מזכרת מאהבה ישנה....סיפור

מה שלומך?" שאל קול נשי מוכר, שלא הצלחתי לזהות. דיברה במהירות והיה ברור לי שאני מכיר אותה היטב, אותו בוקר השתהיתי בביתי ולא מיהרתי כדרכי למשרד. הרי אני המנכ"ל, ושעות עבודתי הארוכות נקבעות על ידי בלבד.
"מי מדברת?" שאלתי בנימוס, והיא ירתה בשטף:" ככה שוכחים אהבה כך כך גדולה? שכחת כבר את לילי?" הפלשבקים של הרומן הטעון הציפו אותי מיד, אמנם חלפו חמש שנים מאז שנפרדנו, אבל טעם האהבה המופלאה שלנו עדיין נשאר בי.אני בן 58 ולילי שחורת השיער , תספורת קארה, גוף משגע, שפתיים חושניות כמו ג'וליה רוברטס, צעירה ממני ב-30 שנה. פער השנים בינינו לא הפריעו לה בזמנו, להיפך, היתה גאה בחבר המנכ"ל המבוגר והעשיר שלה. לחברותיה שהרבו לשאול "איך המבוגר במיטה?" אמרה בזמנו:"ככל שהפר מזקין, קרנו יותר קשה".בשיא הרומן ניסתה למשוך אותי לנישואים,אומנם אהבתי אותה אבל לא רציתי להכנס למחוייבות גדולה מיד.ללילי היתה בעיה, לא יכלה להיכנס להריון, היתה קוראת לעצמה "העקרה המושלמת" , היא הסבירה לי אז שהחצוצרות שלה סתומות לחלוטין ושאין סיכוי לפתוח אותן, אפילו בניתוח. "לפחות אתה נהנה מסקס בלי סיכוי להריון," היתה מתלוצצת, כאשר קיימנו יחסים בלי קונדום, מתוך אמון מוחלט זה בזו.פטפטו בטלפון על דא והא ביקשה להפגש עמי "לזכר הימים הטובים ההם". אמנם היתה לי חברה אבל כוס קפה עם אקס חברה אין בה פסול. ליתר בטחון לא סיפרתי לחברתי מאומה ,ומאחר שנפגשנו רק פעמיים- שלוש בשבוע, לא היתה לי בעיה. קבענו בדירתי החדשה, בקומה ה-20 של בית דירות יוקרתי. נכנסה בסערה, נשקה לי על הלחי והעניקה לי חיבוק אמיתי ואוהב, נראתה יותר יפה, יותר קורנת יתר צעירה מלפני חמש שנים, הבושם שנדף ממנה היה משכר וחשתי מחדש את האהבה מאז. הצעתי לצאת למסעדה, "לא לא נפלא אצלך" הכינה כריכים "כמו פעם", אח"כ שתינו ויסקי עם קרח,"כמו פעם" בסוף קרה הבלתי נמנע, היה זיון נפלא, מטריף, מהאגדות, "כמו פעם",ויותר מפעם. נשארה לישון ולמחרת נפרדנו בנשיקה.לשנינו היה ברור שלא חזרנו , זה היה רק פלאשבק מהעבר. מתוך נימוס טלפנתי אליה פעם-פעמיים, אבל השיחה היתה מאולצת מעושה. לאחר חודשיים נכנסה בסערה לדירתי. "אני בהריון" ירתה. "מזל טוב, מי המאושר?" השבתי בשאלה. "אתה!!!" המילים נעתקו לי והתחלתי לגמגמם. "אבל את עקרה!" אמרתי. "שכחתי לספר לך שהייתי חודשים אחדים בניו יורק בטיפול אצל הגניקולוג הכי טוב באמריקה, ואני בסדר". הצעתי לה סכום כספי נכבר ביותר תמורת הפלה, אולם כצפוי לילי דחתה את הצעתי. אז לא אתחתן איתה, לא תהיה לי בלילה השכמה לטיטולים ולמוצץ, אבל ילד ומחוייבות ותביעה למזונות יהיו גם יהיו, והכל "לזכר הימים הנפלאים ההם".