יום השואה 2020 מה למדנו

עם ישראל עבר הרבה מאוד טלטלות ומצבים מרגע התהוותו כעם. במהלך כל ההיסטוריה שלו הוא עבר רדיפות ומלחמות, ירידות, עליות, גלות. אבל ללא ספק שאחד האירועים הטרגיים ביותר, המשמעותיים ביותר בהיסטוריה של העם שלנו, התרחש למעשה בתקופת מלחמת העולם השנייה עם עליית המפלגה הנאצית. כל התרחיש של השואה, החורבן והשמדה, ובכלל "הפתרון הסופי", היה בעצם רצון להשמיד באמת את העם שלנו. האירוע הזה השאיר חותם עמוק מאוד, ואפשר לומר אפילו שהוא היה נקודת מפנה, הוא יצר איזו טרנספורמציה מאוד משמעותית בעם ישראל.
לכן קודם צריך להבין מי אתה עם ישראל?
עם ישראל זו אותה קבוצה שקמה ברשותו של אברהם לפני 3500 שנים בבבל. האנשים האלה לא הכירו בכלל זה את זה, הם היו מכל מיני שבטים, חמולות, משפחות, אבל הם הסכימו ללכת לפי שיטת אברהם. ואהבת לרעך כמוך, שחייבים להתעלות למעלה מטבע האדם, למעלה מהאגו ולהתחבר. הם אכן התחברו, אחרי גלות מצרים, אחרי כל הבעיות והמכות שספגו ,הם התחברו.
על ידי השיטה אנחנו מוציאים את הכוח החיובי מהטבע, כי אנחנו קיימים בטבע השלילי, האגו קיים בכל אחד, גם בדומם, בצומח ובחי. כל הטבע כולו הוא אגואיסטי, גם אנחנו שייכים לעולם החי. לכן אם אנחנו רוצים לתקן את עצמנו, אז אנחנו יכולים להשתמש נכון באותו כוח חיובי שבא ומתקן את היחסים בינינו.
ובימי משה התחברנו עוד יותר והגיע לדרגה שבה כולנו היינו מחוברים, זה נקרא שהגענו לבית המקדש הראשון. אבל מפני שמטרת הבריאה היא שכל האנושות תתחבר בצורה כזאת, זאת אומרת כל בבל שהתפזרה בינתיים על פני כל כדור הארץ, הרי כולם יצאו מבבל, לכן עם ישראל, אותה קבוצה חייבת להראות את השיטה הזאת לכל העולם, לכולם, וזה נקרא להיות אור לגויים.
אחר כך נפלנו שוב לאגו הסופי ממש, זה נקרא חורבן בית המקדש השני, כלומר נפלנו מאהבת אחים והגענו לשנאת חינם וכך אנחנו מתקיימים. אנחנו שוב נמצאים ברגע מכריע, או שאנחנו הולכים לחיבור וטוב או שאנחנו הולכים לפירוד וצרות, וזה תלוי בבחירה חופשית שלנו מה לבחור.
לסיכום אין לעם ישראל על מה להסתמך מאז ועד לרגע זה, מלבד על עצמה, חבל לעבור עוד יום שואה ואחריו לחזור לשגרה. לא טראמפ ולא פוטין לא סין ומכל שכן אירופה, אוהבים אותנו, בכל רגע נתון ולפי אינטרסים תמיד קמים עלינו.
''יודע אני, שיש דבר אחד משותף לכולנו הוא הבריחה מהגלות המר, אכן זה רק איגוד חיצוני. שצריכים לסדר לעצמנו חינוך מיוחד, בדרך תעמולה רחבה, להכניס בכל אחד מאתנו רגשי אהבה לאומית, הן בנוגע מפרט לפרט, והן מהפרטים אל הכלל, ולחזור ולגלות את האהבה הלאומית שהיתה, נטועה בקרבנו מאז היותנו על אדמתנו בתור אומה בין האומות.
ועבודה זו קודמת לכל אחרת, כי מלבד שהיא היסוד, - היא נותנת גם את שיעור הקומה והצלחה לכל מיני פעולות, שאנו רוצים לעשות בשדה זו.''
עיתון האמה. (1940/6/5)



