מוטקה > בלוגים > הבלוג של ששת שצ > הנה לכם דין תורה: פרשת השבוע שמיני

הנה לכם דין תורה: פרשת השבוע שמיני

פרשת השבוע שמיני
הנה לכם דין תורה: פרשת השבוע שמיני

פרשת שמיני

 

מערכת חוקי הכשרות של חיות ועופות שניתנה לנו בסיני מקבילה למערכת הנהוגה בטקסונומיה, בסיסטמאטיקה ובנומנקלטורה המודרניות, ומיוסדת על מתן שם לכל מין והבחנה ביניהם על-פי סימנים המאפיינים כל מין ומיוחדים לו. וכך נאמר בספרא (שמיני, פרשה ב, ב):

'זאת החיה אשר תֹאכלו' (ויק' יא:ב). מלמד שהיה משה אוחז החיה ומראה להם לישראל ואומר להם: זו תאכלו וזו לא תֹאכלו. 'את זה תאכלו מכל אשר במים' (שם:ט), זו תאכלו וזו לא תאכלו. 'ואת אלה תשקצו מן העוף' (שם:יג), את אלה תשקצו ואת אלה לא תשקצו. 'וזה לכם הטמא' (שם:כט), זה טמא וזה אינו טמא".

מה זה רלוונטי להיום תשאלו

הנה תקראו

יג וְאֶת-אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן-הָעוֹף, לֹא יֵאָכְלוּ שֶׁקֶץ הֵם:  אֶת-הַנֶּשֶׁר, וְאֶת-הַפֶּרֶס, וְאֵת, הָעָזְנִיָּה.  יד וְאֶת-הַדָּאָה--וְאֶת-הָאַיָּה, לְמִינָהּ.  טו אֵת כָּל-עֹרֵב, לְמִינוֹ.  טז וְאֵת בַּת הַיַּעֲנָה, וְאֶת-הַתַּחְמָס וְאֶת-הַשָּׁחַף; וְאֶת-הַנֵּץ, לְמִינֵהוּ.  יז וְאֶת-הַכּוֹס וְאֶת-הַשָּׁלָךְ, וְאֶת-הַיַּנְשׁוּף.  יח וְאֶת-הַתִּנְשֶׁמֶת וְאֶת-הַקָּאָת, וְאֶת-הָרָחָם.  יט וְאֵת, הַחֲסִידָה, הָאֲנָפָה, לְמִינָהּ; וְאֶת-הַדּוּכִיפַת, וְאֶת-הָעֲטַלֵּף. 

אילו לא אכלו הסינים עטלפים לא היינו לוקים בקורונה דיינו

 

זאת ועוד הפליא הכותב את המקרא בצרפו את התנשמת לשרצי הקרקע (זוחלים ויונקים)

"כט וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא, בַּשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל-הָאָרֶץ:  הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר, וְהַצָּב לְמִינֵהוּ.  ל וְהָאֲנָקָה וְהַכֹּחַ, וְהַלְּטָאָה; וְהַחֹמֶט, וְהַתִּנְשָׁמֶת" מה עוד שכבר הזכיר את התנשמת בעופות.

תגובות  18  אהבו 

201
10/04/20
ששת מאן דהו העלה פה פוסט🎈
https://www.motke.co.il/%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%98_%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%92/1278849
שגם בו לא היה לי מי יודע מה לאמר🎈
10/04/20
חרקים אני חושב מותר כמו ארבה
10/04/20
ומה בנוגע לפאנ...גולין?
10/04/20
פנגולין הוא לא חרק , חכמנו ז"ל שכתבו את התורה וחשבו שעטלף זה ציפור כמו עוד שטיות שהם כתבו ( ביולוגית) לדוגמא התנשמת זה זוחל : "כט וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא, בַּשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל-הָאָרֶץ: הַחֹלֶד וְהָ...
פנגולין הוא לא חרק , חכמנו ז"ל שכתבו את התורה וחשבו שעטלף זה ציפור כמו עוד שטיות שהם כתבו ( ביולוגית) לדוגמא התנשמת זה זוחל : "כט וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא, בַּשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל-הָאָרֶץ: הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר, וְהַצָּב לְמִינֵהוּ. ל וְהָאֲנָקָה וְהַכֹּחַ, וְהַלְּטָאָה; וְהַחֹמֶט, וְהַתִּנְשָׁמֶת" מה עוד שכבר הזכיר את התנשמת בעופות ועוד. פנגולין מהחיות המוזרות והנסתרות של המזרח הרחוק אולי אוסטרליה עם החיות הנדירות שלה לא היו מוכרות להם ומכיוון שלעסו גאת בשעת הכתיבה והיינו אך לארמדיל
10/04/20
הבחנה מעניינת. אגב, עטלף אינו עוף :)
בין זמן כתיבת הפירושים ובין זמנה של העברית המתחדשת עברו הרבה שנים ומחדשי השפה ניסו להלביש על החי והצומח שמות אשר היו בשימוש אז בימי התנ"ך עם חלק גדול של השמות זה הסתדר, וחלק אחר היה חסר במיוחד חיות ...
בין זמן כתיבת הפירושים ובין זמנה של העברית המתחדשת עברו הרבה שנים ומחדשי השפה ניסו להלביש על החי והצומח שמות אשר היו בשימוש אז בימי התנ"ך עם חלק גדול של השמות זה הסתדר, וחלק אחר היה חסר במיוחד חיות מארצות רחוקות.
11/04/20
כן לגבי הפירושים נכון אבל העטלף נכלל בעופות בספר ויקרא בתורה עצמה.
11/04/20
ההערה כמובן אינה לך, אלא לכותב המקראי
11/04/20
השיעמום הביא אותי רחוק.. מבחינה הלכתית, פרד הוא בגדר כלאי בהמה, משום שנוצר מהרבעה של שני מינים שונים. ההלכה אוסרת הרבעה כזו, אך אינה אוסרת את השימוש בוולד שנולד כתוצאה מהרבעה כזו....
השיעמום הביא אותי רחוק..


מבחינה הלכתית, פרד הוא בגדר כלאי בהמה, משום שנוצר מהרבעה של שני מינים שונים. ההלכה אוסרת הרבעה כזו, אך אינה אוסרת את השימוש בוולד שנולד כתוצאה מהרבעה כזו.
11/04/20
אני לא זוכר איזכור של פרד בתורה, תוכלי בבקשה לצתת לי את הפסוק?
11/04/20
אין יש רק פרשנות של רש'"י בנוגע לאיזכור ימם ); מתוך ויקיפדיה (: בספר בראשית, בהקשר לאחד מבני שעיר החורי נאמר: "...הוּא עֲנָה אֲשֶׁר מָצָא אֶת הַיֵּמִם בַּמִּדְבָּר בִּרְעֹתוֹ אֶת הַחֲמֹרִים לְצִבְע...
אין יש רק פרשנות של רש'"י בנוגע לאיזכור ימם ); מתוך ויקיפדיה (:

בספר בראשית, בהקשר לאחד מבני שעיר החורי נאמר: "...הוּא עֲנָה אֲשֶׁר מָצָא אֶת הַיֵּמִם בַּמִּדְבָּר בִּרְעֹתוֹ אֶת הַחֲמֹרִים לְצִבְעוֹן אָבִיו"[3], מפרש התורה, רש"י הביא את דברי חז"ל כפירוש המילה: "ימם"- "פרדים, הרביע חמור על סוס נקבה וילדה פרד, והוא (ענה המוזכר בפסוק) היה ממזר והביא פסולין לעולם. ולמה נקרא שמם ימים? שאימתן מוטלת על הבריות, דאמר רבי חנינא מימי לא שאלני אדם על מכת פרדה לבנה וחיה"[4],
12/04/20
טוב זה תרגום ופרשנות של רש"י , לא דבר תורה
מענין. יש פרד יש פרדה שניהם אינם יכולים להתרבות. בניגוד לחז"ל אשר ישבו ספונים בבתיהם ופירשו את העולם דרך האותיות והמילים .הסוס הוא הזכר והאתון הנקבה.
12/04/20
כן.. מה זה מעניין.. זה לא מילה מספקת .. הכי מעניין האם זו אותה האתון שכבר לא תביא את המשיח.. על פי דברייך ששת .. ‼הלך עלינו .. וגם משיח אין❓
12/04/20
..ועל התיקנים אגב 🤲אף חכם לא היתקין תיקון ראויי..חלבון או חרבון
מעניין שווה דברים חדשים אשר לא ידענו קודם. התיקנים עומד לזכותם הוותק שלהם על ובתוך הכדור. הרבה לפני שנולד האדם.
12/04/20
השורדים האחרונים
בהחלט.
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

החיים על פי פנסיה
פנסיה והחיים המון אנשים מחכים לפנסיה , מתכננים את הטיולים והחופשים הבילויים והמסעדות כל מה שלא היה זמן...
לקריאת הפוסט
ט"ו בשבט גם לאצות:
ט"ו בשבט מתקרב ובמרכז 'מגלים' חוגגים לא רק את האילנות, אלא גם את האצות. במהלך חודש פברואר, לכבוד ט"ו בשבט,...
לקריאת הפוסט
כל יום הוא היום האחרון לשארית חיי
צַוָּאָה הָיִיתִי כּוֹתֵשׁ אֶת הַדְּמָעוֹת שֶׁלִּי עַד דֹּק לְאַבְקָה תַּמְצִית הַכְּאֵב. מִפַּעַם...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה