חשוב לדעת איפה אתם מצביעים
לתמונה: ברחוב הנמל בתל אביב בונים מלון חדש. כמו בניינים רבים הזכוכיות שלו ישרות וכאשר יעופו ציפורים באוויר הן ייתקלו בשמשות הזוהרות ויפלו, רובן מתות. על ידי בנייה אלכסונית של השמשות יימנעו תמותת ציפורים. אולי גם ישפרו את מזג האויר בתוך הבנין.
בבחירות הקרובות כדי לרווח את התור נוספו 1450 קלפי. מי שיגיע לקלפי שבה הצביע בעבר עלול להיווכח שמקום ההצבעה השתנה ולא יהיה במקום מי שייתן מענה.
הנחושים יתעקשו, האחרים יוותרו ולא יצביעו.
לפיכך ראוי לעודד אנשים לבדוק מראש את מיקום הקלפי שבה הם מצביעים.
בדקתי ומצאתי שאני מצביע באותו קלפי כמו בשנים קודמות. אבל זה לא קבוע לגבי כולם.
קל לבדוק את הנושא במחשב: מקליקים מתי שרוצים, בכל יום בשבוע ובכל שעה ביום, על https://www.gov.il/apps/moin/bocharim/.
יש להוסיף מספר תעודת זהוי ותאריך הנפקת התעודה. התשובה מופיעה מייד.
יש עוד עוז
פרסום ספרה של גליה עוז, בתו של הסופר ואיש הרוח, עורר סערה ציבורית קשה. דין, בנה של פנייה והנכד של עמוס עוז, הגיב במילים מרגשות ונוגעות: ״בימים האחרונים אני מתלבט אם להגיב בפלטפורמה הזאת. אני ממש מתענה. המרחב הזה נכפה עליי. זה כאילו המשפחה קמה ביום ראשון בבוקר לניתוח שנוגע במערכת איברים מסועפת ועדינה. והמנתח שולף פתאום מסור חשמלי. ואני בכלל לא ידעתי ולא בחרתי בניתוח הזה. זה פשוט נחת בבום"...
מאמרו של דין ארוך ומפורט ועוסק בפרשת ההתעללות (אם היתה) של עמוס עוז בבתו. בניגוד לרוב הפרסומים שגינו את הסופר חשבתי ואני חושב שזה "קורבן קטן במזבח הרכילות". כפי כתב הנכד של עמוס עוז. לי אין עניין ברכילות ולי חשובים דבריו של הסופר. מה שהוא עשה בבית - לא מוריד כהוא זה. יש אנשי מופת רבים שאת תורתם אנחנו מעריכים בשקדנות ומתעלמים מכך שהיו אנטישמים. אני בודק את מילותיהם של אנשי רוח ולא חשוב לי לדעת על מעשיהם במשפחה. חבל שבתו מצאה לנכון להעלות על המזבח הציבורי את העניין הפרטי. הציבור אינו יודע את כל האמת ואינו שופט.
זהירות, אור אחד
עכשיו, בימי החורף, החשיכה מקדימה והנהגים מקדימים להדליק את פנסי המכוניות. מנהג הוא לי לעצור ולהגיד לאלה שפנסיהם לא תקינים: "אתה (או את) נהג חד אורי". ואז, כשלא מבינים, אני מוסיף "חד אורי. לא חד הורי".
אבל רבים מן הנהגים פשוט בורחים כשמישהו מן המדרכה מושיט יד לעברם. השבוע עבר אותי במהירות טנדר סגור ואני המשכתי בדרכי. אבל, משום מה, הנהג הצעיר הסתובב בכיכר הקרובה וחזר אלי. הוא האיט ליד המדרכה ואני קראתי אליו כרגיל. הנהג הבין, חייך והודה לי. אחר כך סובב את מכוניתו והמשיך בדרכו.
הופתעתי.
סוף העבר
היוונים הקדמונים אמרו: "אפילו אלוהים אינו יכול לשנות את העבר".
גליה עוז היא חברתו המאד קרובה.
"אבא שלי הוא איש מפורסם/ נערץ, מכובד, גם מעבר לים,/ אמן מקורי, שנון ומקסים/ דוקטור כבוד וחתן של פרסים./ יום אחד, אני יודע בוודאות/ הוא ידליק משואה ביום העצמאות./ אבל הרחק מההמון, אצלנו בבית/ הוא בכלל לא יונה עם עלה של זית./ מעניין מה יקרה אם יידעו האנשים/ איך הוא מעליב ואיך הוא מאשים/ איך מי שידוע כרגיש וענו/ אכזרי וקשוח אל שני בניו/ איך 'האמן הנפלא' ו'האיש של כולנו'/ פוגע תמיד גם באמא שלנו/ והעלבונות והמכות והקמצנות/ והעצבים, השקרים והנקמנות./ איך מכל האנשים בעולם ובעמו/ האיש מעריץ רק את עצמו/ ותמיד מבקש רק עוד ועוד/ שבחים, תהילה, פירסום וכבוד./ איך האיש שמדבר בתבונה ובטעם/ רק את נפש ילדיו לא הבין אף פעם./ ואיך כולנו עוזרים לו להעמיד פנים/ כדי שאיש לא יידע מה קורה בפנים,/ שכולם שם בחוץ לא יפסיקו לחשוב/ כמה הוא מקסים, טהור נפש וטוב./ זו הפעם הראשונה שמישהו מגלה/ את האמת על האמן הנעלה/ אבל אני יודע, בסיפור כזה מין/ הרי אף אחד לא יאמין".
..........
הספר של יהודה אטלס ראה אור לפני שבוע.
על דברים שכתב יהודה אטלס אינני מגיב. אני עומד על דעתי, שלא ההמון (רשתות חברתיות) הוא השופט.