הנה לכם דין תורה: פרשת השבוע שמיני

פרשת שמיני
מערכת חוקי הכשרות של חיות ועופות שניתנה לנו בסיני מקבילה למערכת הנהוגה בטקסונומיה, בסיסטמאטיקה ובנומנקלטורה המודרניות, ומיוסדת על מתן שם לכל מין והבחנה ביניהם על-פי סימנים המאפיינים כל מין ומיוחדים לו. וכך נאמר בספרא (שמיני, פרשה ב, ב):
'זאת החיה אשר תֹאכלו' (ויק' יא:ב). מלמד שהיה משה אוחז החיה ומראה להם לישראל ואומר להם: זו תאכלו וזו לא תֹאכלו. 'את זה תאכלו מכל אשר במים' (שם:ט), זו תאכלו וזו לא תאכלו. 'ואת אלה תשקצו מן העוף' (שם:יג), את אלה תשקצו ואת אלה לא תשקצו. 'וזה לכם הטמא' (שם:כט), זה טמא וזה אינו טמא".
מה זה רלוונטי להיום תשאלו
הנה תקראו
יג וְאֶת-אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן-הָעוֹף, לֹא יֵאָכְלוּ שֶׁקֶץ הֵם: אֶת-הַנֶּשֶׁר, וְאֶת-הַפֶּרֶס, וְאֵת, הָעָזְנִיָּה. יד וְאֶת-הַדָּאָה--וְאֶת-הָאַיָּה, לְמִינָהּ. טו אֵת כָּל-עֹרֵב, לְמִינוֹ. טז וְאֵת בַּת הַיַּעֲנָה, וְאֶת-הַתַּחְמָס וְאֶת-הַשָּׁחַף; וְאֶת-הַנֵּץ, לְמִינֵהוּ. יז וְאֶת-הַכּוֹס וְאֶת-הַשָּׁלָךְ, וְאֶת-הַיַּנְשׁוּף. יח וְאֶת-הַתִּנְשֶׁמֶת וְאֶת-הַקָּאָת, וְאֶת-הָרָחָם. יט וְאֵת, הַחֲסִידָה, הָאֲנָפָה, לְמִינָהּ; וְאֶת-הַדּוּכִיפַת, וְאֶת-הָעֲטַלֵּף.
אילו לא אכלו הסינים עטלפים לא היינו לוקים בקורונה דיינו
זאת ועוד הפליא הכותב את המקרא בצרפו את התנשמת לשרצי הקרקע (זוחלים ויונקים)
"כט וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא, בַּשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל-הָאָרֶץ: הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר, וְהַצָּב לְמִינֵהוּ. ל וְהָאֲנָקָה וְהַכֹּחַ, וְהַלְּטָאָה; וְהַחֹמֶט, וְהַתִּנְשָׁמֶת" מה עוד שכבר הזכיר את התנשמת בעופות.
https://www.motke.co.il/%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%98_%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%92/1278849
שגם בו לא היה לי מי יודע מה לאמר🎈
מבחינה הלכתית, פרד הוא בגדר כלאי בהמה, משום שנוצר מהרבעה של שני מינים שונים. ההלכה אוסרת הרבעה כזו, אך אינה אוסרת את השימוש בוולד שנולד כתוצאה מהרבעה כזו.
בספר בראשית, בהקשר לאחד מבני שעיר החורי נאמר: "...הוּא עֲנָה אֲשֶׁר מָצָא אֶת הַיֵּמִם בַּמִּדְבָּר בִּרְעֹתוֹ אֶת הַחֲמֹרִים לְצִבְעוֹן אָבִיו"[3], מפרש התורה, רש"י הביא את דברי חז"ל כפירוש המילה: "ימם"- "פרדים, הרביע חמור על סוס נקבה וילדה פרד, והוא (ענה המוזכר בפסוק) היה ממזר והביא פסולין לעולם. ולמה נקרא שמם ימים? שאימתן מוטלת על הבריות, דאמר רבי חנינא מימי לא שאלני אדם על מכת פרדה לבנה וחיה"[4],