הכומר בונהופר

אלו היו השנים החשוכות של השלטון הנאצי בשנת 1934

הכומר בונהופר היה גבר נמרץ זקוף, מאחרוי משפריו עיניו היו חמות ונבונות. כאש ראה את כל הרשה ההתעללות וההשמדה ההמונית, לא יכול היה להבליג, את היטלר הוא ראה כשטן, להורגו זה נוגד לדת, להשאירו בחיים ולהיות חלקר מבית החרושת למוות, גם לא נראה לו.

היו לו הרבה קשרים, ניצל זאת, העביר מידע לארצותץ הברית, ניסה בעזרת אנשים שגייס להתנקש בחיי הפיהרר, פעמיים הוא שרד, בהתנקשות האחרונה  נפצע בידו וברגלו האנשים שהיו מסביבו נהרגו., היטלר ציווה על אנשי אס.אס. לחקור מי עמד מאחורי ההתנקשות, בונהופר נחשד ונעצר, נשלח לכלא היה שם ;18 חודשים.

בהיותו בכלא כתב שירה, ומכתבים רבים גם לאמו ולארוסתו שהיתה בת 18 ממשפחה אצילהבעוד הוא היה בן 37, תקווה הוא לא איבד.

ברלין הופצצה והפכה לעפרואפר, הפיהרר הבין שכלו כל הקיצים והוא עו8מד בפנ י תבוסה מוחצת, אז ניתנה הפקודה להוציא את כל האסירים להורג, הם היו מאד מפוחדים  בונהופר הרגיע עודד וניחם, כרעי על ברכיו והתפלל בלהט רב, עטוף באמונתו הרבה, אמונה זו מעטפת נפלאה, הוא עלה במדרגות הגרדום בזקיפות קומה, באומץ ובשלווה, מילותיו האחרונות אני מתחיל את חיי החדשים.

רופא הכלא התרשם עמוקות ואמר במשך חמישים שנה לא ראיתי אדם המקבל את המוות בהשלמה, באומץ ובאמונה כה רבה.

ברגעים שהעולם הוא חשוך ואפל, תמיד ישנן אלומות אור בדמות זו או אחרת.

אכן אדם אמיץ רודף צדק ומפיץ אור.

.