דמדומים.
שלכת.
משקיף מהחלון
בתל הרם, אשר
מעבר ים השוכן
בתוכי.
תל ממנו צמחו שורשיי.
אבי. אמי. אחיי.
גדודי משפחתי
אשר ידם לטפה
שער ראשי.
מסך הזמן דהה.
ערפילים כיסו תווי
פנים.
התל הרם הפך
תלולית עפר נשכחת.
אך אינני שוכח מאיין
באתי.
פעם הייתי ילד של...
מאז העמיקו יתדותיי
בארץ אבות.
מביט היום בתלולית
הרחוקה, אורה
מהבהב עדיין בתוכי.
תגובות
0
אהבו
1
121
כתוב/י תגובה...
עריכת תגובה
השבה לתגובה
לב אישה אוהבת
זיקפי גווך אהובה
כי לא נָס לחייך
הָלִיכָתֶך בָת מֶלֶך
תִצְעָדִי.
לעת ערב, אסיראדרתך
להזין יפה...
לקריאת הפוסט
לבד.
העזר כנדי נפטרה. אין עוד מלצפות (נפטרה לפני שבוע)
לקריאת הפוסט
עדיין כאן
הגשמיות אוכלת בכל פה.
יותר מדיי אפור, אךלא
אתןלגשמיות לקלקל לי
את אווירת החג,שהרי
ראשהשנהתשפ'דהיום,
מעבר...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות