השיבה מהשבר והתהום אל החיים

צילום: רדי רובינשטיין.

לפני 17 שנה ברחה נועה הצעירה מקיבוץ שפיים האמיד בו חיה עם הוריה ואחותה, הצטרפה לכת בהנהגתו של גבר 'כריזמטי' - אביהו תשבי, ונעלמה. כעת, יום אחרי מבצע גדול בו השתלטה המשטרה על הכת ועצרה את אביהו, נאלצת נועה לשוב עם חמשת ילדיה לבית הוריה בקיבוץ. נועה המומה וזועמת על כך שנתלשה מעולמה המוגן ונחבטה חזרה למציאות ממנה ברחה. היא נאלצת להתמודד לראשונה עם השדים שבעברה, להתעמת עם משפחתה, ללמוד עובדות חדשות ומטרידות על חייה ולעמוד בחקירות חוזרות ונשנות של צמד בלשי משטרה החושדים בה שהייתה שותפה לפשע נורא שהתרחש בכת.

"הפראית"

בגיל שבע עשרה ועד גיל עשרים ותשע חיה יהודית הרמן בכת של גואל רצון ויצאה לחופש עם חמישה ילדים. לדבריה הייתה לה ילדות נפלאה בקיבוץ. אולם, כשהייתה בת שש, בשל נסיבות חיים מורכבות וכואבות הפך בית הוריה לבית מורכב שהתקשה לענות על צרכיה הרגשיים. בית שלא הייתה בו כל תקשורת כמעט. מבחינה חומרית לא חסר לה דבר, אך לא היה כל מענה לצרכים האחרים והדבר השפיע עליה רבות. תמיד חיפשה משמעות לחיים. היו בה המון שאלות וגם המון רגש וסערה נפשית. היא כתבה יומנים, הייתה ממציאה שירים, הצגות, מביימת ילדים אחרים, משתתפת בהצגות בקיבוץ, רוקדת ושרה בקולי קולות. סבא שלה ז"ל,  היא משחזרת,  קרא לה תמיד "הפראית".

איש רוח שחווה הארה רוחנית.

יהודית שמעה על רצון כאשר אחת הנשים שלו הגיעה ללמוד בתיכון בשפיים. החברה הרבתה לרומם ולפאר את רצון בפני יהודית וחברותיה הקרובות.

"היא תיארה אותו כאיש רוח מיוחד שחווה הארה רוחנית גדולה, יודע נסתרות ובעל יכולות לרפא אנשים מכל המחלות וההתמכרויות. מעבר לכך היא תיארה אותו כאיש משפחה וסיפרה שיש לו המון נשים וילדים עליהם הוא מאוד שומר".

מילת הקסם "שומר" עוררה צביטת קנאה בלבה. "חשתי שגם אני רוצה שיישמרו עלי, שיראו אותי. שיאהבו אותי. מאחר ולא חוויתי את התחושה הזו במהלך חיי", מספרת יהודית. כששמעה שאפשר לכתוב לו מכתבים מיד השיבה לו במכתב פתוח וכנה בו חשפה עד כמה היא כמהה לתחושת אהבה.

רצון, שלמתבונן מהצד מצטייר כפסיכופת ונבל חסר מצפון, ידע לפרוט על נקודות כאב בחייה של יהודית, כמו גם להטביע חותם בחייהן של שאר הנשים שחיו במחיצתו, הכניס אותן למצב של אין-מוצא. הוא טווה סביבן רשת בדומה לקורי עכביש, השואבת פנימה בלי אפשרות להיחלץ.

באמצעות השחקן, שמואל וילוז'ני, המגלם להפליא את דמותו של רצון, אנו נחשפים לשיטות המגוונות – המושתתות כביכול על הילינג, היפנוזה, מגע, דברי נועם בשילוב מניפולציות שונות כמו, פיתוח תלות בו, מחיקת הזהות והשתלת כזבים במוח ועוד – בהן השתמש רצון כדי להשתלט על המוח, הגוף והנפש של נשותיו. בקיצור, שטיפת מוח שאינה נופלת בטיבה משיטות הפעולה של גדול הנוכלים המפלצתי וחסר המצפון.

לאחר שתיים עשרה שנים, מצאה את עצמה יהודית  - אותה מגלמת נטע גרטי (המכונה בהצגה נועה) ברגישות ואותנטיות כמו חוותה על בשרה את 'מגע ידו' המלטף והמזוהם -  שוב בקיבוץ. במציאות האמיתית, אלא שהפעם הייתה כבר בת 29 ואם לחמישה ילדים (שקיבלו מרצון שמות כמו "אליהו התשבי", "שובי" כחלק ממחיקת כל זהות אמיתית). "הייתי צריכה לחזור בהיבטים שונים במקביל, גם לחזור פשוט לחיים כפי שהם עם כל הנורמות החברתיות (לדוגמא, לחזור להתרגל שאפשר לדבר עם גברים ולהגיד לשכן בוקר טוב...) גם לחזור לקיבוץ, לחזור למשפחה שלי (להוריי ולשלושת אחיי), להתמודד מחדש לחלוטין עם כל מושג האימהות שקיבל פתאום תוקף כל כך שונה וקיצוני ממה שהיה בכת", מתארת בכנות יהודית.

להתמודד עם עצמי בחזרה כיהודית הבת-אדם. כאישה. "היו המון רגעים קשים והיו גם מחשבות אובדניות, אך במקביל פעם בי גם הרצון לחיים".

ההצגה מרתקת ומטלטלת. גם כשצופים בה, מתקשים להאמין איך נולדה מפלצת כזאת שכלפי חוץ נראית כבן אנוש. השחקנים כולם מגלמים את תפקידם לעילא ולעילא. הם רגשו אותי עד דמעות וימים ארוכים עלו לנגד עיניי מראה פניהם של השחקנים המיוסרים ומלמלתי לעצמי, 'אלוהים ישמור'.

בקיצור, מומלץ ביותר לצפות בהצגה ובמשחק הדרמטי המשובח של השחקנים כולם.

*אין קשר בין הדמויות והאירועים שבמחזה לבין דמויות ואירועים מן המציאות.

 היוצרים:

 השיבה: מחזה ובימוי: איה קפלן, בהשראת סיפור חייה של יהודית הרמן וסיפורי כתות מהארץ ומהעולם.

 משתתפים: רות אסרסאי, כרמל בין, נטע גרטי, שמואל וילוז'ני, אבי טרמין, מיה לנדסמן, עידו מרקוביץ', גלעד שמואלי, אודיה קורן.

ילדים: עברי שי/נועה מטרסו/ אורי גדניר-זיו.

תיאטרון הקאמרי תל-אביב