אני והאחים שלי יצאנו מאותה הבטן - לידיעת כולם .

 כן, יש לה אחים ,אין להם  את אותו אבא 

מעולם לא שמעו אותה קוראת  לאבא שלהם - אבא.

ילדים מטבעם  חכמים וסקרנים הם , אבל

בילדותם לא שאלו  אותה אף פעם כלום.

ולא דיברו איתה  בנושא.

איך נודע להם בכלל? ריבון האלוהים , היא חושבת עכשיו .

אמא אמרה להם ? אמא דיברה איתם על  זה?  איך חיינו  כך?

כמו מכירה את אמה , בלתי אפשרי ,שהיא  שוחחה ואם הנס הזה אירע , באיזה  שלב? באיזה  גיל בחייהם הם הבינו, שאנחנו לא משפחה נורמלית ? 

לאמא שלהם היה כבר בעל   שמת/ נפטר ולאחות הגדולה  שלהם ( אמא שלהם הקטנה ) היה  אבא אחר .

 כשרז היתה  צעירה , בכל פעם כשאמרו לה : " אבל האחים שלך , הם לא  אחים אמיתיים , הם אחים חורגים "  זה כאב לה יותר מהכל . מה זה אחים חורגים ? למה הם לא שלי?

פעם אחת קראה באיזה עיתון ,שאם אחים נולדים  לאותה אמא, הם אינם  נחשבים   לאחים חורגים מאז בכל פעם שעלה הטיעון ,זרקה בתחינה  את המשפט " אבל  יצאנו מאותה  הבטן " . 

הידיעה היתה באוויר ? או רק נדמה לה ?

בבגרותם פה ושם  נאמר   ביניהם איזה משפט  עקיפי בנושא,   כשאמא חלתה הדברים התחדדו מעט , בשבעה של חורג כדרכה של שבעה בה אנשים במצב נפשי שונה ורך , נאמרו מעט  הגיגים בבדיחות דעת על אבא שלה ועל חורג . 

כיום  הנושא  פתוח, אך  השאלות  הגלויות לא  היו (איך ידעתם שאבא שלכם הוא לא אבא שלי? מתי נודע לכם?......)

 רז היא אדם ישר ואמיתי הכל אצלה  על השולחן , אין דברים מאחורי הגב, אין הסתרות , אין כאילו , אין כך וגם אחרת . כל דבר חורג גורם לה חלחלה . 

אין ספק , שזאת היא  תוצאת  החיים בבית ,שבו  הגרעין האמיתי היה הסתרת העובדה העקרית , סוג של צביעות.

  רז אומרת לעצמה , כבר  נחרטה בך ממרום שנותייך העובדה ,שיש שני צדדים למטבע , לכן חושבת כך : זה שאמא שלך לא דיברה בפנייך ובפניי אחייך על אבא שלך ולו  במילה אחת , אולי היה  בזה גם מרכיב חיובי.

היה חורג והוא היה אבא של כוללללללם.

כביכול הפכנו לאחים עם אותו אבא ,לו אמא הייתה מכניסה את  תמונת אבא שלך להווה, היה הזרקור מופנה אליו , היתה לו נוכחות בבית , היו נוצרים בפועל שני מחנות .

 והרי אני והאחים שלי  אחים בדם, יצאנו מאותה בטן ,גם אם היום אני יודעת שילדים יוצאים ממקום אחר ( רובם ).