כל אשה היא גיבורה

לרינה יריב,

אני מעודכנת,אבל גם עם האפידורל זו חווייה קשה.ולא כולן מסכימות לאפידורל.שלא לדבר הקושי של אמא צעירה שמגיעה הביתה ובידה התינוק הבוכה,נניח שאין לה אמא לעזור,והיא ניפחדת ואינה יודעת מה לעשות.היא עצמה עוד חלושה וכבר צריכה לתפקד.לא לכל אחת יש עזרה.שלא לדבר הדאגה כשהתינוק(ת)חולה ולא יודעים איך להתמודד והרחות שלה וחוסר השינה.

ואחרי חודש צריכה להיות אשה כמו שצריך לבעלה והתינוק בדיוק אז בוכה והחמות באה לבקר והבית ,מה לעשות,לא היה לה עדיין כח ותיכנון זמן לנקות.והיא שמנה וחוששת שעכשיו היא כבר אולי לא מושכת ומה לא.שלא לדבר על נשים עם דיכאון לידה.ועוד ועוד.קצר המצע מהישתרע לתאר את כל הקשיים של אשה ולא דיברנו על הקשר בין התינוק לעבודה שצריך לחזור אליה אחרי שלושה חודשים.

שכחתן את הניתוח הקיסרי שפותר  את הכאב.  ניתוח שנפוץ מאוד בארה"ב. . . אכן צריכים להיות מלאי הערכה  לנשים היולדות  כשמלווה אותן הקללה "בעצב תלדי בנים" . אומץ"? גבורה?  אכן  תכונות של באין ברירה.

גבר שלא ילד לא ממש יבין עד הסוף את תהליך הלידה הקשה בדרך כלל שעובר על האישה,

באשר לנטילת ידיים למיגור חיידקים ופעולת מנע הדבר מתיישב גם עם תוחלת החיים שעלתה

במאה האחרונה , אין ספק שהגיינה , ביוב ומים נקיים הם אחד הגורמים המרכזיים לעלייה בתוחלת החיים , במאות הקודמות מגפות שמצאו אכסניה במים מלוכלכים קטלו מיליונים, שאי ברכה.

ליעקב,

כל ניתוח טומן בחובה סכנה וכאבים אחר כך.גם חייל שלוחם הוא לוחם באין ברירה.אחרת יחשב לעריק.הוא יכול לשבת בבית הסוהר.יש לו ברירה.אשה שבהריון-אין לה ברירה ללדת או להפיל שזה קושי לא רק רוחני,אלא דורש ניתוח ורבות מתו בהפלות.וגם לעדות את זה זו גבורה.להתגבר על מיכשולים גדולים.

הטייס שמפיל עוד מטוס אויב ועוד אחד,אין לו ברירה,אחרת יפילו אותו.נכון.כך כתוב,אבל היא עושה את זה בכל פעם.אצל הדתיים אפילו בכל שנה.

לדוד 2,

הקינאה שאתה כותב עליה המציאו פסיכולוגים גברים או נשים לסביות.אין דבר כזה באמת.תודה על המילים הטובות.

אני מאד גאה להיות אשה והדבר שהכי מפחיד אותי אם יש גילגול נשמות ,זה להפוך בגילגול הבא לבעל חיים או לגבר.

                      תמיד נתפלל שתהיה לידה קלה בלי סיבוכים וכאבים עזים.

                      לא נשכח שיש צירי לידה כואבים מאד בתחילת הלידה.

                      לאחר שהתינוק המתוק/ה נולד/ת  היא רוצה עוד ללדת בדרך כלל.

                      יש חשיבות לסייע ולעזור לאישה מצד הבעל והילדים שתטפל רק בתינוק/ת.

                      לתת לה שלושה שבועות להתחזק וגם בהמשך לעזור לה .

                      האישה היא העיקר בבית שנאמר עקרת הבית,ולכן לדעתי,

                      לתת לה נופש יולדות במחיר סמלי ,מגיע לה לדעתי יחס טוב יותר. 

אכן זה קשה והקללה הזו של בעצב תלדי בנים  רודפת אחרי האישה רק בגלל תפוח שחוה אכלה. . בשתי פעמים נוכחתי בפאשלה של רופאים. כשאשתי ילדה בפעם השניה  הגעתי  לאחר הלידה לבקר אותה (למזלי , אחרת הייתי הורג מישהוא)  היש שכבה חיוורת. היה לה עור בהיר לבן אדמומי אולם באותו יום  עורה היה לבן כמוסיד. גיסתי סיפרה לי שהיא שמעה את  מנהל המחלקה צורח על המילדות על חוסר אחריות  שלא עקבו אחר הלידה   וכמעט היא הלכה.   בפעם השניה  זה  היה עם בתי שילדה והמילדת והרופא לא היו בהשג יד. במשך 4 שעות עמל רופא חרוג שהוזעק מביתו בחצות לתפור ולתקן.  . אז לפעמים כדאי קיסרי. בתי עשתה זאת בלידת התאומים.

קללת  התפוח