פנסיונר בבריכה.

עסוק. ידיי במלאכה, תעסוקה רבה, מספקת, אך לא קלה. שורף שעות בעשייה להספיק להשלים דבר. חם.
רעייתי מופיעה, עם כוס משקה קר, "די לך להיום", היא אומרת: "העבודה לא ארנבת"...
אכן, כבר צהריים. השמש גמעה שני שלישים ממסלולה. חושב "כדאי להפסיק להיום, אטעם משהו ואלך להתרענן מעט בבריכה".
עדיין גוף נאה, שיניים נאות מטופלות. בגד ים תכלת, צבע המים הצלולים. בא לשפת הבריכה, חובש בניחותא את המשקפת לעיניי,
וברגע הבא, מזנק למים הקרירים, הנאה צרופה.
מחוץ למים עיניים טובות מסתכלות... עיני המציל ועוד...
אני פותח בסגנון חתירה, תנועות חינניות, חותר במים. נשימות קצובות. שוחה, סוגר עשר ברכות חתירה...
עובר לסגנון 'חזה'. ראש פעם מתחת, ופעם מעל המים, תנועות ארוכות. נושם אויר מלוא ריאותיי. מתקדם בקצב אחיד.
אני חושב תוך כדי שחייה, "הגיע הזמן ללמד שני נכדיי המתוקים, יהיה כיף".
מגיע לקצה. משלים עוד עשר בריכות 'חזה'.
עובר לסגנון 'גב חתירה'. פניי לשמים, יד אחרי יד, רגליים נעות בקלילות, משלימות התנועה. ו...זוג יונים חוצה במשק כנפיים, לרוחב הברכה...
חיוך, אופס... שיבוש בנשימה, בולע מים, לא נורא. מגיע לקצה. סוגר שלושים בריכות, ועוד אחת לקינוח.
אני משתהה עוד רגע ליד הסולם בטרם אטפס ואצא מן המים.
בימים אלה, משלים שבעה עשורים וששמונה שנים.
'פנסיונר בברכה' - רק בריאות וחשיבה אוהדת.
פנסיונר בבריכה. מירה.
לא תמיד הכותב יבקש לכתוב בגוף ראשון, אם הוא סובר שתוכן הסיפור אוניברסלי.
לאמור, הרבה אנשים באשר הם, חווים חוויות דומות לשלו. אולם במקרה הזה את צודקת,
...פנסיונר בבריכה. מירה.
לא תמיד הכותב יבקש לכתוב בגוף ראשון, אם הוא סובר שתוכן הסיפור אוניברסלי.
לאמור, הרבה אנשים באשר הם, חווים חוויות דומות לשלו. אולם במקרה הזה את צודקת,
הסיפור מתאים לספר בגוף ראשון. מקבל עצתך, מתקן לגוף ראשון.
תודה מירה, שמח לקבל עצתך. בריאות ונחת. (חיוך).