כותב לָך גם אם לא תקראי כותב
איבדת את הכתובת?

1948, בן 14, נער עם אקדח בקיבוץ כפר גלעדי
1956 בתוך טנק AMX בצפון
1967 באותו טנק פלדה מילימטרים מעט עוצר טנק פטון במבואות שכם
1970מלחמת התשה, נפגשנו באָבּוּרודֶז במצרים
1973 את קוראת לי אני בא
עכשיו אפריל 2020, סגור בבית אבות אחוזת ראשונים
אינך מפרישה עבורי ולוּ מקלון קטן מָטוֹש קוראים לו, לבדיקת חייל ותיק שלך
יחד הלכנו יד ביד 86 שנה. שכחת?
לא זוכרת? יחד הלכנו כל הדרך.
למצדה עלינו, ארץ קטנה בנינו
מה פתאום כועס?
את תמיד יודעת לעשות לי פרצופים כשאני משהו מבקש.
תגובות
2
אהבו
1
202

אהבתי את שכתבת .בריאות! אהבה !שמחה והנאה מכל רגע

שלום נטע, שמחתי מהתגובה שלך. מקווה שכל שכתב יתגשם. תודה
כתוב/י תגובה...
עריכת תגובה
השבה לתגובה
מחשבות על המלחמה
מספר ימים הייתי על הפנים פנים. זה כמובן לא מוזר לי. עוד 5 ימים ואני בן 90.
מקווה שבקרוב יעצור השעון שלי כי...
לקריאת הפוסט
דברים מספר הדברים
אם יום מחר יבוא בזמן, ואני עודני כאן, לא אשכח מה שהיה
כמו בחלום אלך ביום מחר אל המדבר ושם אכתוב על אבן את כל...
לקריאת הפוסט
תראו את הסמוטריץ הזה
סמוטריץ' לקח אקספרס את הקופה. ארז את הפקלאות ורץ אשכרה לחברים שלו באורגינל.
איינשטיין החכם אמר, שאלוהים לא...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות