שיח חפצים חנוקי אבק לקראת פסח (סיפור אמיתי.... )

" גברת ,  מזמן לא ניקית אותנו " .

הם צורחים עליי בכל פעם כשאני עוברת על ידם תשושה וגמורה.

" חוצפנים ,שבו בשקט או שתמצאו את עצמכם על יד הפח " צורחת עליהם בחזרה, אתם לא רואים שאני מנקה?

יש דברים חשובים יותר מכם.

" תגידו תודה שאספתי אתכם משוק הפשפשים ,יכולתם להיות עכשיו מכוסי טונות  לכלוך ,דהויים ומרוטים  בדוכנים שם, רק אני ראיתי את הפוטנצייאל וקניתי אתכם ".

" גברת ,את כפויית טובה ,כל כך שמחת כשראית אותנו שם  בדוכנים ,הברקת ,התפארת בנו ,תלית בחדווה על הקיר ,כל מי שנכנס אלייך הביתה מתלהב מאיתנו ועכשיו את באה אלינו בטענות? "

" תראי אותי "  מצפצף בקול     אסמתי הפריט המדהים  משוויץ ....

" הבאת  אותי  לארץ ישראל  מלאת האובך, נגררת איתי במטוס ,צ'יקו כמעט  קיבל התקף לב כשהפקידה בשדה התעופה אמרה שעליכם לשלם מס עודף עליי את משוויצה בי ,לכולם אומרת ששוק הפשפשים בארץ זו שערורייה של מחירים והנה בשוויץ  על דבר ישן משלמים אכן כמו על דבר ישן,כבר לא רואים את הצבע שלי,תתביישי לך ,אגואסטית מפונקת ".

"אנחנו נחנקים פה מאבק ,פעם כל פסח היית שוטפת , מנגבת ,מלטפת ,מה קרה לך? "

ולי אין ממש כוח לכל הפריטים היפים והמיוחדים שלי.

לא יכולה בלעדיהם ולא יכולה איתם.

כמה שנים עוד אנקה אותם?

עבודה משעממת ,מעצבנת ,מאוסה וגועלית.

מצד שני ,חפצים יפים מכוסי אבק זה הגועל שבגועל.