הגרים במקרא והעובדים הזרים בימינו

מה בין ה"גרים" המקראיים ל"עובדים הזרים" בימינו?
שמות פרק כב
גֵ֥ר לֹא־תוֹנֶ֖ה וְלֹ֣א תִלְחָצֶ֑נּוּ כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
ויקרא פרק יט
וְכִֽי־יָג֧וּר אִתְּךָ֛ גֵּ֖ר בְּאַרְצְכֶ֑ם לֹ֥א תוֹנ֖וּ אֹתֽוֹ:
(לד) כְּאֶזְרָ֣ח מִכֶּם֩ יִהְיֶ֨ה לָכֶ֜ם הַגֵּ֣ר׀ הַגָּ֣ר אִתְּכֶ֗ם וְאָהַבְתָּ֥ לוֹ֙ כָּמ֔וֹךָ כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְהוה אֱלֹהֵיכֶֽם:
יחזקאל פרק מז
וְהָיָ֗ה תַּפִּ֣לוּ אוֹתָהּ֘ בְּנַחֲלָה֒ לָכֶ֗ם וּלְהַגֵּרִים֙ הַגָּרִ֣ים בְּתוֹכְכֶ֔ם אֲשֶׁר־הוֹלִ֥דוּ בָנִ֖ים בְּתֽוֹכְכֶ֑ם וְהָי֣וּ לָכֶ֗ם כְּאֶזְרָח֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אִתְּכֶם֙ יִפְּל֣וּ בְנַחֲלָ֔ה בְּת֖וֹךְ שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
וְהָיָ֣ה בַשֵּׁ֔בֶט אֲשֶׁר־גָּ֥ר הַגֵּ֖ר אִתּ֑וֹ שָׁ֚ם תִּתְּנ֣וּ נַחֲלָת֔וֹ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יהוה.
לדעתי הגרים של ימי המקרא היו העובדים הזרים של אותה תקוםה. הם לא היו מבני ישראל ומן הסתם היו פלח לא קטן שישב בתוככי האומה העברית. הם נשכרו ע"י בעל הבית העברי כדי לעזור לו בעבודה בהחזקת נחלתו. הגר נזכר 36 פעמים במקרא, ותמיד בהקשר של הגנת זכויותיו. הרעיון שלאחר כמה שנות עבודה ניתן לגרש את הגר לא עלה על דעתם של כותבי המקרא. יחזקאל אפילו אומר שצריך לתת לגר נחלה בתוך השבט של בעל הבית.
בדרך כלל אנחנו חושבים שהמוסר שלנו גבוה יותר מהמוסר של ימי המקרא, והנה להפתעתנו, בתחום זה המוסר המקראי גבוה בהרבה משלנו.
ומה קורה עם העובדים הזרים? אנחנו שוכרים אותם לעבוד בעבודות שאיננו רוצים לעשות בעצמנו. הם יושבים בתוכנו, לפעמים מקימים משפחות ומולידים ילדים שגדלים במוסדות החינוך שלנו. ובתום 5 שנים, או עשר שנים, לאחר שהתערו אצלנו, לאחר שהם רואים בישראל את ביתם, אנחנו מגרשים אותם.
נכון ועצוב . אך המשנה ובגמרא הם מתאכזרים קשות על הגרים (הלא ישראלים)אז עדין לא היה המושג יהודי . ולא הרשו להינשא להם ואיסור מכירת קרקע או נחלה לגוי ועוד הרבה חוקים של שינאה וכדומא