אני חי לי מיום ליום
השיר של חנוך לוין כתוב מנקודת מבט של אישה אבל כתב אותו גבר והיום המחשבות שלי הוליכו אותי אל השיר הזה.
זה אפילו לא השיר האהוב עלי ביותר(אני לא כזה מעריץ שרוף של ריטה) אבל משהו שם במילים פגש את התחושות שלי בצורה מדויקת.
מרגיש לי נכון לכתוב בלוג שמתכתב עם השיר הזה.
כן,גם אני חי מיום ליום.
גם מסביבי אנשים מתחתנים.
ממש הערב,אישה שהיה לי קשר איתה שניה וחצי אחרי שנגמר מצאה את אהבת חייה(או שהיתה כל כך בטראומה ממני שחטפה את הגבר הראשון שמצאה...לך תדע. בשנים האחרונות לא מעט נשים הכירו אותי,נפרדו והגיעו ישר לאהבת חייהן).
גם אני רוצה קצת לנוח ... כל כך נכון!
הבדידות היא זו שלא נותנת מנוח.
זו אותה בדידות שמושיבה אותי לפעמים שתוק מול אישה בדייט,אותה בדידות שמבריחה אנשים ממני במפגש חברתי,
אותה בדידות שגורמת לי הרבה פעמים להרגיש לבד גם כשאני מוקף אנשים.
בדידות היא משקולת כי ברגע שאתה הכי משווע למילה חמה וחיבוק אתה מרגיש בעיקר כאילו אתה אויר לאנשים סביבך.
"איפה הציר שלי? להסתובב זה דבר נורא"
בדיוק כמו הסחרחורת שאני מרגיש באתרי הכרויות.
מחליק ימינה מחליק שמאלה...העיניים כבר מטושטשות מרוב החלקות ומה יוצא מזה?
כאילו שאפשר לראות נפש מאחורי הפנים היפות.
כל כך הרבה נשים הכרתי וככל שאהבתי את הנפש כך הן נראו לי יפות יותר.
ואני כבר כמעט בן 50.
רוצה ציר שעליו אוכל לנוח.
כשהייתי בן 20 בקשר רציני תמיד היו השאלות "אולי יש אהבה טובה יותר"
זה לא מה שפרק את הקשר,היו סיבות אחרות אבל זו מחשבה שהציקה.
היום....יש סביבי נשים כל כך יפות ומדהימות מבפנים ומבחוץ שאני לא מעלה בדעתי שמחשבה כזו עוד תעלה אצלי.
בשניה הייתי בוחר אחת מהן להזדקן איתה.
האם מוגזם שאדם ירצה להיות כבר עם אחת שלצידה הוא יזדקן?
לא השקעתי בזה כנראה בגיל צעיר מהרבה סיבות.
ביישנות,קשר לא נכון וגם מחוייבות טוטאלית לבנות שלי מפרק א שקצת הזיזו את נושא הזוגיות הצידה.
אבל עכשיו די.
אני רואה אותן עם בני זוג אוהבים וחושב לעצמי "זה לא פייר" לא יכול להיות שבגילן הצעיר הן מצאו זוגיות טובה כל כך בקלות
ורק אצלי נראה שקריעת ים סוף היא קלה יותר.
"לא כל כך יפה ולא בת 16".
מזמן לא בן 16 ועם עודף משקל לא קיצוני אבל מוחשי אני באמת לא כל כך יפה.
"אבל יודעת משהו על העולם הזה"
אני יודע שיש לי יכולת לאהוב...והיא יכולת ענקית.
התנשקתי פעם 10 שעות רצוף...בחיי!
אני מסוגל גם היום.
20 שנה שסבתא שלי הדביקה לי נשיקות רטובות...מה זה בשבילי להתנשק עשר שעות? קלי קלות.
זה לא השתנה אצלי...הצורך בחום,הצורך לגעת להרגיש קרוב כל הזמן.
ידידות שאני פוגש בהרקדות אומרות שאני מוחץ אותן בחיבוקים שלי.
ואני אומר שאו שמחבקים מכל הלב או שלא מחבקים בכלל.
בזה אני טוב,בלהרעיף חום,לשדר אהבה בלי סוף.
מה יותר קשה לי? לקחת יוזמה,שיחות סמול טוק,חיים מאוד אקטיביים...
אולי זה מה שמכשיל אותי.
"ואם הוא רציני ואם הוא רק רוצה,תמורת מילה אחת אתן כל כך הרבה".
ואם היא רצינית היא תגלה שאני מתמסר כל כך מהר וכל כך טוטאלית.
רק תגידי מילה, רק תגידי לי "בוא".
ואני אבוא...ומשם נמשיך.
כמה קשה זה כבר אמור להיות? ולמה?
"פה ושם הופיע גבר
כמו בתחנת רכבת נידחת
מי שרצה בי בערב
חזר בו עם עלות השחר"
ואצלי פה ושם הופיעה אישה,רצתה אותי בערב וחזרה בה לפעמים גם לפני עלות השחר.
"אומרים שהשמש שלנו
בוערת כבר מיליון שנה
כמה יכול לבעור אדם
ובסך הכל בשביל מה"
וכמה יכול לבעור אצלי בפנים הצורך הזה לקבל קצת חום ולהרגיש נאהב?
כמה אפשר ללכת לישון לבד כל לילה עם הכמיהה הלא ממומשת?
"ואם יושיט לי יד
ואם יגיד רוצה
תמורת מעט מאוד
אתן כל כך הרבה"
כבר מזמן אף אישה לא הושיטה לי יד.
למה?
אני לא בן 16 ולא כל כך יפה אבל יש לי הרבה מה להציע ואני באמת יכול להיות בן זוג אוהב שיכול לתת המון?
אז למה קשה להתחבר?
איפה הציר שלי?
ריטה מדויקת מתמיד.
לריטה אין בעיה למצוא ציר גם בפרק ב.
היא כן כל כך יפה...איזה גבר לא היה רוצה אישה מדהימה כמוה.
אני לא כריזמטי כמו ריטה.
בכל זאת רוצה לפגוש את זה שתוקסם ממני.
שמשהו בי יתפוס אותה והיא תחליט "אותו אני רוצה".
גם אם היא תהיה "לא כל כך יפה ולא בת 16" אני מבטיח להושיט לה יד בחזרה.
ואולי ביחד נוכל לבנות משהו יפה וקצת לשכוח מהשיר העצוב הזה.
אולי ורק אולי , תיבחר תכונה שבוודאות תהא בעוכרייך , ומשם ייקל עלייך ליבחור , לאמר את זו וכזו אני רוצה ולי מתאימה . דוגמא : מהידועות היא שביטחון-עצמי-עודף , עושה רושם וגלים , וכמובן מושך , אז מה דעתך? מתאימה לך ? , או , ממש לא ? בשבילי זה ה@כלי : תכונות שממש אינן מתאימות לי(-; וברגע שעושים את הויתורים המתאימים , ניהייה קל וברור♡ והדוגמא הינה רק דוגמא ♡
אני אוהב לתת לדינמיקה לעשות את שלה.
אני מקוה שלמעלה עוד מכינים לי את מה שמתאים לי רק שבינתיים הלבד קצת עצוב