ילדי ונדרמיר

לאחר ליל הבדולח החל לחץ על מדינות בעולם לקלוט פליטים יהודים שהיו סכנת מוות, הממשלה הבריטית הסכימה לקלוט אלפי ילדים יהודים מאיזור השליטה הנאצית.

אחד מדמויות המפתח בהנעת התהליך היה וילפריד ישראל שבעזרת קשריו בבריטניה הצליח להביא את הענין לתודעת ראשי הציבור היהודי, פעילה נוספת היתץה ברטה ברייסי, נסעה לברליןם עם משלחת יהודים בריטיים כדי לעמוד על המצב הקשה לאחר ליל הבדולח.

לאחר דיון בפרלמנט הבריטי הסכימו להביא את הילדים, שלא יורשו לעבוד, אלא יקבלו הכשרה מקצועית, ובסיומה ידרשו להגר מבריטניה.

הממשלה קראה למשפחות אומנות, לקלוט את הילדים, חשבו שעקב כך   גם א.הברית תעשה צעד כזה, הקונגרס האמריקניח דחה את ההצעה. הילדים סבלו לא מעט הם חששו שנשלחו לבריטניה כי הוריהם רצו להיפטר מהם.רק בדיעבד הבינו שנשלחו כדי להצילם מציפורנ י המוות.

ארבע אנדרטות עשויות ברונזה דומות אחת לשניה בעצובן, חבורה של חמישה ילדים בגודל טבעי הוצבו בתחנות מסע מרכזיות "ערוץ מעבר לחיים.

ברוטרדם ישנה אנדרטה המנציחה את האירועים והסיפורים של ילדים רכים שחייהם השתנו מקצה לקצה, היו שסיכנו את חייהם להעביר את הילדים  אזרחים שאימצו אותם ותרמו כספים. האנדרטה גם מנציחה את גבורתם של הילדים במסע הכה מורכב וכה מכאיב, רובם נשארו יתומים כי הוריהם לא שרדו.

האדרטה מזכירה לצופים שאלו רק מקצת הילדים שזכו לקבל לחיים בעוד למעלה ממיליון ילדים נרצחו באכזריות.

אחת מהניצולות ברטה לברטון התגוררה באנגליה וייזמה ב-1989 לאחר חמישים שנה מפגש ראשון עם הילדים (לשעכבר) "מהקינדרטרנספורט" המפגש התקיים בלונדון, הם הגיעו מרחבי כל העולם, גם הקימו ארגון שנועד לשמר קשר בין הניצולים ומשפחותיהם, להוקיר תודה למציליהם, ולתמוך בצדקה בילדים נזקקים.

הארגון ייזם את ההכרה ב-2 בדצמבר 2013, שבעימם וחמש שנים לאחר  ההגעה של ראשונ י הילדים לאנגליה.

בחשיכה שהשתרראה על העולם גם פה גם שם ניצוצות של אור.