פרשת צו

ברגע שאני רואה צו  אני מיד נזכר במעטפות החומות של הצבא עם החותמת המשולשת,כשאני הייתי פותח ומסתכל על התאריך תמיד זה חג. במצב הזה הייתי מוכן לכל קורבן על מנת להשתחרר. כי מי רוצה להיות רחוק באיזה מקום שכוח אל דפקא בליל הסדר כשכל המשפחה מתאחדת יחדיו.

ואם אתם רוצים להבין מה זה מילואים הנה תקרא ו"וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת-הָאֵפֹד; וַיַּחְגֹּר אֹתוֹ"( ויקרא ח')

א וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  ב צַו אֶת-אַהֲרֹן וְאֶת-בָּנָיו לֵאמֹר

פרשת צו הקראת בשבת טרם חג הפסח היא השבת הגדולה.

הפרשה עצמה דנה בקורבנות, ומאחר ובית המקדש חרב לא ממש נדון בהן.

אולם חשוב לשים לב, הפרשה עצמה דנה בקורבנות לפי הצורך:

- זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה:

- וְזֹאת תּוֹרַת, הַמִּנְחָה

- זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת

תורת החטאת היא החמורה בעייני כי כל השאר זה בשביל הסבב אבל החטאת באה לכפר על החטאים שלנו

וכאלו לא חסר לנו ואל תביטו לצדדים!

כן כמו המנהיגים קראתי על חטאי הכוהנים הממונים על הקורבנות, הנה תקראו:

מעשה באלמנה ועמה שתי נערות יתומות, והיתה לה שדה

אחת, באה לחרוש, אמר לה משה: 'לא תחרוש בשור וחמור

יחדיו', באה לזרוע אמר לה: 'שדך לא תזרע כלאים',

באה לקצור ולעשות ערמה, אמר לה: 'הניחי לקט שכחה

ופאה', באה לעשות גורן, אמר לה: 'תני תרומה ומעשר

ראשון ומעשר שני', מה עשתה ענייה זו? עמדה ומכרה

את השדה וקנתה שתי כבשות, כדי ללבוש מגיזותיהם וליהנות

מפרותיהן. כיוון שילדו בא אהרן ואמר לה: תני לי

את הבכורות, נתנה לו. בא אהרן ואמר לה תני לי את

ראשית הגז. אמרה האלמנה: אין בי כוח לעמוד באיש הזה,

הריני שוחטתן ואוכלתן. כיוון ששחטתן, אמר לה אהרן

הכהן: תני לי הזרוע, הלחיים והקיבה. אמרה: הרי הן

עלי חרם. אמר לה: אם כן כולן שלי. נטלן והלך לו והניחה

בוכה, היא עם שתי בנותיה. ומסיים: כך עלתה לעלובה

זו. כל כך הם עושים ותולים בקדוש ברוך הוא (מקוצר

לפי סנהדרין קט?).

אולם יש גם את קורבן האשם:

-ְזֹאת תּוֹרַת, הָאָשָׁם

אולי גם היא חמורה כיוון שאם נחשד אדם כבר יש עליו כתם אשם, החברה והתקשורת ממהרים לקצוב את דינו של אדם עוד בטרם הובא לדין. ותחשבו על זה.

על מנת להקריב קורבנות זקוק האדם לאש , האש היא סמל ליצירתיות וגם מסמלת את ההתלהבות ( להבה) של האדם. כל עוד לא תכבה האש ישנה וקיימת עשייה. יש אנרגיות. ועל האדם מוטל לנתב את האנרגיות למסלולים חיוביים  כי האש גם מציתה מלחמות, גורמת לכווית זו המטרה של קורבן העולה לנתב את המחשבות השליליות ולשרוף אותן.

אם השגנו את השלום והשלווה אותן רצינו אזי קורבן התודה הוא הקורבן על החסד והרחמים שהשמים פרסו עלינו

אנחנו רצים את חיי היום יום, אינו מביטים לאחור בתודה אלא מתי שמשהו קורה

מוכרת לכולנו האמירה " ברוך ה' יצאתי מזה בשלום" רק מתי שאנו ניצלים מאסון אנו נזכרים לומר תודה.

כמה חזקה התודה הזו כיום שהעולם עובר זעזועים  ועשרות אלפים אנשים או מאות אלפים ויותר נמצאים בסכנה. גם כאן אנו מביטים לשמים בתודה שהאסון לא פקד אותנו או שיקירנו ניצלו.

זהו זה לשבת זו

לא התעמקתי די אולי בשבוע הבא אצליח יותר

שבת שלום וחג שמח