על רב אחד וכומר אחד,והקרבנות
הנה אפתח בבדיחה,אולי ישָנָה במיקצת:רב אחד ביקר את הכומר כי רצה לראות איך העניינים אצלם..
והנה הוא רואה שאשה ניכנסת להתוודות ומיתוודה"אבי,נאפתי פעם,אבל אני מתחרטת"
-שלמי 50 ,עונה לה הכומר ,ואלוהים סלח לך.
יוצאת,ניכנסת שניה:"אבי נאפתי פעמיים.מה לעשות?"שלמי 100 ואלוהים סלח לך.יוצאת.
אבל הכומר פיתאום חש בביטנו והיה מוכרח ללכת לאן שחייבים ופנה לרב לעזרה."ראית איך זה הולך"?אמר לו אולי תמלא מקומי עד שאשוב?
הרב ענה לו שאין בעיה.הוא התישב בתא הוידויים.ניכנסה אשה(כניראה הגברים מכירים את הבדיחה,אז הם לא באים.גם לשלם על זה?זה כבר יותר מדי.!הערה שלי)
אומרת לו"אבי,נאפתי"
כמה פעמים?שואל הרב.פעמַיים,עונה היא."שלמי 200 "עונה לה הרב וממשיך"ויש לך לעוד פעמיים"סוף בדיחה.כנגד מה דברים אמורים?כנגד האינדולג'נציות שהיו מקובלות בימי הביניים באירופה,עד שקם לותר מרטין ויצר את התנועה הפרוטסטנטית נגד תופעה זו.
עלה הדבר בדעתי נוכח פרשת השבוע,בה מכפרים על חטא באמצעות קרבנות.מסכן בעל החיים שהורגים אותו על לא עוול בכפיו.
מניין התחיל כל העניין הזה של קרבנות.?משערים שהאדם הפרימיטיבי(במובן הראשוני,הקדום,בלטינית קוראים לאביב -פרימה ורה,כלומר התקופה הראשונה)חשב שכדי שהאל יהיה מרוצה צריך להאכיל אותו.כשהדת התקדמה,ראו בקרבן סמל לכך שהנה אני מוכן להקריב לאל משהו טוב.
כמו כשאני בא לדוד מיליונר,אני יודע שיש לו הכל,אבל איני רוצה לבוא בידיים ריקות,אז אני בוחרת את הפרחים הכי יפים בגינה ומביאה לו.
הרמב"ם מסביר שקשה היה למונותאיזם לעבור לאל מופשט,אז הקרבנות הם דבר מה מעשי בטקס,במקום עבודה לפסל.אנחנו יודעים כמה קשה היה לבני ישראל להימנע מעבודה לפסלים.הרי כל התנ"ך מוכיחים אותם על כך.
בהושע הנביא,פרק יד 3,ישנה כבר התקדמות בהפשטה ועוברים ל"קרבן"שהוא תפילה במקום קרבנות.ככתוב שם"נשלמה פרים שפתינו"מסבירים שהכתוב מתכוון נשלמה פרי משפתינו.כלומר התפילה היא במקום קרבן.זאת רואים גם
בתפילת יום הכיפורים.האדם מתפלל ומכה על חטא בדיבור על חטאו.
ישנם עוד פסוקים מנביאי בית שני,שמתנגדים אפילו לצום דאז,ומה שחשוב הוא לפרוש לרעב לחם ולהיות אנשים טובים שמוכנים לתת משלהם מעט למי שאין.אך די במה שאמרתי לעת עתה.
בסיכום אנחנו רואים שגם בדת יש התפתחויות.אם כי איטיות.
אז אולי יש לנו סיכוי שגם בזמננו תחול התקדמות ויהיו לנו חוקי דת שהציבור יוכל לעמוד בהם.(כל שכן לשֶבֶת ֶבם)
לפרוס לרעב לחמך או לתת לו צדקה,ולשמח את העני.
זוהי המצווה בשלמותה,וניתן לתת לו כסף למחיתו ו...
לפרוס לרעב לחמך או לתת לו צדקה,ולשמח את העני.
זוהי המצווה בשלמותה,וניתן לתת לו כסף למחיתו ולילדיו.
לצום ביום כיפור ,אך ליצר חרטה על העבר והחלטה לעתיד.
ראוי לבקש סליחה ממי שפגענו או עלבנו בו ,וסלוח למי שפגע בנו ,
גם עם ללא כוונה.
למגיבים,אם תמצאו לומר "הנה תרנגול הכפרות וכו'"זהו שריד מימי התקופה שהאדם היה זקוק לטקס מוחשי,כשקשה היה לו עם ההפשטה ואז בעניין זה אפשר להוסיף גם את השעיר לעזעזאל שהיו שול...
למגיבים,אם תמצאו לומר "הנה תרנגול הכפרות וכו'"זהו שריד מימי התקופה שהאדם היה זקוק לטקס מוחשי,כשקשה היה לו עם ההפשטה ואז בעניין זה אפשר להוסיף גם את השעיר לעזעזאל שהיו שולחים אז למדבר.זה אותו העניין של קרבנות בעלי חיים.קדמו להם כניראה קרבנות אדם,כמו אצל האצטקים.עקדת יצחק שמחליפה את הילד בבעל חיים,באה להורות שאין האל רוצה קרבנות אדם.
אם כי המשוררים בימינו רואים בחללי הקרב קרבנות כאלה.ואין כאן המקום להביא מובאות לנושא.רק רמזתי.
לאריקו,
בדיוק כך.אני רואה שהפסוק מוכר לך.
תודה על תגובתך.
היי טובה,,,,כמו שכתוב במשלי אם אני לא טועה ,"שנא את הרבנות ואל תתקרב אליהם"....משהו כזה...... תבדוק מה יש מאחורי החיוכים של "אנו משרתי הציבור"..... איך הם אומר...
היי טובה,,,,כמו שכתוב במשלי אם אני לא טועה ,"שנא את הרבנות ואל תתקרב אליהם"....משהו כזה...... תבדוק מה יש מאחורי החיוכים של "אנו משרתי הציבור"..... איך הם אומרים את זה בכייף...
בדיחה או מציאות..... אכן לא בדיחה נראה לי....
לתיקווה,
תודה שהגבת.אין בלבי ברשומה זאת שינאה חלילה לרבנות,אלא לחוקים הקשים והמוזרים שאינם כתובים בתורה אפילו.
לדודי2,
תודה,המורה על הציון.ועל התגובה .