"
וּנְזִיד-הָאֲדִישִים הַסְּטוֹאִי יֵרָתַח כְּגֵיזֶר
כִּי הַמִּישוֹר הָיָה בָּךְ לְעָקֹב וּלְרָקֹב
אָטוּם בְּאֹטֶם שְרִיר הַלֵּב שֶל עֲצוּלַת הַנֶּתֶק
מִכְּאֵב דִּמְעַת הָעֲשֻקִים וּכְפוֹר חַסְרֵי הַבַּיִת
בְּמַאֲהַל-אַרְלוֹזוֹרוֹב וְלַחַץ קְשֵי-הַיוֹם
הַמִּתְקַשִּים לַמְרוֹת שֶהֵם עוֹבְדִים יוֹם-יוֹם בְּפֶרֶךְ
לִגְמֹר כָּל חֹדֶש תָּם לִפְנֵי שֶהוּא יִגְמֹר אוֹתָם,
שִמְעִי אֶנְקַת נָשִים חַד-הוֹרִיּוֹת וְגִמְלָאִים
מוּל זְּדוֹן הַדּוֹלְצֶ'ה וִיטָה שֶל אֶלִיטָה שֶהֵלִיטָה
פָּנֶיהָ מִלִּרְאוֹת אֶת פְּרִי קְלוֹֹנָהּ וּזְחִיחוּתָהּ
בְּהִסְתַּחְרֵר רֹאשָהּ אִם מִשִּלְטוֹן וְאִם מִבֶּצַע
וְאִם מִבְּרַק-הַסְּרָק שֶל כָּל טוֹבוֹת-הַהוֹנָאָה
שֶל תַּחְמָנִיפּוּלָאטוֹרִים וְסַרְסוּרֵי קוֹמְבִּינוֹת
שְטוּפֵים בְּכִסְּאוֹלוֹגְיָה וּבֻלְמוֹס הַפֹּה-לִי-תִיק
שֶתִּיק נוֹסָף, פָּחוֹת נִכְסָף, נִפְתָח לָהֶם כָּל בֹּקֶר
בַּמַּחְלָקָה לַחֲקִירוֹת פְּלִילִים בַּמִּשְטָרָה.
כִּי אִם נוֹדֶה אוֹ לֹא נוֹדֶה לָעֲמֹרָה דָמִינוּ
וּמְעַט הַהֲגִינוּת אַף הוּא שוֹבֵק לוֹ מִסְּדֹם-לֵב
וְהַשִּלְטוֹן מָכוּר לַהוֹן אַךְ צַחַן הַהִיגְיֶנָה
הַצִּבּוּרִית מָשוּל לַחַרְצָפִים עַל שְפַת הַיָּם
וְהַהֶפְקֵר כָּל סְיָג עוֹקֵר וְהַנּוֹכְלוּת הִיא נוֹרְמָה
וְשוֹע אָץ לִפְשֹעַ וְטַפְסָר אוֹ שַר כְּבָר סָר
לְהֵחָקֵר כָּאןְ תַּחַת אַזְהָרָה בְּעוֹד קַלַּחַת
הַכַּחַש וְהַבַּחַש מִתְנַפַּחַת וְגוֹאָה
וְשַלְמוֹנִים וָגֶזֶל שוֹקְקִים בְּחוּצוֹתֵינוּ
וְהַבּוּשָה הָאֲנוּשָה גֹרְשָה וְאֵין דּוֹרְשָהּ
וְ לֹ א לַ הֲ וָ יָ ה הַ זֹּ א ת קָ רָ א הַ לֵּ ב מ וֹ לֶ דֶ ת
וְ לֹ א עַ ל כָּ ךְ נָ תְּ נ וּ בָּ נִ י ם נַ פְ שָ ם בִּ שְׂ ד וֹ ת הַ קְּ רָ ב.
כִּי הִנֵּה תַחַת יֹשֶר שֹד-עֹשֶק-הָעֹשֶר
וְתַחַת דְּבַר-אֱמֶת מִלְחֶמֶת גּוֹג וְדֵמָגוֹג
וְתַחַת סְאַת הָעֹנֶש הַמֻּבְטַחַת כִּסּוּי-תַּחַת
וְיַד הַתֵּן-וְקַח הַנֶּאֱלָח רוֹחֶצֶת יָד
וַחֲלוֹם אֲבוֹתֵינוּ כּוֹבְשֵי הַשְּמָמוֹת, מְיַבְּשֵי סְחִי בִּצּוֹת הַקַּדַּחַת
מוּמָר כָּאן הַיּוֹם בִּשְמָמָה מוּסָרִית וּבְזַהַם בִּצּוֹת הַתְּכָכִים.
לֹא בִּדְקִירוֹת סַכִּין רָצְחוּ לָנוּ אֶת הַחֲלוֹם
כִּי כָּל הַסַּכִּינִים תְּפוּסִים כַּיּוֹם בִּידֵי קוֹמַנְדוֹ-
סַכִּינָאֵי-הַפַּאבִּים בִּקְטָטוֹת הַדִּיסְקוֹטֶקִים
אוֹ בַּעַל הָרוֹצֵחַ לְפָחוֹת אִשָּה בְּיוֹם
אוֹ תַלְמִידֵי בָּתֵּי-הַסֵּפֶר הַבָּאִים כָּל בֹּקֶר
בִּמְקוֹם עִם סֵפֶר וּמַחְבֶּרֶת עִם סַכִּין קְפִיצִי
אוֹ כָּל דְּפוּקֵי-הָרֹאש, אִם בַּסַּמִּים וְאִם בַּכֹּהַל,
שֶחֹד דִּינָם נוֹקֵב לֹא הָר כִּי אִם חַיֵּי אָדָם.
וְלֹא בְּטִילֵי לַאוּ פּוֹצְצוּ אֶת הַחֲלוֹם
כִּי כָּל טִילֵי הַלַּאוּ כְּבָר גֻּיְּסוּ בְּחוּצוֹתֵינוּ
(אֲגַב רִטּוּש עוֹבְרֵי-דְּרָכִים חַפִּים מֵחֵטְא) לִמְלֶאכֶת
חִסּוּל הַחֶשְבּוֹנוֹת בֵּין בָּרוֹנֵי עוֹלָם תַּחְתּוֹן.
וְלֹא בִּדְרִיסוֹת צְמִיג פָּרוּע שֶל מְאוֹת קָמָ"ש
רָצְחוּ לָנוּ אֶת הַחֲלוֹם, כִּי נוֹף שְמוּרוֹת-הַטֶּבַח
הַמְּמֻנָּע הַזֶּה שֶל מַס אוֹבֵד לִקְצִיר-הַמָּוֶת
הוּא זִכְיוֹנוֹ הַבִּלְעָדִי שֶל תֹּפֶת-הָאַסְפַלְט.
וְלֹא בַּחֲבָלִים וְגַרְזִּנִּים רָצְחוּ אוֹתוֹ
כִּי לַשְּפִיּוּת טַבַּעַת-חֶנֶק שֶל חֶבְלֵי-מָשִיחַ
וְחֵרֶף צַו "לֹא תַשְחִית עֵץ גַּרְזֶן עָלָיו לִנְדֹּחַ"
כּוֹרְתִים בְּשֵם הָאֵל עֲצֵי זֵיתָיו שֶל יִשְמָעאֵל.
אֲבָל רָצְחוּ אוֹתוֹ וְהוּא מוֹסִיף לְהֵרָצַח
יוֹם-יוֹם, שָעָה-שָעָה וְרֶגַע-רֶגַע בִּכְלִי-קֶטֶל
נוֹרָא מִכָּל סַכִּין אוֹ טִיל אוֹ צְמִיג, גַּרְזֶן אוֹ חֶבֶל:
בְּ קַ בָּ לַ ת דִּ י נ וֹ שֶ ל הַ לֵּ י ת דִּ י ן וְ לֵ י ת דַּ יָּ ן
שֶבְּגִינוֹ בִּלְבַד עוֹד לֹא כָלְתָה כָּאן כַּד-הַקֶּמַח
וְשוּם צַפַּחַת-שֶמֶן לֹא תֶחְסָר לְמִמּוּנָן
שֶל מַשְׂכְּרוֹת-עָתֵק פְּרוּעוֹת לְמַנְכָּ"לֵי הַבַּנְקִים
מוּל מְמַדֵּי הַפַּעַר בֵּין הָרִיש לַנּוּבוֹרִיש.
לֹא לִמְדִינָה שֶבָּהּ נִצּוֹל-שוֹאָה מֻפְקָר כְּכֶלֶב
בִּידֵי פְּקִידֵי אוֹצָר בְּאֵין לוֹ פַּת וְקוֹרַת-גַּג
וְלֹא לְאֶרֶץ בָּהּ חוֹלֵה-סַרְטָן נִדּוֹן לִגְווֹעַ
בְּאֵין סַל-הַתְּרוּפוֹת חוֹמֵל עַל צְרוֹר כַּסְפּוֹ הַדַּל
וְלֹא לְג'וּנְגֶּל בּוֹ מֻבְטָל שֶלֹּא שִלֵּם מַשְכַּנְתָּא
מֻשְלָךְ עִם יְלָדָיו לָרְחוֹב בְּעוֹד קֻפּוֹת-צִבּוּר
שְמוּרוֹת לְאֶתְנַנֵּי הַגֹּעַלִיצְיוֹת שֶתַּצְבַּעְנָה
לְמַעַן יִתְבָּרְגוּ אֶל כִּסְּאֵיהֶן מֵאָה עַכּוּז –
לֹא לְכָל אֵלֶּה הִתְפַּלֵּל אַלְפַּיִם שְנוֹת-אֵין-בַּיִת
עַם שֶאֶת טֹהַר חֲלוֹמוֹ נִפַּצְנוּ לִרְסִיסִים.
וְכָל הַהַשְוָאוֹת עִם עֹנִי אַפְרִיקָה וְאַסְיָה
אֵין בָּהֶן שוּם נַפְקוּת לַחֲשִׂיפַת פִּצְעֵי אוֹהֵב
שֶל מְדִינָה זוֹ, שֶל אֻמָּה זוֹ, שֶמֵּיטַב בּוֹנֶיהָ
חָלְמוּ כְּמוֹ טְשֶרְנִיחוֹבְסְקִי "דְרוֹר – לַנֶּפֶש, פַּת – לַדָּל"
וְכָל אִזְכּוּר טִיסוֹת סְתָם יוֹם שֶל חוּ"ל לְקַצְוֵי חֶלֶד
שֶל חַטְפָנֵי הַ-duty-free שֶיֵּש לְאֵל יָדָם
אֵין בּוֹ כְּדֵי לִסְתֹּר בִּמְאוּם אֶת דַּלּוּתָם שֶל אֵלֶּה
שֶאֵין לְאֵל יָדָם וְהֵם רַבִּים מִיוֹם לְיוֹם.
כִּי הַגֶּזֶל מוֹלֵךְ בַּחוּצוֹת כָּאָטָד עַל עֲצֵי הַשָּׂדֶה וְהַיַּעַר
וְזוֹנוֹת-הַצַּמֶּרֶת יוֹשְבוֹת בַּצַּמֶּרֶת וְלֹא בִּמְכוֹנֵי-הָלִּווּי
וְלֹא קָם בָּנוּ שוּם בֶּן-אָמוֹץ אוֹ בֶּן-תְּקוֹעַ לִקְרֹעַ מַסְווֹת וְלִתְקֹעַ
וּבְלִי חַת לַהֲלֹם בִּפְנֵיהֶם שֶל רוֹצְחֵי הַחֲלוֹם אֶת פְּרוֹגְנוֹז-יוֹם-הַגְּמוּל:
שִמְעוּ הַדָּבָר הַזֶּה פָּרוֹת הַבָּשָן וּצְבוֹעֵי הַקּוֹמְבִּינוֹת,
אִצְטַגְנִינֵי הַשָּוְא שֶל הַ"צְּמִיחָה" הַקַּלְקָלִית
הַנִּגְלֵית בְּלִי רַחֵם רַק בְּקֹטֶר כְּרֵסְכֶם הַצּוֹמַחַת יוֹם-יוֹם כְּסַפַּחַת
עַל חֶשְבּוֹן הַפְּתָאִים שֶבָּטְחוּ בַּפְּלָאִים שֶהִבְטִיחוּ הָרִים וּגְבָעוֹת
וְקִבְּלוּ מַאגְנָה חַארְטָה גְדוּשַת "סֵדֶר יוֹם חֶבְרָתִי" שֶנָּמוֹג וְאֵינֶנּוּ
בּוֹ-בַּיּוֹם שֶפִּתְקָם הַנָּאִיבִי הֻטַּל לַקַּלְפֵּי שֶל עַסְקַנְצִ'יק קַל-פֶּה
כִּי לֹא דַי בַּצְּמִיחָה אִם אֵינָהּ מַבְטִיחָה חֲלֻקַּת פֵּרוֹתֶיהָ בְּצֶדֶק
בֵּין כָּל חֶבֶר יוֹשְבֶיהָ שֶל אֶרֶץ וְאִלּוּ אֶצְלֵנוּ הָעָוֶל חוֹגֵג
וְהִטִּיפוּ הָרֵי הַבְטָחוֹת-הַכָּזָב רַק אַכְזָב וְהַטְּרַאסְקוֹ רַק פְיַאסְקוֹ
וְכָל הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹקַקְנָה מִדֶּמַע
רְזוֹן בְּנֵי-קִפּוּחִים
מוּל שֹמֶן בְּנֵי-הַטִּפּוּחִים.
וְהַיֹּשֶר נָבַק וְהָיָה לְאָבָק שֶזָּרוּהוּ נוֹכְלִים בְּעֵינֵינוּ
וַנְקַו לְמִשְפָּט וְהִנֵּה הוּא מִשְׂפָּח, לִצְדָקָה – וְהִנֵּה צְעָקָה.
כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְנָמוֹט הַבַּרְדָּק וְקָרְסוּ מוֹסְדֵי אָרֶץ,
finita la comedia, לְמִשְתֵּה בֵּלְטְשַאצַּר בָּא הַקֵּץ,
עַל פּוֹמְפֵּיאָה נִתֶּכֶת הַלָּאבָה, עַל סְדֹם אֵש גָּפְרִית וְנִינְוֵה נֶהְפָּכֶת,
הַךְ הַכַּפְתּוֹר וְהַזּוּבּוּר יַחְתֹּר וְתִרְעַשְנָה אַמּוֹת הַסִּפִּים.
בַּיּוֹם הַהוּא יָסִיר אֲדֹנַי אֶת תִּפְאֶרֶת הַוּוֹלְווֹ וְשַחַץ הַוִּילוֹת,
אֶת כַּחַש הַפְּרַיְמֶרִיס, בַּחַש הַדִּילִים,
אֶת כָּל שִכְבוֹת הַשֹּמֶן וְהַדֹּמֶן מִלִּבּוֹ
הַחַף מִכָּל חַפּוּת, הַמְּטֹהָר מִשֶּמֶץ טֹהַר
וְהַנָּקִי מִכָּל נִקְיוֹן-כַּפַּיִם שֶל מִמְסָד
מֻשְחָת וּרְקוּב צִינִיזְם הַמַּרְעִיל אֻמָּה וָאָרֶץ
(המשך ישיר של הבית החותם את העמוד הקודם, בלי כל שוּרת-רווח)
כְּתַחְמוֹצוֹת שִפְכֵי אֵילֵי-הַהוֹן אֶת הַנְּחָלִים
וְכִפְלֵטַת עֲשַן הַתַּרְעֵלָה הַמְּסַרְטֶנֶת
מֵאֲרֻבּוֹת-הַבֶּצַע אֶת אֲוִיר עָרֵי-הַסְּחִי
בְּמַטְאֲטֵא-הַשְמֵד, מַקֵּל-חוֹבְלִים וּמַטֵּה-זַעַם
כִּי נֶעֱוְתוּ דַרְכֵי צִיּוֹן וַתִּמָּלֵא חָמָס.
וְקָרָא אֲדֹנַי לַמִּשְפָּט, לֹא כְּדִין נִדוֹנִים כִּי כְּדִין קָטֵגוֹרִים
אֶת אַלְפֵי קָרְבְּנוֹת שְוִי-הַנֶּפֶש (בְּעַם הָרוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ כְּנָאוֹר)
הַזְּנוּחִים בְּכָל עֵת חוּץ מִזְּמַן הַבְטָחוֹת הַבְּחִירוֹת שֶכִּסּוּי לָהֶן אַיִן
לְמַעֵט הַכִּסּוּי עַל כַּסְפֵּי הַמִּסּוּי שֶבָּהֶם מוֹעֲלִים בְּכִירֵי-עַם,
אֶת הַחַד-הוֹרִיּוֹת הַזְּרוּקוֹת מִבֵּיתָן בְּשֶל חוֹב עַל חַשְמַל אוֹ עַל מַיִם,
אֶת אַלְפֵי הַקְּשִישִים הַצּוֹבְאִים נִכְלָמִים וּבוֹשִים עַל בָּתֵּי-הַתַּמְחוּי,
אֶת כָּל הָרוֹמָנִים, הַפִילִיפִּינִים, הַוְּיֶטְנָאמִים
מִשּוּק-הָעֲבָדִים שֶל הַנִּצּוּל הַחֲזִירִי
גְזוּלֵי דַּרְכּוֹנָם וּגְזוּלֵי כְּבוֹד-אָדָם
בִּמְדִינָה הַמְּיַצֵּאת אוֹר לַגּוֹיִּים פָּטוּר מִמֶּכֶס
וְחֹשֶךְ שֶאֵינוֹ פָּטוּר מֵחִיל חַיָּה נִרְדֶּפֶת
עִם כָּל דְּפִיקָה בַּדֶּלֶת שֶל שוֹטְרֵי הַהֲגִירָה,
אֶת כָּל הָאִמָּהוֹת הַשַּכּוּלוֹת פְּגוּעוֹת הַהֶלֶם
הַשּוֹאֲלוֹת: עַל כָּךְ נָתְנוּ בָּנֵינוּ אֶת נַפְשָם?
אֶת כָּל יוֹשְבָיו שֶל עוֹטֵף-עַזָּה שֶהֻסְּרָה מִמֶּנּוּ
אַבְטָחַת צַהַ"ל כְּשֶחֻדְּשוּ בּוֹ חֲדִירוֹת חָמָאס
בְּטֶרֶם הֻקַּם הַמִּכְשוֹל הֶמֻּבְטָח לְאָרְכּוֹ שֶל הַגְּבוּל הַפָּרוּעַ
בְּאֶרֶץ זוֹעֶקֶת יוֹתֵר מִתָּמִיד לְשִנּוּי כַּאֲוִיר לִנְשִימָה
וְקָם אֲדֹנַי לַמִּשְפָּט וִימִינוֹ עַל מֹאזְנָיו הַשְּכוּחִים שֶל הַצֶּדֶק
וְרַעַם הַלְמוּת פַּטִּישוֹ עַל כִּסֵּא הַכָּבוֹד סָח: "הִגִּיעַ הַזְּמַן"...
תמונת מצב מדויקת ומטרידה מעין כמוה
היי ניצן
לא הבנתי את בקשתך
אודה לך אם תכתבי אותה מחדשבברכה
אלי
תודה על תגובתך. כשם שקול זקוק להד, כך זקוק סופר או משורר לתגובת קוראיו.
פרופ' יוסי גמזו