מיידעל'ך ואינגאל'ך – שמות חיבה..

ילדים מכונים פעמים רבות על ידי הוריהם וקרובים אחרים בשמות חיבה, שמכוונים לבטא חיבה, קרבה ואינטימיות,  שמשמשים כל עוד הילדים צעירים מאוד. לרוב כינויים אלו משתנים בבגרות.

לכל עדה סיומות וכינויים משלה.  הדוגמאות המובאות הן מהחברה בה גדלתי אני...

כשהיינו ילדים כל ילדה היתה מיידעלא וכל ילד אינגאלה מכאן ניתן כבר להבין שהסיומת המקובלת לשמות החיבה  היתה לֶה. רוחה'לה, דני'לה, חוה'לה, אברהמ'לה, מלכה'לה, יעקוב'לה, עדנה'לה, אורי'לה, לאה'לה, יהודה'לה רבקה'לה, מוטה'לה

כשבגרנו, והיינו בתנועת נוער השתנינו. קודם כל כבר לא מיידעל'ך ואינגע'לך  אנחנו כבר חֶבְרֶה, שמותינו משתנים: רחלי או חלי, דני , חוי, אבי או אביק, מלכי או מלי, קובי, ריבי, אורי, ציפי, מוטקה - מוטי, דיתי , איציק, יוכי, יודקה, יוסי,  והיו שהשירו את הסיומת לֶה ונשאו את שמם המקורי, ללא תוספת, כפי שנכתב בתעודת הלידה – עדנה, לאה...

 במשך הזמן התעשר מילון השמות העבריים בשמות בעלי צליל מודרני, וחדיש שמות של בנים ניתנים לבנות ולהיפך  – עלמה,  נויה, צליל, אילן, שיר, שירה, ראשית ובראשית, דבש, פאי ...

מנכדותי  למדתי שהסיומת המקובלת בימינו היא לא רק לשמות גם למלים ותארים וּש: אמוש, אבוש, סבוש, סבתוש, עלמוש, נויוש, שירוש, צלילוש, דבשוש, פאיוש....

בָּיוּשׁ