"מי אתה חושב שאני"? סרט המתאר את מורכבות החיים בעידן וירטואלי, המתעתע בין שקר למציאות.

צילום: ז'יל פורט.

סרטו של סאפי נבּו על פי ספרה של קאמי לורנס – תופס במדויק את מורכבות החיים בעידן וירטואלי, המתעתע בין שקר למציאות.

הסרט המעובד על פי ספרה של קאמי לורנס, המכיל רבדים עמוקים של מבנה אישיות מתאר את מנעד התחושות בחייה של קלייר - המגלמת את דמותה של קלרה, צעירה בת 24- הרצופים בהתאהבויות, נטישות, בגידות, שקרים וסודות, משברים והתפכחות מעציבה.

צילום: ז'יל פורט

עולם הפייסבוק והרשתות החברתיות טומנים אפשרויות רבות העלולות להכניס את המשתמש למצב רגשי בלתי מאוזן והיסחפות לחוויה של תענוג מהול בסבל וסכנת הינתקות מהמציאות.

  -
קלייר (ז׳ולייט בינוש) בת ה-50, גיבורת הסרט, שננטשה על ידי בעלה וגם על ידי מאהבה הצעיר, יוצרת פרופיל מזוייף בפייסבוק כדי לרגל אחר המאהב שלה - לודו. היא מציגה עצמה כקלרה, יפהפייה בת 24.. אלכס (הכוכב העולה, פרנסואה סיוויל), חברו של לודו, מתאהב בדמות הפיקטיבית עד כדי אובססיביות, גם קלייר מוצאת עצמה סבוכה ברשת של סודות ושקרים... ומאוהבת באלכס עד מעל לראש.אך לא לעולם חוסן. אף שהסיפור נשמע הזוי, התסריט השנון והמשחק המעולה של ז'ולייט בינוש ושל המעורבים בחייה, מעוררים מחשבה שבחיים , בחסות הפייסבוק והרשתות החברתיות - הכול ייתכן

״מי אתה חושב שאני״

לקלייר יש כמה גילאים, כך לפחות היא מאמינה. אנחנו עשויים לשאול את עצמנו איך יתכן שאישה שלמדה ספרות במשך שנים ארוכות ועבדה כמרצה לספרות באוניברסיטה נסחפת כמו נערה אל האפשרויות שהטלפון הסלולארי והרשתות החברתיות מציעים. היא חיה חיים כפולים ולמרות כל הידע שלה, מקנן בה צורך בסיסי מן הילדות להיות נאהבת ולהרגיש בטוחה. התחושה שהיא ננטשת מביאה אותה לחשוש מאובדן הזהות שלה.

אנו מופתעים לגלות איך היא נכנסת כל כולה לפרופיל המזויף שיצרה מתוך האכזבה והרצון לנקום עד כדי כך שהיא שוכחת שזה שקר מוחלט ונסחפת לחיים החדשים שיצרה לעצמה. פניה הרבות של הדמות הניבטת אלינו מהמסך שזורים בהתנהגות מורכבת ורגשות מורכבים כמו תשוקה, הפחד מן הנעורים שחומקים, כוחו של הדמיון ומסייעים לנו להבין איך אדם מסוגל ממש לחיות בעולם הווירטואלי והמתעתע שהוא ברא.

היכולת לחזור לחיים כשהכל מתמוטט.

בסופו של דבר, לאחר שקלייר מגיעה לתחתית. הסבל האמיתי,שהיא חשה קרוב למוות, ברגע בו הכל אבוד, יכול להיות מזעזע אבל הוא זה שהופך אותה לאנושית יותר. גאווה בלבד אינה יכולה להציל אותה. מנגד, הסבל כשהוא לא מרסק אותה, יכול להיות מדריך פנימי. בתחילת הסרט קלייר נדחית על ידי שני אנשים, בעלה והמאהב הצעיר שלה. ולאחר התמוטטות כזו הדמות שהיא יוצרת און ליין מסייעת בידה לשמור את הראש מעל למים. היא מעזה להיות הכובשת וכך להרגיש את הכוח שלה, העוצמה וההנאה.

למעשה, רבים מספרים לעצמם סיפורים. בדומה לקלייר, בנקודה מסוימת הם לא מסוגלים להבחין בין מציאות לדמיון. לא ממש יודעים מה היא ה"מציאות". הסרט נותן לנו כמה נקודות מבט על הסיפור.

בראיון שהעניקה השחקנית ג'ולייט בינוש היא מנסה להסביר מדוע כשקלייר בונה את הפרסונה שלה בפייסבוק זה לא מקרי שהיא בוחרת בדמות שהיא מחצית מגילה האמיתי.

"הדמות שלה און ליין, קלרה, היא צעירה ויפה, וקלייר משתמשת בזה כמו נשק פלאי. זה מאפשר לה ליצור מניפולציות, ליהנות ולהיות חלק מהחברה שדחפה אותה אל פתח היציאה. יש מידה מסוימת של אירוניה שהיא מעלה את התמונה המזויפת שלה, אירוניה של הגורל המחכה לנשים בגילה. הרעיון הוא לא להיות צעירה שוב דרך התמונה הזו אלא לנצל את הנעורים האלה כדי לזכות בחזרה בכבוד שלך ובכוח. ייקח לה בעצם הרבה יותר זמן לזכות בכוח שלה בחזרה, אבל היא משוחררת מן הפחדים שלה וממה שמצפים ממנה. היכולת להפסיד היא כוח שמגיע עם הבגרות. להגיע למקום בו האושר נחווה בצורה אחרת.

לדעתה של בינוש המדיה החברתית והקשרים שהיא מציעה טומנים בחובם סיכונים אך גם לא מעט  יתרונות..לדבריה יש לה אינסטגרם, המהווה כיף ודרך ישירה לחלוק את המחשבות שלה, את הצילומים בסרטים, תמונות שלה וגם שירה עם אנשים בכל העולם.

החיבור הקוסמופוליטי הזה יוצר איזה סוג של בטחון. הרשתות החברתיות שינו את התקשורת. אנחנו יותר סקפטיים לגבי כל דבר שהמדיה הקלאסית מנסה לגרום לנו להאמין בו. האינפורמציה מופיעה בכל מקום בעולם. ויש לנו את התחושה שהכל הולך נורא מהר, כי צופים בנו כל הזמן ומכל מקום.

המודעות לכך שהזמן עבר ואנחנו נזרקים הצידה היא אוניברסאלית ואינה מוגבלת רק לנשים. לא מעט גברים שבוחרים בנות-זוג צעירות מהם בשני עשורים בתקווה שיישארו לנצח חזקים ומלאי-און, עלולים להתעמת עם המציאות המרה, כשבנות הזוג ייתנו עיניהן בגבר צעיר יותר שיעורר בהן תשוקה מחודשת.

לדברי מעבד התסריט והבמאי סאפי-נבו, קלייר מנסה לפתור את הקונפליקט בו היא נמצאת דרך התחזות למישהי אחרת. אך במהרה היא נקלעת להוויה של אישה שקופה -. מצב דומה אצל נשים רבות בגיל 50. אולם קלייר,,היא סוג של אנטי גיבורה מורכבת ופרדוקסלית. אישה מדוכאת שהיא בחלקה קורבן של החברה שלנו היום. תחושת הדחייה לאחר שנשים/גברים עוברים את השיא שלהם. כלומר, המודעות לכך שהזמן עבר ואנחנו נזרקים הצידה היא אוניברסלית ואינה מוגבלת רק לנשים.

היוצרים:

בימוי ותסריט:  סאפי נבו          

תסריטאית שותפה: ז'ולי פייה         

על פי ספרה של: קאמי לורנס      

מוזיקה מקורית:   איברהים מעלוף I

הפקה:   מישל סן-ז'אן    

שחקנים:

קלייר:   ז'ולייט בינוש        

 אלכס: פרנסואה סיוויל 

קתרין: ניקול גרסיה     

קטיה:  מארי-אנגה קאסטה

מקס: ז'ול הולפן         

טריסטן: ז'ול גוזלן          

ז'יל:  שארל ברלין .

סרט עוצר נשימה. ז'ולייט בינוש נהדרת בדרמה מכמירת לב. פרנסואה סיוויל כבחור הצעיר וניקול גרסיה כמטפלת ממלאים את המסך בעוצמה. טקסט מבריק, אקטואלי וכנה.

101 דקות, צרפתית, כתוביות לעברית ולאנגלית

הפצה בישראל על ידי סרטי נחשון ורד קייפ
בכל רחבי הארץ החל מתאריך 24/10/2019