על הפרשנות של מושגים ומה זה עושה לנו

אינטראקציה סימבולית היא גישה בסוציולוגיה הטוענת שלבני תרבות משותפת חולקים את אותה הפרשנות לסמלים ואירועים, פרשנות הנבנית לאורך זמן תוך כדי אינטראקציה בין אנשים.

אירועי השבוע הזכירו לי את המושג בשל שפע הפרשנויות שניתנו למושגים בתקופה זו.

כך למשל השדרנים שדיווחו על התאונה הנוראית בנשר שבה איבדה משאית את בלמיה מסרו שלנהג 16 עבירות תנועה וגם טענו שמספר זה הוא לא רב לגבי מי שנמצא הרבה שעות על הכביש.

זאת כמובן פרשנות מענינת. בואו נחשוב על רופא מנתח שלזכותו עשרות ניתוחים. איך נתייחס לאותו מנתח אם דוחו"ות הניתוחים שלו יראו ל 16 פעולות לא תקינות שנערכו בזמן ניתוח?

גם המושג "החלל האחרון של צה"ל" זכה השבוא לפרשנויות שונות. התברר שבהץם למסורת רב אלוף גנץ שם דגל על קברו של החלל האחרון היהודי שהתברר שהוא אינו החלל האחרון משום שיש חלל אחר שיש ספק ביהדותו. אני בטוחה שרב אלוף גנץ לא היה מעורב בהחלטה- על איזה קבר לשים את הדגל - לשם כך יש לשכה ועוזרים אבל מענינת העובדה שבמשך שנים ההוראה שאומרת שאותו דגל יושם על קבר חלל יהודי בלבד לא זכתה לחשיבה מחודשת- מה ששונה עכשיו- אחרי הביקורת הרבה שהוטחה כלפי רב אלוף גנץ.

פועלה של מרגרט תאצ`ר שנפטרה השבוע גם היא זכתה לפרשנויות מענינות. ראש הממשלה נתניהו מיהר להצהיר שהיא היתה טובה לישראל- שזאת פרשנות קרתנית (אתנוצמטרית- יגידו הסוציולוגים) שלפיה נבחנת אישיות בראש ובראשונה לפי היותה או אי היותה טובה ליהודים. עיתון "זה מארקר" מיהר להביא את תורתה של גב תאצ`ר לפיה דה?רגולציה, שוק חופשי, הפרטה, צמצום הממשלה יביאו להבראת כלכלתה של מדינה ושהדבר גורם לאי-שיוויון ואבטלה. בבריטניה לא נותנים לגברת לנוח על משכבה בשלום והפירושים השונים לתורתה יביאו כנראה למהומות בזמן הלוויה.

המושג דה-רגולציה הביא אותי לחשוב על המושג "רגולציה" ששמענו אינספור פעמים במדורי הכלכלה בטלוויזיה ובעיתונים. מדורי הכלכלה נוהגיםלדווח על הנעשה בעולם הכלכלי כאילו גם מסעודה משדרות וגם ריקי כהן מחדרה סיימו תואר שני בכלכלה וכולם מבינים על המושגים שהם משתמשים בהם. בכלל- נראה לי שמדורי הכלכלה העמוסים "כלכליסט" "זה מארקר" "לילה כלכלי" ועוד יצרו מעין "תרבות משנה" של אנשים שמבינים או שמתיימרים להבין את מערכת הסמלים בהם גורמי תקשורת אלו מרבים להשתמש.

אבל כרגע בואו נחזור ל"רגולציה". חיפוש מהיר ב"גוגל" הביא אותי להגדרות שונות של המושג כאשר למשל בפרסומי המכון לדמוקרטיה מצאתי את המשפט -"בקרב העוסקים בתחום אין כיום הגדרה אחת ומוסכמת לרגולציה" מה שכבר יוצר בעייה כי על פי גישת האינטראקציה הסימבולית זה אומר שכל אחד יכול לפרש את המונח כרצונו וכי לא קיימת הסכמה לגבי החובות או הזכויות הקשורות למושג.

ובכל זאת- יש הסכמה לגבי הרגולציה שהיא סוג של פיקוח שנשה על ידי גורמים שמונו על ידי הרשות המבצעת ושתפקידה לגרום לאיזהשהוא סדר במוסדות או ארגונים בהתאם לחוקי המדינה (ראה נספח מפורט בסוף).

כדוגמא מביאים לנו את ה"רשות השנייה לטלוויזיה" שאחד מחבריה שמח לבשר לאומה שתוכנית הבוקר של אורנה דץ תורד בשל פרסום "אייטמים" במהלך התוכנית. מסעודה משדרות וריקי כהן מחדרה כנראה לא רואות את התוכנית משום שהן צריכות לעבוד קשה על מנת לממן את הגזרות הכלכליות החדשות שמשום מה לא כוללות הורדת שכר של הרגולטורים השונים.

שממון התוכניות בחגים, עשרות השידורים החוזרים של בית ספר למוסיקה והעדר תוכניות מקור איכותיות לא בדיוק מטרידות את הרגולטורים של הרשות השנייה כולל לא השאלה מדוע לא מסבירים לציבור הרחב מהי רגולציה.

ואסיים בכמה שאלות נוקבות?

מיהם הרגולטורים המפקחים על כלי רכב כבדים ונהגים?

מיהם הרגולטורים המפקחים על כלבים טורפים שנושכים ילדה קטנה?

ואיפה היה הרגולטור הגדול מכולם בזמן השואה?

נספח: מתוך פרסומי המכון לדמוקרטיה

מהי רגולציה?

בקרב העוסקים בתחום אין כיום הגדרה אחת ומוסכמת לרגולציה. במובן הרחב נוטים להתייחס אליה כ"החוקים והתקנות המשליטים סדר ביחסי החליפין של סחורות ושירותים" (ארבל-גנץ, 2003: 14). לפי הגדרה זו, כל חקיקה היא רגולציה ומטרתה לכפות באופן חוקי כללי התנהגות מחייבים (לוי-פאור, רגולציה).

מדובר בפעולות של הסדרה, פיקוח ואכיפה שנועדו לכוון ולווסת פעילויות פרטיות בתחום או בשוק כלשהו ולפקח עליהן.
את הרגולציה עושה בדרך כלל סוכנות או רשות רגולטורית עצמאית שהוסמכה לכך מתוקף חוק. לעתים רחוקות עושה את הרגולציה הממשלה עצמה. חשוב לציין כי הרגולציה אינה חייבת להתבצע מטעם המדינה, אלא יכולה להיעשות גם מטעם גופים "חוץ-מדינתיים" כגון ארגונים בחברה האזרחית או אפילו ברמה הבין-לאומית
הרגולציה מתבצעת באמצעות תקנות (חקיקת משנה), הנחיות, הוראות, צווים וכו`, שבאמצעותם הרשות הרגולטורית שואפת "להשיג מטרה אחת או יותר מאלה: שמירה על קיום החוק, מניעת סטיות, הגנה על הפרט, מניעת השתלטות גורם כלשהו על התחום המפוקח"
ברשות הרגולטרית פועלים בדרך כלל בעלי תפקידים מקצועיים מאוד שמומחים בתחום הרלוונטי - הן אקדמאים והן "אנשי שטח".
הרשות הרגולטורית אינה קובעת מדיניות, אלא אחראית על הוצאה לפועל של המדיניות שקובעים משרדי הממשלה. הרגולטור הוא אמנם גוף מקצועי, אבל הוא כפוף להחלטות פוליטיות.
במקרים רבים עלותה הכספית של הרגולציה אינה ברורה וחד-משמעית, שכן בעיקרה היא נועדה לקבוע כללי התנהגות במשק, ועלותם של כללים אלה אינה משתקפת בהכרח בתקציביהן של הרשויות הרגולטוריות או בתקציביהם של הגופים הנתונים לרגולציה
http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1992025

http://www.haaretz.co.il/gallery/television/1.198834