דכאון של חג

חנה-שלום ...אנחנו לא-מכירים.  ולראשונה אני מגיב לכתיבתך.  מצער-לשמוע שאת רואה בחג משהו דיכאוני.  לעיתים גם-אני מעדיף להיות-בגפי.  לרוב אני-מוזמן בחגים.  ואני...נבצר ממני לארח היות שביתי הוא דירת סטודיו.   אולי...כדאי שתעשי כפי שאני-נוהג.  אני מוודא מראש מי יהיו בשולחן-הסועדים ובאם ישנם אנשים שחברתם לא נעימה-לי אני דוחה את ההזמנה שהרי...סעודה-חגיגית צריכה להיות משהו מענג ולא-עונש. ולסיום...חופשי זה לגמרי-לבד  אז..חגגי עם עצמך--- פנקי את-ליבך---  שתי-לכבודך           חג-שמח

לחנה,

רבים כמוך וכמוני עוברים את התהליך של מה שעברת ואני היגעתי לאותה המסקנה שלך עם אותן התחושות.יש לי מכרה שהיא לבד ולכל אחד היא אומרת שהיא בסדר אצל מישהו ,כי היא רוצה להישאר לבד.נימאס גם לה.אז לפחות דעי שאינך לבד בתחושה זו.חג שמח.

חנה היקרה!

את כותבת מתוך תחושה אישית שלך. ואני יכולה רק ללחוש לך בקול חרישי - יהיה טוב חנה, וכמו שאומרים: העיקר הבריאות. 

יש תקופות שבהן הזכרונות מציפים אותי בתקופת החגים. זה לא קרה בבת אחת, אלא טיפין טיפין. כבר עשיתי את החשבון האישי ולא רציתי להיות בחברת אנשים, וזה לא עשה לי טוב, כבר הייתי בחברת אנשים שלא היו לרוחי, וגם זה לא עשה לי טוב. 

בשנים האחרונות, בתי, שהיתה ילדה בתקופה שסביה היו בחיים - קרוב לודאי עשתה חישוב אישי והגעגועים לאוירה השפיעו עליה והיא לקחה על עצמה את תפקיד הדבק המשפחתי, ומאז אנחנו חוגגים את החגים בקרב בני המשפחה המורחבת בביתה של בתי ובעלה שלכבוד הכינוס המשפחתי יש בביתם שולחן שנפתח לכבוד כ- 20 אנשים (השנה מגיעה משפחה אורחת שהגיעו ארצה לפני כמה שנים ולא חגגו עדיין אף ליל סדר) והשמחה רבה.

והברכה השגורה על כולם: חג פסח שמח לך ולכל החברים

חנה שלום,

קראתי ונעצבתי בשבילך.

ואם אני קוראת שאת כותבת " אני גם אבשל משהו בשבילם. יהיה סדר."

ובכל זאת הבחירה שלך להיות לבד .

כל מה שנשאר לי לאחל לך 

חנה,יקרה

את לא לבד, את עם עצמך ועם אלהים בלב

וזה הרבה מאד,

הכל בדרך החשיבה,,לזרוק את המחשבה אני לבד

לבד לפעמים זה המון,,,ביחוד אם זה מתוך בחירה

תהני בדרך שבחרת, לבטח היא הטובה ביותר בשבילך

המון טוב

חנה יקרה , תעברי את החג כפי שאת מוצאת לנכון , זה בסדר גמור שהרגשות מוליכים אותנו לעשות דברים כפי שאנחנו רוצים.

לי אין את הזכות הזו ,אבי ישיש בן 95 וחצי אמי בת 84 , אנשים דתיים ואני טורח רבות שבחורף חייהם הם יוכלו לעשות את חג הפסח כפי שהם עושים מזה שנים רבות מאוד, זה חובי הצנוע להורים יקרים.

אישית אני לא אוכל חמץ בפסח מעבר לזה גמאני לא צריך את כל "הבלבול מוח הזה" , אילמלא חוב של בן-הורים הייתי נוהג אחרת ובכל זאת חג פסח שמח ונעים.

חנה

רוצה להיות לבד...וזה בסדר!!!

מאחלת לך

חג של מנוחה

חג של נחת ותקווה

חג של שבת.

חנה יקרה,

אני מזדהה איתך ומבינה אך ידוע לי שאת חברה נעימה לאחרים ובטוח חברה נעימה לעצמך אז מה רע?

אכן נמאס כבר מכל המהומה של סעודות החג, יש העושים ומקטרים ויש המתארחים ומקטרים.

כל האפשרויות ניתנות לבחירה, לבד, ביחד, גם אני בהתלבטות במה לבחור.......מה שיהיה יהיה, אחליט ברגע האחרון כדרכי :-).

חג שמח , תרגישי את החג בדרכך שלך העיקר שימרי על הבריאות.