להיפרד מ'ברונז'.

'סבא, אנחנו הולכים
לשחק עם 'ברונז', אומרת
הקטנה, ורצה עם אחיה,
אל השכנים, לשחק עם
'ברונז'.
'רגע, לא לרוץ, ללכת.
'ברונז' לא אוהבת שרצים'.
לפני ארבע עשרה שנה,
שכנינו אימצו אותה.
'ברונז' אז, קטנה, שובבה,
רצה אחרי ציפורים
וחתולים, בחצר ביתם,
לשמחתם של הקטנים.
'ברונז', זקנה עכשיו.
השנים חרטו אותותיהן
ב'ברונז'.
לא רצה אחרי חתולים.
פחות מתלהבת.
שקטה, סבלנית, מרשה
לזאטוטים, לחבק וללטף
אותה, ו'לנדנד' לה.
אני רואה את אלי מגיע
באוטו.
'היי אלי, מה נשמע שכן?
מה אלו השקיות בידיך?'
אני שואל.
"חטיפים. פינוקים לברונז"
אומר לי אלי, ומוסיף,
"אתה יודע, 'ברונז חולה
מאוד. "קשה לה לקום.
לא רואה.
מחר מרדימים אותה".
מלבד הצביטה בלב,
אני מתלבט איך לספר
לקטנים?
לב אישה אוהבת
זיקפי גווך אהובה
כי לא נָס לחייך
הָלִיכָתֶך בָת מֶלֶך
תִצְעָדִי.
לעת ערב, אסיראדרתך
להזין יפה...
לקריאת הפוסט
לבד.
העזר כנדי נפטרה. אין עוד מלצפות (נפטרה לפני שבוע)
לקריאת הפוסט
עדיין כאן
הגשמיות אוכלת בכל פה.
יותר מדיי אפור, אךלא
אתןלגשמיות לקלקל לי
את אווירת החג,שהרי
ראשהשנהתשפ'דהיום,
מעבר...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
להפרד מברונז. גלית.
ארבע עשרה שנה של חיים ביחד.
לא קל להתרגל שברונז איננה.
תודה גלית. שבת שלום. (פרח).