גם אני התאהבתי אי פעם בכדורגלן...

לא  ,אל  תפשפשו עכשיו בעיתונים מצהיבים ,כדי לחפש אותי הבלונדינית התלויה על זרועות הכדורגלן הזה.

 ההיפך , לא הייתי בלונדינית ,הוא היה מליגה ג'( יש דבר כזה ? )ורק מפורסם  מאוד בעיר שלו .

 גם לנו  הפחות יפות  והיותר חנוניות מותר להתאהב בחתיכים ....

אז לנצחיה  שותפתי לדירה  השכורה  היה חבר כדורגלן , הזוג החליט להכיר לי את  מיקי שותפו לקבוצה ולדירה  של החבר.

ליגה ג' ליגה ג' ,אבל חתיך ליגה א'.

 כשמיקי  הכדורגלן היה עובר  בג'ינס המשופשף ,בחולצת הטריקו הלבנה ,השיער המתולתל ,אך המעוצב, בהליכה זקופה  , גמישה ,מלכותית של 1.80  ,כל הצועדות ברחוב היו נועצות בו  מבטים.

ביום ראשון ( כן,שלושים  ומשהו  שנים עברו ,זוכרת  אפילו את היום )

בצהריים ,צלצול בדלת וכמנהגנו אז,פתחתי מבלי להציץ בעיינית.

עמד שם חתיך , ישר קלטתי .

לא ידעתי  מראש  שהשידוך יצא לפועל והכדורגלן יזנק ממגרש הכדורגל שהיה מול  ביתנו הישר  לשער שלי.

אבל למה שהשיער שלי יגלוש מבריק וארוך באותו רגע  מעמד הדלת ,או שלא יהיה חלוק  משמין ומסמורטט מעל הבגדים היפים שלי ?

עמדו בפניי שתי אופציות.

האחת להוריד במהירות את החלוק ,לפתוח את סיכת השיער ולפזר אותו.

או לשחק את האדישה,הלא מתלהבת , השמה פס.

ברור שגאותנית שכמוני עשתה את הבחירה הלא נכונה.

כך ישבתי עם הכדורגלן ופרשן הכדורגל היה זועק  החמצה.

 לאחר מכן היינו נפגשים לעתים ברחוב ( המקום הטבעי שלו )  היי ,ביי ,חיוך ותחושה

שאולי בכל זאת עוד  אצליח לכבוש גוללללללל.

פעם אחת בעוד נצחיה ואני עולות במדרגות לביתם של הכדורגלנים , כדי  לצפות בטלוויזיה ,אמרתי לה  משום מקום , הלילה אני נשארת לישון אצל מיקי.

נעתקה נשמתה של נצחיה ולא האמינה .

מה  לא לא  עשינו הכדורגלן ואני שם מתחת השמיכות ,אתם מבינים ( בעצם אולי לא מבינים... כיום אף אני ממש ממש לא מבינה  )  לאחר מכן נעלם גם ההיי והביי .

 מספר חודשים עדיין עקבתי אחריו ברחוב בלב שבור.

 בעצם מה לי ולכדורגלנים בכלל?

(אמירה שהיא סוג של נחמת טיפשים כמובן .... )