פרשת שמיני

פרשת שמיני

הנני מוכן ומזומן, הנני מוכן ומזומן לקיים מצוות עשה, וספרתם לכם ממחרת השבת הנני מוכן ומזומן...

https://www.youtube.com/watch?v=z2Iot-pJ1pM

שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת, תִּסְפָּר-לָךְ: מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה, תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת.

וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַה' אֱלֹהֶיךָ, מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן, כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ. ( דברים טז ט)

ט וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  י דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, כִּי-תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם, וּקְצַרְתֶּם אֶת-קְצִירָהּ--וַהֲבֵאתֶם אֶת-עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם, אֶל-הַכֹּהֵן.  יא וְהֵנִיף אֶת-הָעֹמֶר לִפְנֵי יְהוָה, לִרְצֹנְכֶם; מִמָּחֳרַת, הַשַּׁבָּת, יְנִיפֶנּוּ, הַכֹּהֵן. (כג)

פרשת שמיני מתחילה כך:

א וַיְהִי, בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, קָרָא מֹשֶׁה, לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו--וּלְזִקְנֵי, יִשְׂרָאֵל.  ב וַיֹּאמֶר אֶל-אַהֲרֹן, קַח-לְךָ עֵגֶל בֶּן-בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה--תְּמִימִם; וְהַקְרֵב, לִפְנֵי יְהוָה.  ג וְאֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, תְּדַבֵּר לֵאמֹר:  קְחוּ שְׂעִיר-עִזִּים לְחַטָּאת, וְעֵגֶל וָכֶבֶשׂ בְּנֵי-שָׁנָה תְּמִימִם לְעֹלָה.  ד וְשׁוֹר וָאַיִל לִשְׁלָמִים, לִזְבֹּחַ לִפְנֵי יְהוָה, וּמִנְחָה, בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן:  כִּי הַיּוֹם, יְהוָה נִרְאָה אֲלֵיכֶם. 

שוב הסיפור של הקורבנות ושוב פסקי דין מוות ושוב ציווים.

אבל אני מצאתי שם פרק בביולוגיה ולא סתם:

יג וְאֶת-אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן-הָעוֹף, לֹא יֵאָכְלוּ שֶׁקֶץ הֵם:  אֶת-הַנֶּשֶׁר, וְאֶת-הַפֶּרֶס, וְאֵת, הָעָזְנִיָּה.  יד וְאֶת-הַדָּאָה--וְאֶת-הָאַיָּה, לְמִינָהּ.  טו אֵת כָּל-עֹרֵב, לְמִינוֹ.  טז וְאֵת בַּת הַיַּעֲנָה, וְאֶת-הַתַּחְמָס וְאֶת-הַשָּׁחַף; וְאֶת-הַנֵּץ, לְמִינֵהוּ.  יז וְאֶת-הַכּוֹס וְאֶת-הַשָּׁלָךְ, וְאֶת-הַיַּנְשׁוּף.  יח וְאֶת-הַתִּנְשֶׁמֶת וְאֶת-הַקָּאָת, וְאֶת-הָרָחָם.  יט וְאֵת, הַחֲסִידָה, הָאֲנָפָה, לְמִינָהּ; וְאֶת-הַדּוּכִיפַת, וְאֶת-הָעֲטַלֵּף. 

טרם נלמד קצת על העופות אולי צריך ללמד את כותבי המקרא גם פרק בביולוגיה אודות העטלף.

עטלפים (שם מדעי: Chiroptera) הם סדרה של יונקים מעופפים, המכילה כ-115 סוגים ו-1000 מינים, והיא השנייה בגודלה במחלקה זו, לאחר סדרת המכרסמים. (ויקפדיה)

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%98%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%9D

כנראה כל מה  שעף זה עוף וכל מה שבמים זה דג.

טעות!

זוכרים את היצירה של שטראוס Fledermaus הקשיבו

https://www.youtube.com/watch?v=sHF5LP53LZY

יודעים מה ההבדל בין נשר ליונה? כנראה לאבותינו כבר היה תואר בביולוגיה: אין לו זפק ואין לו אצבע יתרה ואין קורקבנו נקלף ודורס ואוכל (4 תכונות בהתאם ל-4 'למינהו'), אף כל כיוצא בו אסור. מה תורים ובני יונה מיוחדים שיש להם זפק ואצבע יתרה וקורקבנו נקלף ואין דורסים ואוכלים, אף כל כיוצא בו מותר.

זאת ועוד הפליא הכותב את המקרא בצרפו את התנשמת לשרצי הקרקע (זוחלים ויונקים)

"כט וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא, בַּשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל-הָאָרֶץ:  הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר, וְהַצָּב לְמִינֵהוּ.  ל וְהָאֲנָקָה וְהַכֹּחַ, וְהַלְּטָאָה; וְהַחֹמֶט, וְהַתִּנְשָׁמֶת" מה עוד שכבר הזכיר את התנשמת בעופות.

ואלו העופות הנזכרים:

הנשר מלך השחקים  ממשפחת הניציים השוכן בצוקים. עוף דורס ולכן מובנת אי כשרותו למאכל. כך גם העוזניה הפרס הדיה והאיה לפחות הכותב לא הסתבך במינים השונים ולכן כתב למינה.

התחמס והשחף אישית אני לא ממש מכיר את התחמס אבל הוא עוף דומה ללילית.

מאידך מצאתי במפרשים כך

ויש גם עכשיו - המכנים בשם תחמס את הסדרה הגדולה Falco ) בזיים ( ולמה כינתה לדעתם התורה דווקא את ה- Falco בשם תחמס. והלא יש עופות דורסים אכזריים מבני משפחה זו? חידה היא ותהי לחידה! בודאי אין שורש השם תחמס "חמס" הולם את הקפרימילוגוס שנקרא בכמה וכמה שפות "סיס הליל" ושם זה מתאים יותר, כי הדמיון בין צפור זו ובין סיס-החומות

כשיש לי בעיות כאלו אני הולך לאנציקלופדיה שלי:

התחמסאים כתוב שם היא סדרה קרובה לדורסי לילה ומוכר לנו תחמס נובי ותחמס מצרי וגם ארופאי.

כוס ותנשמת וינשוף אלו עופות דורסי לילה ואילו השלך זהו דורס המוכר לנו כעיט ים

אבל קאת לא מצאתי המפרש כותב כך: קאת המקיאה בצנפות את העצמות והנוצות של טרפה.

בויקפדיה בכלל כתוב: קאת (בערבית قات 'קאת', השם המדעי: Catha edulis בטח הכוונה לצמח גאת שעליו משמשים ללעיסה, זאת לשם מיצוי החומר הפעיל בעלים, סם פסיכואקטיבי.

אז אם אין באנציקלופדיה ואין בויקפדיה סימן שהכותב שם המציא שם כשלעס קאת.

כל שאר העופות מוכרים לנו כמו הרחם, חסידה, אנפה ודוכיפת.

עם סיום החג מתחברת פרשת שמיני עם אסרו חג. ומהו החג- המימונה

המימונה הוא חג עממי הנחוג במוצאי חג הפסח הנהוג בחלק מיהדות צפון אפריקה ובעיקר בקרב יהדות מרוקו. יום זה נחגג מכיוון שבימות הפסח היו נזהרים ביותר שלא לאכל האחד אצל חברו, והקפידו על חומרא זו ביותר. ולכן, מיד לאחר פסח היו מארחים אחד את השני, כדי להראות שמה שלא אכל אצלו בפסח לא היה בגלל איבה חלילה אלא בגלל חומרא, והנה עתה הם אוכלים האחד ממאכלי השני. המקור ההלכתי ליום זה נובע מהגדר ההלכתי של אסרו חג, שמשמעותו עשיית שמחה בסעודה בצאת החג. יש הסבורים כי מקור השם מימונה נובע משמו של אבי הרמב"ם, הרב מימון בן יוסף, שיום המימונה חל ביום פטירתו. סברה אחרת היא, שמקור השם נובע מהמילה הערבית מימון שפירושה מזל, והחוגגים מאמינים כי יום זה הוא יום מסוגל לפרנסה וזיווג.

מתוך ויקפדיה http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94

שבת שלום וחג שמח