יחי ההבדל הגדול קטן הזה (מוקדש לכל הצועדות בשבת הזו... ובכלל .)

כמה אני מקנאה כרגע בגבר העומד בין השיחים ועושה בסך הכל פיפי.

בא לי להגיד לו ,בעצם לצעוק כמה כיף לו.

אבל אני שותקת ומתאפקת ( תרתי משמע .)

עוד צריכה לנוע עם הנוזל הזה באמתחתי ,הוא יכול להמשיך לצעוד שמח וטוב לבב.

במקום להתרכז במוזיקה הנעימה המתנגנת  מתוך האוזניות ,בנוף המקסים הנשקף בדרכי ,עליי  להתחשבן עם עצמי אם גם לי כדאי להסתתר מאחורי איזה שיח וזהו . נמאס כבר מזה ,צריכה לעשות את זה אחת ולתמיד,כי בכל מצב  הרי  תמיד יש את הפעם הראשונה .

ומכאן  והילך יהיה לי אומץ לעשות  פיפי בין השיחים לנצח נצחי הצעידה הרגלית או לחזור הביתה, אף על פי  שאין לי חשק ועדיין מכסת  זמן הצעידה לא התמלאה.

כמו שגבר אינו יכול ללדת - עובדה.

כך לאשה אין אפשרות פרקטית לעשות פיפי בכל מצב.

יחי ההבדל הגדול קטן הזה.