כשמישהו מעליב אותי ברשת
במסגרת תפקידי כמנהלת הרשת החברתית, אני נדרשת מידי פעם להתערב במקרים שבהם גולשים כותבים בצורה פוגענית ומעליבה.
רוב (דגש על "רוב") הפוגעים הם גברים שֶׁמִּשְׁתַּלְּחִים בנשים, עד כי ממש נדמה שהם מִיזוֹגִינִים (שונאי נשים), אבל יש מידי פעם גם נשים שמשתלחות ב… בכל אחד, בעצם, ללא הבדל דת גזע ומין.
לפני שאני ממשיכה, אני רוצה לתת לכם כמה דוגמאות מהתקופה האחרונה. קחו נשימה, כי זה לא קל.
- "גברת, האם עברו לך גלי החום? הקמטים והזיקנה מטרידים את מנוחתך".
- "היום אני מבין למה בעלים עוזבים את הבית"...
- "את כותבת פוסט ברמה של ילדה בכיתה ג"'...
- "את ממש שרוטה... תקראי שוב, את שרוטה, אבל לא סתם. את שרוטה על כל הראש".
- "לא מגיע לך גבר כפי שתיארת, ובכלל נראה לי שלא מגיע לך שום גבר"…
- "על פניו נראה שאם הטיפשות הייתה מחלה כואבת, היית כל חייך בגבס".
- "עוד עלוקה על הדרך. משועממת שמחפשת תשומת לב".
- "לא יזיק לך להבין את מה שאת כותבת... ככה זה עם עולים חדשים"...
- "כנראה שהקבוצה הזאת מלאה עם אנשים שנראים כמו גיל הבלות".
כשאני נתקלת בתגובות כאלה, קודם כל אני בְּשׁוֹק.
אני פשוט לא מאמינה למראה עיניי.
איך זה יכול להיות שאדם כותב ככה לאדם אחר?
אני, כמובן, מוחקת את התגובות האלה, ומסבירה לאדם (ולפעמים גם לקבוצה) מדוע מחקתי, ואיך לדעתי ראוי לכתוב ולהתבטא.
לעיתים אני רואה שיחה בקבוצה, שהכל מתנהל בה על מי מנוחות, עד שמגיע אותו "פיל בחנות חרסינה" שהורס בבת אחת ובנחישות את כל האווירה הנעימה.
לרוב הוא תופס לו שעירה לעזאזל ומוציא עליה את כל הארס והעצבים שלו, באופן הכי בוטה ונוראי.
הקבוצה, אחרי שיוצאת מההלם, מנסה לסייע לאותה מסכנה שחוטפת מההוא, אבל הרבה פעמים אותם גיבורים מגיני-על, הופכים גם הם למטרות נעות אל-מול מִקְלַדְתּוֹ של התוקפן, וכל השיח הנעים הופך להיות שיח מִתְלַהֵם ומלוכלך.
לפעמים אני אומרת לעצמי: אולי האדם התוקפני הזה עובר תקופה קשה בחיים שלו, אולי הוא בודד, אולי יש לו עניינים עם אישתו, אולי ואולי ואולי, אבל בעצם מה זה משנה מה עובר עליו?
אני חושבת שלאף אחד בעולם אין זכות להקטין ולהעליב אותנו, ולנו בשום אופן אסור לאפשר לאחרים לדבר אלינו בצורה פוגענית ומשפילה.
אז מה לעשות כשמישהו מתחיל להעליב אותי תוך כדי שיחה בקבוצה?
אפשר ישר לדווח למנהלי הרשת החברתית על כך (במקרה של מוטק'ה זאת אני), והם כבר יפעילו את הסנקציות המתאימות.
אפשר מיד (אבל מיד!) לכתוב משהו כמו: "אתה לא תדבר אלי ככה, וכל עוד אתה משתתף בדיון הזה, אז אני הולכת מכאן. שלום!" ופשוט לעזוב בהפגנתיות ובאלגנטיות, ולצאת נחושה וחזקה.
ברור שההוא יכתוב אחרכך "ברוך שפטרנו מהפחדנית המשעממת הזאת", אבל אני כבר לא אהיה שם בשביל לקרוא אתזה.
בשנים מהעבר יכולנו למחוק בעצמנו כל תגובה פוגענית.
מנהל קבוצה/קהילה יכול למחוק ו/או לערוך פוסטים ותגובות , אר רק של הקבוצה/קהילה שהוא מנהל.
וכמובן לך.
לאנשים האלה יש ילדים, שרואים איך ההורים שלהם מדברים ומתנהגים, וסביר להניח שגם הם יתנהגו כך. כמו שאמרת: חינוך.
היי גלית. המון תודות לך על הפוסט וגם על יחס אנושי ואמיתי. את צודקת שאסור לתת לפגוע בעצמי. אין שום הצדקה לתגובות פוגעניות ,גם ברשת , גם בחי יומיום. ולפעמים , מה שנותן חופש לפגוע באחר , דווקא אנונימי...
היי גלית. המון תודות לך על הפוסט וגם על יחס אנושי ואמיתי. את צודקת שאסור לתת לפגוע בעצמי. אין שום הצדקה לתגובות פוגעניות ,גם ברשת , גם בחי יומיום. ולפעמים , מה שנותן חופש לפגוע באחר , דווקא אנונימיות ברשת. אין שם, אין תמונה, ומישהו לא הכי גיבור, משתלח באחר , ומסתתר אחרי פרופיל ריק. שם ותמונה גורמים לבן אדם לקחת אחראיות על מה שהוא כותב. ו,כן לדווח למנהלת האתר, לא לשתוק, לא לתת את הפרס "הכל יכול" לחוצפן מסתתר אחרי שם בדוי. שיהיה לך אחלה יום ,גלית יקרה.
לא מדובר בחינוך. אנשים לא צריכים לקבל ולהסכים ליחס פוגעני.
כשאני בשקט מקבלת תגובה פוגענית, בלי מילים אני אומרת לפוגע, שמותר לו.
הצבת גבול, גם באתר ,גם בגיל שלישי.
יש לי זכות מלאה להתכתב בלי לפגוע באחר, ושלא יפגעו בי.
יום טוב לך.
למחוק תגובות פוגענית.
ואם בד אדם ממשיך לפגוע באחרים,לחסום אותו.
אנחנו רק נרוויח מדיון נקי ומכבד יותר.
אם פוגעים בי,אני אגיב בלי לפגוע .
אבל אני לא אשתוק.
קרבות קיימים,אתה צודק.
אפשר לגופו של עניין בלי קללות.
באשר לפוסטים שמועלים פה מלפני שנים זה מגוחך במקרה אחד לפחות כותב הפוסט הלך לעולמו כמובן שדבר זה בא גם על חשבון פוסטים חדשים.
מי שלא מכבד את עצמו,לא יודע לכבד אחר.
שבת שלום לך
חבר אחד מהשרשור הקצר הזה ממש כאן, מצא לנכון לכתוב לי בתגובה לשיר פרי עטי
אשר כותרתו הייתה: "הדייט של המלאך גבריאל"
"..מסתבר שרוב הנשים מחפשות בן אדם ולא מלאך...
לא בטוח שהיית רוצא בת זוג עם כנפיים משל היתה תרנגולת או עטלפה...".
מתחיל לחשוב שגם "שירה" אמורה לציית לחוקיה של המציאות,
לא ככה?
מצד אחד ביקורת טיפשית אולי אפילו קינאה ומצד שני אלימות מילוליות .
תמהני!
והאם אתה לא מרשה לי לפרסם בבלוג האישי שלי שיר משלי?!
הזוי!
אריאל כתב,שאפשר להרוג בן אדם על מקום בחניה.
נכון,השאלה ,אם צריך להסכים לזה.
חוזרים לחינוך,ולא מוותרים לפוגע.
אין שום הצדקה לתגובות פוגעניות.
לא מצב רוח,לא בעיה נפשית.
והכי מעניין שאותו בן אדם מתנהג שונה עם אנשים אחרים.
גם מתכתב שונה בקבוצות שונות.
אז,במישהו אפשר לפגוע ,באחר לא.
לא מסכימה.
שבוע טוב חברים.
חובה להיות ברור וחד משמעי.
להגיד לפוגע די,למחוק את התגובה.
שילמד,להתנהג.
אריק היקר, שלום
תגובתי לצביאל רופא, עליה עלתה חמתו, (ובצדק)
מבקש להסביר, כתבתי בתום לב, וללא כוונת זדון.
וכשראיתי שתגובתי התפרשה כ'מלגלגת' התנצלתי לפניו, (פעמיים). מודה טע...
אריק היקר, שלום
תגובתי לצביאל רופא, עליה עלתה חמתו, (ובצדק)
מבקש להסביר, כתבתי בתום לב, וללא כוונת זדון.
וכשראיתי שתגובתי התפרשה כ'מלגלגת' התנצלתי לפניו, (פעמיים). מודה טעיתי.
צביאל יכל להשיב בנחת, האייקונים (שאני בעצמי לא מתמצא בהם). לא העיקר,
תשובה כנה ויפה, ולא מעבר לזה.
למרות שמותר למגיב לתהות אם חלק מהדברים של הכותב צורמים לדעתו,
ומכאן תגובתי הלא חכמה.
אני מספיק חזק להכיר בטעותי ולהתנצל, וכך עשיתי.
הבעיה היא עם אלה שאינם יודעים לסלוח ומבקשים את לטרת הבשר.,
מקווה תשובתי תניח דעתך. אין מקום ל'עליהום'.
בהחלט ובהחלט. אם פגעתי בך, אני מתנצל. דבריי נכתבוו בטרם כתבת את הודעתך הזו, המשנה לגמרי את פני התמונה. סליחה, וישר כוח!
קשוט עצמך ואחר קשוט אחרים.
היה רופא לעצמך ואחר תלך לנסות לרפא אחרים - אל תשכח שאתה צבי ואני ארי...
איני רוצה לחזור על דבריו של נדב, אך מבחינתי אתה אדם בעל שיעור קומה אנושית כי למדת תוך כדי כתיבת תגובות את האיש האחר.
תודה גדולה, מינה.
בריאות ונועם.
גם אני נפגעתי מאלימות ברשת
שלא מתאים להשקפת העולם , ולהכריז על אלימות ברשת.
להיפגע זו בחירה.
האומנם?
אני חושבת שבחירה האמיתית,זו תגובה והחלטה,האם להמשיך או לעזוב שיח פוגעני.
שאלת שאלות מעניינות.
ואם אתה רוצה להביא אותן לדיון,תכתוב פוסט.
או,שזה יותר מעשי,תכתוב פוסט בפרלמנט מוטקה.
ואז,יהיה דיון.
שבת שלום לך.
אם היו אומרים אותם דברי עלבון ביפנית, לא הייתי נעלב מאחר ואינני מבין יפנית. כלומר יש משהו אצלי שצריך להבין כדי להעלב. ברגע שזה אצלי, יש לי (פוטנציאלית) אפשרות לעשות עם זה משהו.
מה לעשות? - זו כבר החלטה שלי. בדרך כלל הייתי מחליט להעלב. אבל כיום (לדוגמא) יגיד לי מישהו: "אתה אידיוט בריבוע" הייתי עונה לו " מעניין שאתה מכיר אותי, לדעתך, יותר טוב מאשר אני מכיר את עצמי". לא אאריך. רק אומר שלהעלב זו החלטה שלי ולכן יכולה לי להיות שליטה על כך.
מצד שני, במקרים של אלימות מילולית וברוטלית ברשת, כמו שהדגמתי כאן בפוסט, יש פחות את העניין של "להיעלב" ויותר את העניין של "מה הבנאדם הזה חושב לעצמו, שהוא מרשה לעצמו להגיב בכזאת אלימות על דברים שמישהו אחר כותב?"
אני מקווה שככל שנתנגד לשפה ברוטלית שכזו, ולא נאפשר אותה, כך היא תפחת בסופו של דבר.
תודה