הנןרןלוגיה של הצמחים

פרופסור אקפורד חקר שנים רבות את הנורולוגיה של הצמחים למה משמשים המסרים האלקטרוניים? האם בדומה למערכות העצב שלנו? גם אצלם המתחים האלו קשורים יכולות קוגנטיביות , במו זיכרון וקבלת החלטות? בשנים האחרונות כמה חוקרים טענו שצמחים מסוגלים לחשב ללמוד לתקשר זה עם זה ועוד.
פרופסור מוניקה גוגליאנו מאוניברסיטת מערב אוסטרליה, חוקרת מובילה בתחום היכולות הקוגנטיביות של הצמחים, באחד מהמחקרים הרארשונים שלה בחנה האם הצמחים מסוגלים לזכור וללמוד ? לשם כך היא פיתחה מיתקן טילטולים שהפיל שוב ושוב עציצים קטנים של המימוזה (אל תיגע בי) מבלי לגרום להם כל נזק.
סידרת האימונים שלה כללה שבעה מחזורים נפרדים של השלכות כשבכל מחזור השתיל הופל 60 פעמים ברציפות, בדרך כלל כשהסכנה ממשית לוקח למימוזה בערך 30 דקות בערך להרגיש ממש בטוח, לאחר הנפילה ולפתוח את העלים מחדש.מה שקרה בפעם הראשונה לאחר שהשליכה אותם למטה, הם הקפידו לסגור את העלים כמצופה, אבל במקום לפתוח אותם תוך 30 דקות, הם החלו לפתוח אותם תוך דקות ספורות, כאשר המשיכה להשליך הם כבר הפסיקו לטרוח ולא סגרו שוב את העלים שלהם.
הצמח הבין שאין לו מה לדאוג מהנפילה הין שאין לה שום משמעות, אך כאן לא נעצר הניסוי, החליטה לחקור מה יהיה אם היא תפסיק עם הטילטולים למשך כמה ימים ולאחר מכן תחזור אליהם, כדי לראות אם הם עדיין זוכרים חשבתי לעצמי אין סיכוי, אז חזרתי שישה ימים מאוחר יותר והם זכרו. בניסוי הבא המתנתי חודש כולם זכרו ולא טרחו לסגור את עליהם,נשאלה איך את חושבת שעובד הזכרון בלי מערכת עצבים? מהם המנגנונים? יש המון כיוונים אפשריים אמרה המחקר רק בחיתוליו.
הראשון שזיהה את הזרמיםן החשמליים של הצמחים היה הפיזיוןלוג הבריטי סרגון ברדון סנדרסון במסגרת המחקרים הרבים שעשה, מתחים חשמליים בגופם של בעלי חיים וצמחים חיבר את הצמח הטורף "דיונאת זבובים " לאלקטרודות וגילה שהתנועה החדה של הצמח הטורף שנסגרים על החרק כמלכודת קשורה למתחים חשמליים ל"פוטנציאל פעולה" לאורך השנים התגלו מספר סוגים ששך מתחים .
מקובל לחשוב ש"פוטנציאל הפעולה" מופיע במקים של גירויים לא פולשניים, למש קור או גירוי מכני, סוג נוסף של מתחים איטיים יותר ובעלי צורות מגוונות יחסית, נקראים "פוטנצילים משתנים" על פירוב מסרים כאלו מודיעים על פגיעה פיזית כמו שריפה, או חיתוך רשת הצינורות שמעבירה את האותות האלו, הם "צינורותץה, שני האותות האלו הם החשובים ביותר
לאחר שראה פרופסור אוקפורד במעבדה שלו את פוטנציאל הפעולה בצמח סטטי כמו האלווורה, התחיל הלבין שבמגוון מפתיע של צמחים מתקיימים מתחים מאותו סוג, מה שגילינו זה שבאמצעות פוטנציאל הפעולה הצמחים יכולים להעביר את המידע שלהם הרבה יותר מהר.
בשנים האחרונות הועלה הרעיון שבקצות השורשים פועלים איזורים מיוחדים המתפקדים בתור מח קטן של הצמח, ממשים ואומר פרופסור אוקפורד שלצמחים יש התנהגויות המושפעות ממצבים מסויימים יש להם דרכים לעבור ממצב של רוגע למצב של לחץ הןא מסכם יש לנו עוד מחקים רבים ומרתקים לעשות.
